Page 159 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬הואבד גזלה לכותה‪  ‬פרק יד‪-‬טו ‪ 137‬‬ ‫ ‬

‫ׁשֹו ֶנה' ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיְׁש ֲאלּו אֹותֹו ְׁש ֵאלֹות ְּב ִע ְנ ַין ִנ ָּדה‪ ,‬אֹו ֶׁש ָּיַׁשן – ולא ֵידע להשיב‪ ,‬ונמצא מתבייש‪.‬‬
‫ְּבזֹו ֲא ִני ָיֵׁשן – מצביע על מיטה אחרת‬
‫שהוחלפו סדיניה (ק')‪ֶ .‬ק ִרי – מי שיצאה‬ ‫ְּב ִמָּטה זֹו ְו ָא ַמר 'ְּבזֹו ֲא ִני ָיֵׁשן' ֶׁשָּמא ִיָּמ ֵצא ָׁשם ֶקִרי‪ ,‬אֹו‬
‫ממנו שכבת זרע‪ ,‬בין ברצונו בין שלא‬ ‫ֶׁשִּנ ְת ָאַרח ֵא ֶצל ִׁש ְמעֹון ְו ָא ַמר ' ֵא ֶצל ְראּו ֵבן ֲא ִני ִמ ְת ָאֵר ַח' ְּכ ֵדי‬

‫ֶׁשֹּלא ַי ְט ִריחּו ַעל ֶזה ֶׁשִּנ ְת ָא ַרח ֶא ְצלֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ֵה ִביא ָׁשלֹום ֵּבין ברצונו (פה"מ ברכות ג‪,‬ד)‪ ,‬ויתבייש‪ .‬ושמא‬
‫היה עם אשתו‪ ,‬ואין דרך בני אדם לספר‬
‫לאחרים על מעשיהם עם נשותיהם (ר"ח‬ ‫ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו ְוהֹו ִסיף ְו ָג ַרע ְּכ ֵדי ְל ַחְּב ָבן ֶזה ָל ֶזה – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר‪.‬‬
‫ב"מ כג‪,‬ב)‪ֵ .‬א ֶצל ְראּו ֵבן ֲא ִני ִמ ְת ָא ֵר ַח –‬ ‫ֲא ָבל ִאם ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁשּ ִׁשָּנה ְּב ִדּבּורֹו חּוץ ִמ ְּד ָבִרים ֵאּלּו – ֵאין‬

‫והפנה אותם למקום או לאדם שאינם‬ ‫ַמ ֲח ִזיִרין לֹו ֶאת ָה ֲא ֵב ָדה ִּב ְט ִביעּות ַע ִין‪.‬‬

‫עשויים להטרידו‪ְ .‬והֹו ִסיף ְו ָג ַרע ְּכ ֵדי‬

‫ְל ַחְּב ָבן ֶזה ָל ֶזה – כגון שאמר לאחד שהשני מצטער על מה שעשה לחברו‪ ,‬והביאם לידי פיוס‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר ‬ ‫ ‬

