Page 154 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 154
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק יג 1 32
ח ְר ָג ִלים – פסח ושבועות וסוכות ,זמן ההכרזה ומקומה
ח ָּבִראׁשֹו ָנהָּ ,כל ִמי ֶׁשָּמ ָצא ֲא ֵב ָדה ָה ָיה ַמ ְכִריז ָע ֶלי ָה ְׁשלָׁשה שבהם כל ישראל עולים לרגל למקדש
בירושלים ,שגדול הסיכוי שיימצא בעל
ְר ָג ִליםֶ :ר ֶגל ִראׁשֹון – אֹו ֵמר 'ִראׁשֹון'; ֵׁש ִני – אֹו ֵמר 'ֵׁש ִני'; החפץ ,ומי שלא עלה ברגל הראשון או
השני ,עתיד לעלות ברגל השלישיְׁ .ש ִליִׁשי – ַמ ְכ ִריז ְס ָתםְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְת ַחֵּלף לֹו ֵׁש ִני ַּבּ ְׁש ִליִׁשי.
אֹו ֵמר ִראׁשֹון – כשמכריז על האבדה,
ְו ַא ַחר ֶר ֶגל ָה ַא ֲחרֹון ְּבִׁש ְב ַעת ָי ִמים ַמ ְכִריז ַּפ ַעם ְר ִבי ִעיתְּ ,כ ֵדי אומר שזה הוא הרגל הראשון שהוא
ֶׁש ֵּי ֵלְך ַהּׁשֹו ֵמ ַע ְל ֵביתֹו ִּבׁ ְשלָׁשה ָי ִמיםִ ,וי ַמּ ֵׁשׁש ֶאת ֵּכ ָליוְ ,ו ַי ֲחזֹר מכריז בו על האבדהֶׁ .שֹּלא ִי ְת ַחֵּלף לֹו
ֵׁש ִני ַּבּ ְׁש ִליִׁשי – מפני שיש דמיון צלילים ִּבׁ ְשלָׁשה ָי ִמיםְ ,ו ִי ְמ ָצא ֶזה ַהַּמ ְכ ִריז ַמ ְכ ִריז ַּבּ ְׁש ִבי ִעי.
בין המילים 'שני' ו'שלישי'ְ .ו ַא ַחר ֶר ֶגל
ט ִמּ ֶׁש ָחַרב ֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁשִ ,ה ְת ִקינּו ֶׁש ְּיהּו ַמ ְכִרי ִזין ְּב ָב ֵּתי ָה ַא ֲחרֹון ְּבִׁש ְב ַעת ָי ִמים – ממתין עוד
שבעה ימים לאחר הרגל האחרון ,בין ְּכ ֵנ ִסּיֹות ּו ְב ָב ֵּתי ִמ ְד ָרׁשֹותִ .מּ ֶׁש ַרּבּו ָה ַאָּנ ִסיןְ ,ו ָא ְמרּו ' ַהְּמ ִצי ָאה
לאחר שמיני עצרת (פה"מ ב"מ ב,ו) בין
ֶׁשַּלֶּמ ֶלְך ִהיא'ִ ,ה ְת ִקינּו ֶׁש ִּי ְה ֶיה מֹו ִדי ַע ִלְׁש ֵכ ָניו ְו ִל ְמ ֻי ָּד ָעיוְ ,ו ַדּיֹו. לאחר שביעי של הפסחִ .וי ַמּ ֵׁשׁש ֶאת
י ִה ְכִריז אֹו הֹו ִדי ַעְ ,וֹלא ָּבאּו ַהְּב ָע ִלים – ִּת ְה ֶיה ַהְּמ ִצי ָאה ֵּכ ָליו – הערכת זמן סבירה למי שגר
בקרבת מקום ,שיחפש בחפציו אולי
ֻמַּנ ַחת ֶא ְצלֹו ַעד ֶׁש ָּיבֹוא ֵא ִל ָּיהּוְ .ו ָכל ְז ַמן ֶׁש ָה ֲא ֵב ָדה ֶא ְצלֹו
– ִאם ִנ ְג ְנ ָבה אֹו ָא ְב ָדהַ ,ח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּו ָתּהְ ,ו ִאם ֶנ ֶא ְנ ָסה, האבדה שלו.
