Page 152 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬הואבד גזלה לכותה‪  ‬פרק יב‪-‬יג ‬ ‫‪ 130‬‬

‫יא ַׁש ָּי ָרה ֶׁש ָח ָנת ַּבִּמ ְדָּבר‪ְ ,‬ו ָע ַמד ָע ֶלי ָה ַּג ִיס ְל ָטְר ָפּה‪ּ ,‬ו ָפ ְסקּו‬ ‫יא ְל ָט ְר ָפּה – לשדוד אותה (ר' תנחום)‪.‬‬

‫ִעם ַהַּג ִיס ָממֹון ְו ָנ ְתנּו לֹו – ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי ָממֹו ָנם‪ְ ,‬ו ֵאין‬ ‫ָּפ ְסקּו ִעם ַהַּג ִיס ָממֹון – ריצו את הַּגיס‬
‫ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי ְנ ָפׁשֹות‪ְ .‬ו ִאם ָׂש ְכרּו ַּת ָּיר ִל ְפ ֵני ֶהם ְלהֹו ִדי ָעם‬ ‫בממון‪ ,‬כדי שלא ישדדו אותם‪ְ .‬מ ַחּ ְׁש ִבין‬
‫ַה ֶּדֶרְך – ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְׂש ָכרֹו ְל ִפי ָממֹון ּו ְל ִפי ְנ ָפׁשֹות‪ְ .‬וֹלא ְיַׁשּנּו‬ ‫– את חלקו של כל אחד מהולכי השיירה‪.‬‬
‫ְל ִפי ָממֹו ָנם – לפי הסכום שברשותם‬
‫ִמִּמ ְנ ַהג ַה ַחָּמִרים‪.‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬מפני שהסכנה הייתה‬
‫רק לממונם‪ְ .‬ו ֵאין ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי ְנ ָפׁשֹות‬
‫ביטוח הדדי‬ ‫– אין מחלקים את הסכום לפי מספר‬
‫האנשים‪ַּ .‬ת ָּיר – מדריך‪ּ .‬ו ְל ִפי ְנ ָפׁשֹות‬
‫יב ַרּ ָׁש ִאין ַה ַחָּמִרים ְל ַה ְתנֹות ֵּבי ֵני ֶהם‪ָּ ,‬כל ִמי ֶׁשּתֹא ַבד ִמֶּמּנּו‬ ‫– שטעות בדרך במדבר יש בה סכנת‬
‫נפשות (רש"י ב"ק קטז‪,‬ב)‪ .‬כך היא ההלכה‬
‫ֲחמֹור ִמְּב ֵני ַהּ ַׁש ָּי ָרה – ַמ ֲע ִמי ִדין לֹו ֲחמֹור ַא ֶחֶרת‪ְ .‬ו ִאם ָּפַׁשע‬ ‫כשאין מנהג‪ .‬והעיקר ֹלא ְיַׁשּנּו ִמִּמ ְנ ַהג‬
‫ָּבּה ְו ִאְּב ָדּה – ֵאי ָנן ַח ָּי ִבין ְל ַה ֲע ִמיד לֹו‪.‬‬ ‫ַה ַחָּמִרים – שאם נהגו מובילי החמורים‬
‫לשלם למוביל לפי הממון שברשות כל‬
‫יג ָא ְב ָדה ֲחמֹורֹו‪ְ ,‬ו ָא ַמר ' ְּתנּו ִלי ָּד ֶמי ָה‪ְ ,‬ו ֵאי ִני רֹו ֶצה ִל ַּקח‬ ‫אחד מהם‪ ,‬ישלמו לפי הממון‪ ,‬ואם‬
‫נהגו לשלם לפי מספר נפשות‪ ,‬יחלקו‬
‫ֲחמֹור‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ִני ׁשֹו ֵמר ִעָּמ ֶכם' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו‪ֶ ,‬אָּלא ַמ ֲע ִמי ִדין‬
‫לֹו ֲחמֹור ַא ֶחֶרת‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ְּי ָז ֵרז ַע ְצמֹו ִויַׁשֵּמר ְּב ֶה ְמּתֹו‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו‬ ‫את התשלום לפי מספר הנפשות‪.‬‬
‫ָה ְי ָתה לֹו ְּב ֵה ָמה ַא ֶחֶרת ַּבּ ַׁש ָּי ָרה‪ֵ ,‬אינֹו ּדֹו ֶמה ׁשֹו ֵמר ַא ַחת‬
‫יד ַנ ְחׁשֹול – סערת גלים גדולים‪.‬‬
‫ְלׁשֹו ֵמר ְׁש ַּת ִים‪.‬‬
‫ְו ֵה ֵקּלּו ִמַּמּ ָׂש ָאּה – על ידי השלכת חלק‬
‫יד ְס ִפי ָנה ֶׁש ָה ְי ָתה ְמ ַהֶּל ֶכת ַּב ָּים‪ְ ,‬ו ָע ַמד ָע ֶלי ָה ַנ ְחׁשֹול ְל ַטְּב ָעּה‪,‬‬ ‫ממטענה לים‪ְ .‬מ ַחּ ְׁש ִבין – כמה כל‬
‫אחד צריך להשליך‪ְ .‬ל ִפי ַמּׂשֹוי – מפני‬
‫ְו ֵה ֵקּלּו ִמַּמּ ָׂש ָאּה – ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי ַמּׂשֹוי ְו ֵאין ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי‬ ‫שהסכנה היא ביחס למשקל הסחורה‪.‬‬
‫ָממֹון‪ְ .‬ו ַאל ְיַׁשּנּו ִמִּמ ְנ ַהג ַה ַּסָּפ ִנים‪.‬‬ ‫ְו ֵאין ְמ ַחּ ְׁש ִבין ְל ִפי ָממֹון – ולא לפי‬
‫ערך הסחורה‪ .‬והעיקר ַאל ְיַׁשּנּו ִמִּמ ְנ ַהג‬
‫טו ַרּ ָׁש ִאין ַה ַּסָּפ ִנים ְל ַה ְתנֹות ֵּבי ֵני ֶהם‪ָּ ,‬כל ִמי ֶׁשּתֹא ַבד לֹו‬ ‫ַה ַּסָּפ ִנים‪ .‬ולעניין עצם סילוק הסכנה‪,‬‬
‫פסק רבנו‪" :‬ספינה שחישבה להישבר‬
‫ְס ִפי ָנה – ַמ ֲע ִמי ִדים לֹו ְס ִפי ָנה ַא ֶחֶרת‪ָּ .‬פַׁשע ָּבּה ְו ִאְּב ָדּה‪ ,‬אֹו‬ ‫מכובד המשוי‪ ,‬ועמד אחד מהן והקל‬
‫ֶׁשֵּפֵרׁש ְל ָמקֹום ֶׁש ֵאין ַה ְּס ִפינֹות הֹו ְלכֹות ּבֹו ְּבאֹותֹו ַה ְּז ַמן –‬ ‫ממשאה והשליך בים – פטור‪ ,‬שהמשא‬
‫שבה כמו רודף אחריהם להרגם‪ ,‬ומצוה‬
‫ֵאי ָנן ַח ָּי ִבין ְל ַה ֲע ִמיד לֹו‪.‬‬ ‫רבה עשה שהשליך והושיעם" (חובל ומזיק‬