‫מציאה שאינה אבדה‬ ‫טו‬

‫א‪ְ 1‬מ ָצ ָאּה ֶּדֶרְך ַהָּנ ָחה – שהמציאה‬ ‫דרך הנחה ודרך נפילה‬

‫נראית כמי שהונחה ולא שנפלה‪ָ .‬אסּור‬ ‫א‪ָּ 1‬כל ַהּמֹו ֵצא ֲא ֵב ָדה‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ִסי ָמן ֵּבין ֶׁש ֵאין ָּבּה ִסי ָמן‪:‬‬
‫ִלַּגע ָּבּה – ועיקר האיסור הוא שלא‬
‫ִאם ְמ ָצ ָאּה ֶּדֶרְך ַהָּנ ָחה – ָאסּור ִלַּגע ָּבּה‪ֶׁ ,‬שָּמא ְּב ָע ֶלי ָה ִהִּניחּו ָה‬
‫לקחת את האבדה ממקום הימצאה‪.‬‬ ‫ָׁשם ַעד ֶׁש ַּי ְח ְזרּו ָלּה‪ְ ,‬ו ִאם ָיבֹוא ִלּ ֹטל אֹו ָתּה ְו ָה ָיה ָּד ָבר ֶׁש ֵאין‬
‫ּבֹו ִסי ָמן‪ֲ ,‬הֵרי ִאֵּבד ָממֹון ֲח ֵברֹו ְּב ָידֹו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאין לֹו ָּבּה ִסי ָמן‬
‫א‪ְ 2‬ו ִאם ָע ַבר – על הדין שאסור לו‬ ‫ְל ַה ֲח ִזיָרּה ּבֹו; ְו ִאם ָה ָיה ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִסי ָמן‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ִה ְטִרי ָחן‬
‫ִלְרּדֹף ַא ֲחֶרי ָה ְו ִל ֵּתן ִסי ָמ ֶני ָה‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ָאסּור לֹו ֶׁש ִּיַּגע ָּבּה‪ַ ,‬עד‬
‫ליקח אותה‪ָ .‬אסּור לֹו ְל ַה ֲח ִזירֹו ְלָׁשם –‬
‫מפני הספק‪ ,‬שמא בינתיים באו הבעלים‬ ‫ֶׁש ִּי ְמ ָצא אֹו ָתּה ֶּדֶרְך ְנ ִפי ָלה‪.‬‬
‫לקחת את המציאה ולא מצאו אותה‪,‬‬
‫ולא יחזרו פעם נוספת לחפש אותה‪,‬‬ ‫א‪ֲ 2‬א ִפּלּו ִנ ְס ַּתֵּפק לֹו ַה ָּד ָבר‪ְ ,‬וֹלא ָי ַדע ִאם ָּד ָבר ֶזה ָאבּוד‬
‫ולכן חייב להכריז עליה‪ .‬אבל אם רק‬
‫הרים אותה ולא זז משם – מחזיר אותה‬ ‫אֹו ֻמָּנח – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ִיַּגע ּבֹו‪ְ .‬ו ִאם ָע ַבר ּו ְנ ָטלֹו – ָאסּור לֹו‬
‫למקומה (תוספות ב"מ כה‪,‬ב)‪ָ .‬ז ָכה ּבֹו ְו ֵאינֹו‬ ‫ְל ַה ֲח ִזירֹו ְלָׁשם; ְו ִאם ָה ָיה ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ּבֹו ִסי ָמן – ָז ָכה ּבֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו‬
‫ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזירֹו – מפני שיש כעין ספק‬
‫כפול‪ :‬שלקח את המציאה מתוך ספק‬ ‫ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזירֹו‪ .‬ב‪ְ 1‬ו ָכל ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִסי ָמן‪ֵּ ,‬בין ֶּדֶרְך ַהָּנ ָחה‬
‫שהייתה דרך נפילה; ואף אם הייתה‬
‫דרך הנחה‪ ,‬שמא כבר נתייאשו הבעלים‪,‬‬ ‫ֵּבין ֶּדֶרְך ְנ ִפי ָלה‪ֵּ ,‬בין ִּבְרׁשּות ַה ָּי ִחיד ֵּבין ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים – ַח ָּיב‬
‫כשחזרו ולא מצאוה‪ ,‬ומשעת הייאוש‬ ‫ְל ַה ְכִריז‪.‬‬
‫זכה בה (שו"ת רדב"ז ח"ו‪ ,‬סימן ב אלפים רפ"ה)‪.‬‬
‫זיהוי מציאה שאינה אבדה‬
‫ב‪ַ 2‬אְׁשָּפה – מקום צבירת זבל‪.‬‬
‫ב‪ֵּ 2‬כי ַצד ֶּדֶרְך ַהָּנ ָחה? ְּכגֹון ֶׁשָּמ ָצא ֲחמֹור אֹו ָּפָרה רֹו ִעים‬
‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ִתְר ֶאה ֶאת ׁשֹור ָא ִחיָך‬
‫אֹו ֶאת ֵׂשיֹו ִנ ָּד ִחים [רחוקים ואבודים‬ ‫ַּב ֶּדֶרְך ַּבּיֹום‪ ,‬אֹו ֶׁשָּמ ָצא ְּכ ִלי ְמ ֻכ ֶּסה ָּב ַאְׁשָּפה – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ִיַּגע‬
‫מבעליהם] ְו ִה ְת ַעַּל ְמ ָּת ֵמ ֶהם‪ָ ,‬הֵׁשב‬ ‫ָּב ֶהן‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬נ ָּד ִחים" (דברים כב‪,‬א)‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָמ ָצא ֲחמֹור ְו ֵכ ָליו‬
‫ְּתִׁשי ֵבם ְל ָא ִחיָך"‪ֵּ .‬בין ַהְּכָר ִמים – שאינו‬ ‫ֲהפּו ִכין‪ּ ,‬ו ָפָרה ָר ָצה ֵּבין ַהְּכָר ִמים‪ ,‬אֹו ְּכ ִלי ְמ ֻגֶּלה ָּב ַאׁ ְשָּפה –‬

‫מקום מרעה‪.‬‬ ‫ֲהֵרי זֹו ֲא ֵב ָדה‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ּו ַמ ְכִריז‪.‬‬