Page 153 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 153
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק יג 131
ב ְו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁש – מפני הרמאים. ב ֵּכי ַצד ַמ ְכִריז? ִאם ָמ ָצא ָמעֹות – ַמ ְכִריז ' ִמי ֶׁש ָא ַבד לֹו
ִסי ָמ ִנין ֻמ ְב ָה ִקין – המייחדים את החפץ ַמ ְטֵּב ַע'ְ ,ו ֵכן ַמ ְכִריז ' ִמי ֶׁש ָא ַבד לֹו ְּכסּות' אֹו 'ְּב ֵה ָמה' אֹו
מחפצים דומים (להלן ה; טו,ט ואילך). 'ְׁש ָטרֹות'ָ ' ,יבֹוא ְו ִי ֵּתן ִסי ָמ ִנין ְו ִיּטֹל'ְ .ו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁש ִמְּפ ֵני
ֶׁשהֹו ִדי ַע ִמין ָה ֲא ֵב ָדהְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאינֹו ַמ ֲח ִזיָרּה ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ִסי ָמ ִנין
ג הפסוקְ" :ו ִאם ֹלא ָקרֹוב ָא ִחיָך ֵא ֶליָך
ֻמ ְב ָה ִקין.
ְוֹלא ְי ַד ְעּתֹוַ ,ו ֲא ַס ְפּתֹו ֶאל ּתֹוְך ֵּבי ֶתָך ְו ָה ָיה
ִעְּמָך ַעד ְּדרֹ�ׁש ָא ִחיָך ֹאתֹו ַו ֲהֵׁשבֹתֹו לֹו". בדיקת תובע האבדה
ד אֹו ְמִרין לֹו – לכל מי שטוען ג ָּבא ַּב ַעל ָה ֲא ֵב ָדה ְו ָנ ַתן ִסי ָמ ִנין ֶׁש ֵאי ָנן ֻמ ְב ָה ִקין – ֵאין
שהמציאה שלו. ַמ ֲח ִזיִרין לֹוַ ,עד ֶׁשּיֹא ַמר ִסי ָמ ִנים ֻמ ְב ָה ִקיןְ .ו ָהַרַּמאי – ַאף ַעל
ִּפי ֶׁש ָא ַמר ִסי ָמ ִנין ֻמ ְב ָה ִקיןֵ ,אין ַמ ֲח ִזיִרין לֹוַ ,עד ֶׁש ָּי ִביא ֵע ִדים
ה ַה ִּסי ָמ ִנין ַהֻּמ ְב ָה ִקיןְּ ...ב ָכל ָמקֹום – ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו; ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםְ" :ו ָה ָיה ִעְּמָך ַעד ְּדרֹׁש� ָא ִחיָך" (דברים
בענייני ירושה ,כגון זיהוי נעדר על פי כב,ב) – ַעד ֶׁש ַּת ֲח ֹקר ַא ַחר ָא ִחיָך ִאם ַרַּמאי הּוא ִאם ָלאו.
סימנים על גוויתו (נחלות ז,ג) או בענייני
איסור ,כגון להחזיר גט לאישה" ,כגון ד ָּבִראׁשֹו ָנהָּ ,כל ִמי ֶׁש ָא ְב ָדה לֹו ֲא ֵב ָדה ּו ָבא ְו ָנ ַתן ֶאת ִסי ָמ ֶני ָה
שאמרו 'נקב יש בו בצד אות פלונית'"
(גירושין ג,יא)ַ .הִּמ ְנ ָין – מספר הפריטים – ַמ ֲח ִזיִרין אֹו ָתּה לֹוֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ֻה ְח ַזק ַרַּמאיִ .מּ ֶׁשַרּבּו
ָהַרָּמ ִאים – ִה ְת ִקינּו ֵּבית ִּדין ֶׁש ִּי ְהיּו אֹו ְמִרין לֹו ' ָה ֵבא ֵע ִדים
שאבדו.
ֶׁש ֵאין ַא ָּתה ַרַּמאיְ ,וטֹל'.
וִּ 1ת ְה ֶיה ֻמַּנ ַחת – באחריותו של המוצא
ה ַה ִּסי ָמ ִנין ַהֻּמ ְב ָה ִקין – סֹו ְמ ִכין ֲע ֵלי ֶהם ְו ָד ִנין ַעל ִּפי ֶהם ְּב ָכל
(להלן יא ואילך).