ט ָה ַאָּנ ִסין – הלוקחים בכוח את
האבדה מן המוצאַ .הְּמ ִצי ָאה ֶׁשַּלֶּמ ֶלְך ָּפטּורֶׁ ,שּׁשֹו ֵמר ֲא ֵב ָדה ְּכׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר הּואִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא עֹו ֵסק
ִהיא – בתואנה חוקית כביכול של
ַּבִּמ ְצָוהְ ,ו ִנ ְפ ָטר ִמַּכָּמה ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ָּכל ְז ַמן ֶׁשהּוא עֹו ֵסק מלך גזלן (פה"מ ב"מ ב,ו) המפקיע זכות
ִּבְׁש ִמיָר ָתּה. קניינית של אדם נגד דברי התורה,
הטיפול באבדה ואין לשמוע לו כדברי רבנו" :ואין
צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה,
יא ְו ָצִריְך ְל ַב ֵּקר ֶאת ָה ֲא ֵב ָדהּו ְל ָב ְד ָקּהְּ,כ ֵדיֶׁשֹּלא ִּת ְפ ַסד ְו ֹתא ַבד שאין שומעין לו" (מלכים ג,ט)ְ .מ ֻי ָּד ָעיו
ֵמ ֵא ֶלי ָהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ֲהֵׁשבֹתֹו לֹו" (שם) – ְר ֵאה ֵהי ַאְך ְּתׁ ִשי ֶבּנּו – מכיריו.
י ִה ְכִריז – עד שניתן להניח שהמאבד לֹוֵּ .כי ַצד? ָמ ָצא ְּכסּות ֶׁשְּל ֶצ ֶמר – ְמ ַנ ֲע ָרּה ַא ַחת ִלְׁשלִׁשים יֹום.
היה יכול לדעת שהכריז הלה על
ְוֹלא ְי ַנ ֲעָרּה ַּבַּמ ֵּקלְ ,וֹלא ִּבְׁש ֵני ְּב ֵני ָא ָדםְ .וׁשֹו ְט ָחּה ַעל ַּגֵּבי ִמָּטה מציאתהַ .עד ֶׁש ָּיבֹוא ֵא ִל ָּיהּו – עד
ְל ָצְרָּכּה ִּב ְל ַבדֲ ,א ָבל ֹלא ְל ָצְרָּכּה ּו ְל ָצְרּכֹוִ .נ ְז ַּדְּמנּו לֹו אֹוְר ִחים – שיבוא אליהו הנביא בזמן הגאולה
(מלכים יב,ב) ,ויודיענו למי שייכת ֹלא ִיְׁש ָט ֶחָּנה ִּב ְפ ֵני ֶהם ַו ֲא ִפּלּו ְל ָצ ְרָּכּהֶׁ ,שָּמא ִּתָּג ֵנב.
האבדה .משל לזמן בלתי מוגבל שיש
בו תקווהׁ .שֹו ֵמר ָׂש ָכר – שומר על חפץ בשכר ,שהוא חייב לשלם אם אבד החפץ או נגנב ממנו ,שאחריותו גדולה
מאחריותו של שומר חינם (שכירות א,ב)ֶ .נ ֶא ְנ ָסה – נשדדה ממנו בכוח או שקרה דבר שלא בשליטת השומר ,כגון
שמת בעל החיים או נטרף או נשבר החפץִ .מְּפ ֵני ֶׁשהּוא עֹו ֵסק ַּבִּמ ְצָוה – ו"העוסק במצוה – פטור מן המצוה"
(אישות טו,ב)ְ .ו ִנ ְפ ָטר ִמַּכָּמה ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה – וביניהן כמה מצוות שיש בהן חסרון כיס כגון נתינת צדקה ,ולכן דינו
כשומר שכרָּ .כל ְז ַמן ֶׁשהּוא עֹו ֵסק ִּבְׁש ִמיָר ָתּה – ואינו יכול לקיים מצוה אחרת באותו זמן .אך אם היא מונחת
בביתו – אינו פטור ,שהרי יכול לקיים עוד מצוה .שאם לא כן ,כל מי שיש תפילין בראשו וציצית בבגדו ,יהא
פטור מכל המצוות (המאירי ב"ק נו,ב).
יא ְל ַב ֵּקר – לבדוקְ .מ ַנ ֲעָרּה – כדי שלא יאכל אותה העש ותאבד (פה"מ ב"מ ב,ח)ְ .וֹלא ְי ַנ ֲעָרּה ַּבַּמ ֵּקל – לא יחבוט אותה,
כדי שלא תיקרעְ .וֹלא ִּבְׁש ֵני ְּב ֵני ָא ָדם – המחזיקים בקצותיה ומנערים אותה ,שהיא עלולה להיקרע בעקבות מתיחתה.
ְל ָצְרָּכּה ִּב ְל ַבד – כדי לאוורר אותה שלא תתעפש וכדומהְ .ל ָצְרָּכּה ּו ְל ָצְרּכֹו – כגון לכסות בה את מיטתוֶׁ .שָּמא ִּתָּג ֵנב –
שאם יראה אותה גנב ,יחמוד אותה.