‫ח‪,‬טו; וראה ביאורנו שם)‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ָע ָׂשר ‬ ‫‪ ‬‬
‫יג‬
‫הכרזה וטיפול באבדה‬

‫הכרזה‬ ‫א ְוהּו ְז ָלה – ו"פחות מפרוטה – אינו‬

‫א ַהּמֹו ֵצא ֲא ֵב ָדה ֶׁשהּוא ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיָרּה – ַח ָּיב ְל ַה ְכִריז‬ ‫ממון" (שבועות ז‪,‬טז)‪ְ .‬ו ֶא ֶבן ְּגבֹו ָהה – ו"אבן‬
‫הטועים" הייתה נקראת (פה"מ תענית ג‪,‬ד)‪.‬‬
‫ָע ֶלי ָה ּו ְלהֹו ִדי ָעּה‪ְ ,‬ולֹו ַמר ' ִמי ֶׁש ָא ַבד לֹו ִמין ְּפלֹו ִני – ָיבֹוא‬
‫ְו ִי ֵּתן ִסי ָמ ִנין ְו ִיּטֹל'‪ֲ .‬א ִפּלּו ָה ְי ָתה ָׁשָוה ְּפרּו ָטה ְּב ֵעת ַהְּמ ִצי ָאה‪,‬‬
‫ְוהּו ְז ָלה – ַח ָּיב ְל ַה ְכִריז ָע ֶלי ָה‪ְ .‬ו ֶא ֶבן ְּגבֹו ָהה ָה ְי ָתה חּוץ‬

‫ִלירּוָׁש ַלִם‪ֶׁ ,‬ש ָע ֶלי ָה ָהיּו ַמ ְכִרי ִזין‪.‬‬