ָמקֹוםִּ ,דין ּתֹוָרהְ .ו ַהִּמ ָּדה אֹו ַהִּמְׁש ָקל אֹו ַהִּמ ְנ ָין אֹו ְמקֹום
זִ 1י ֵּתן ְל ֵע ֵדי ְנ ִפי ָלה – מפני שעדי ָה ֲא ֵב ָדה – ִסי ָמ ִנין ֻמ ְב ָה ִקין ֵהן.
האריגה אינם מכחישים את עדי וָּ 1באּו ְׁש ַנ ִיםֶ ,זה ָנ ַתן ִסי ָמ ֵני ָה ֲא ֵב ָדה ְו ֶזה ָנ ַתן ִסי ָמ ֶני ָה ְּכמֹו
הנפילה ואינם מוציאים מחזקתו של
מי שהיו תחת ידו ,ולכן נדחים (י') .אילו ֶׁשָּנ ַתן ָה ַא ֵחר – ֹלא ִי ֵּתן ֹלא ָל ֶזה ְוֹלא ָל ֶזהֶ ,אָּלא ִּת ְה ֶיה ֻמַּנ ַחת
היו רק עדי אריגה -נאמנים ,כי בזמנם ַעד ֶׁשּיֹו ֶדה ָה ֶא ָחד ַל ֲח ֵברֹו אֹו ַי ֲעׂשּו ְּפָׁשָרה ֵּבי ֵני ֶהן.
היו אורגים כל בגד במיוחד לפי מידתו
של הלקוחִ .מ ַּדת ָאְרָּכּה – גדולה ממידת וָ 2נ ַתן ָה ֶא ָחד ֶאת ַה ִּסי ָמ ִניםְ ,ו ַהּ ֵׁש ִני ֵה ִביא ֵע ִדים – ִי ֵּתן ְל ַב ַעל
רוחבה ,וקשה יותר לשער אותה. ָה ֵע ִדיםֶ .זה ָנ ַתן ִסי ָמ ִניםְ ,ו ֶזה ָנ ַתן ִסי ָמ ִנים ְו ֵעד ֶא ָחד – ֲהֵרי
ָה ֵעד ָה ֶא ָחד ְּכ ִמי ֶׁש ֵאינֹוְ ,ו ַיִּני ַח.
זִ 2י ֵּתן ְל ִמי ֶׁשִּכֵּון ִמְׁש ָק ָלּה – שכמעט
זָ 1מ ָצא ִׂש ְמ ָלה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּהְ ,ו ֶזה ֵה ִביא ֵע ֵדי ֲאִרי ָגה ֶׁש ָאְרגּו
ולא ניתן לדעת את משקלה ,אלא רק
אם הוא בעליהִ .א ְמ ָריֹות – תוספות אֹו ָתּה לֹוְ ,ו ֶזה ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁשָּנ ְפ ָלה ִמֶּמּנּו – ִי ֵּתן ְל ֵע ֵדי ְנ ִפי ָלה.
בד הנתפרות לנוי בשולי הבגד או ֶזה ָנ ַתן ִמ ַּדת ָאְרָּכּהְ ,ו ֶזה ָנ ַתן ִמ ַּדת ָר ְחָּבּה – ִי ֵּתן ְל ִמי ֶׁשָּנ ַתן
בצווארונו בצבע שונה מצבע הבגד ,וכן ִמ ַּדת ָאְרָּכּהֶׁ ,ש ֶא ְפָׁשר ֶׁש ְּיַׁש ֵער ָהַרַּמאי ִמ ַּדת ָר ְחָּבּה ְּכֶׁש ָה ָיה
חתיכות בד הנתפרות לסימן כדי שלא
יתחלף באחר (פה"מ נגעים יא,י; ק' .וראה שבת ַּב ְע ָלּה ִמ ְתַּכ ֶּסה ָּבּה.
יט,כ" :מנוי הבגד ומטכסיסיו"). זֶ 2זה ָנ ַתן ִמ ַּדת ָאְרָּכּה ְוָר ְחָּבּהְ ,ו ֶזה ִּכֵּון ִמְׁש ְקלֹו ֶתי ָה – ִי ֵּתן
ְל ִמי ֶׁשִּכֵּון ִמְׁש ָק ָלּהֶ .זה ָנ ַתן ִמ ַּדת ָאְרָּכּה ְוָר ְחָּבּהְ ,ו ֶזה ָנ ַתן ִמ ַּדת
ָה ִא ְמָריֹות ֶׁשָּבּה – ִי ֵּתן ְל ִמי ֶׁשָּנ ַתן ִמ ַּדת ָאְרָּכּה ְוָר ְחָּבּה.
