Page 143 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 143

‫זקיםנ רפס‪      ‬הואבד גזלה לכותה‪      ‬פרק ט ‪	121‬‬         ‫	‬

‫יא‪  1‬הֹוִריָׁשּה – שנתן אותה במתנת‬                        ‫יא‪ְ   1‬ל ָק ָחּה ַהַּג ְז ָלן ִמן ַהְּב ָע ִלים ַא ַחר ֶׁשְּמ ָכָרּה ְּכֶׁש ִהיא ְּגזּו ָלה‪,‬‬

‫שכיב מרע (חולה סיעודי)‪ ,‬וציווה‬                            ‫ְו ָח ַזר ּו ְמ ָכָרּה ְל ַא ֵחר אֹו ְנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה אֹו הֹוִריָׁשּה – ֲהֵרי ִּגָּלה‬
‫שתינתן לאחד מבניו (שו"ת ר"י מיגא"ש‬                        ‫ַּד ְעּתֹו ֶׁש ֵאינֹו רֹו ֶצה ְל ַה ֲע ִמי ָדּה ְּב ַיד ֶזה ֶׁשְּל ָק ָחּה ִמֶּמּנּו ְּכֶׁש ָה ְי ָתה‬
‫סימן א; ראה זכייה ומתנה ח‪,‬ב)‪ֶׁ .‬ש ֵאינֹו רֹו ֶצה‬
‫ְל ַה ֲע ִמי ָדּה ְּב ַיד ֶזה ֶׁשְּל ָק ָחּה ִמֶּמּנּו –‬                                                 ‫ְּגזּו ָלה‪.‬‬
‫כשמכר אותה לזולתו מיד לאחר שקנה‬
‫אותה מן הנגזל‪ .‬אך אם מכר אותה זמן‬                         ‫יא‪ְ  2‬ו ֵכן ִאם ָנ ְפ ָלה ַלַּג ְז ָלן ִּביֻרּ ָׁשה – ֹלא ִנ ְת ַק ְּי ָמה ְּב ַיד‬
‫רב לאחר שקנה אותה – אין בכך כלום‪,‬‬
‫שכבר גילה את דעתו כשקנה אותה‬                                                                            ‫ַהּלֹו ֵק ַח‪.‬‬
‫שהוא רוצה להעמידה ביד הלוקח‬
                                                          ‫יב  ָּג ָבה אֹו ָתּה ַהַּג ְז ָלן ְּבחֹובֹו‪ִ :‬אם ֵיׁש ַלִּנ ְג ָזל ַקְר ַקע ַא ֶחֶרת‪,‬‬
          ‫הראשון (שו"ת ר"י מיגאש שם)‪.‬‬
                                                          ‫ְו ָא ַמר לֹו ַהַּג ְז ָלן 'זֹו ֲא ִני ּגֹו ֶבה ְּבחֹו ִבי' – ֲהֵרי ֶזה ִנ ְתַּכֵּון‬
‫יא‪ְ  2‬ו ֵכן ִאם ָנ ְפ ָלה ַלַּג ְז ָלן ִּביֻרּ ָׁשה‬       ‫ְל ַה ֲע ִמי ָדּה ְּב ַיד ַהּלֹו ֵק ַח; ְו ִאם ֵאין ַלִּנ ְג ָזל ַקְר ַקע ֶאָּלא זֹו –‬

‫– כגון שגזל את אביו‪ .‬ואין בזכייה‬                                                        ‫ִל ְגּבֹות חֹובֹו הּוא ֶׁשִּנ ְתַּכֵּון‪.‬‬
‫בירושה משום ראיה למאמץ להיראות‬
                                                          ‫יג   ְנ ָתנּו ָה ַהְּב ָע ִלים ַלַּג ְז ָלן ַמ ָּת ָנה – ָק ָנה אֹו ָתּה ַהּלֹו ֵק ַח;‬
                        ‫כאדם אמין‪.‬‬
                                                          ‫ֶׁש ִאּלּו ֹלא ָטַרח ַלְּב ָע ִלים‪ֹ ,‬לא ָהיּו נֹו ְת ִנין לֹו ַמ ָּת ָנה‪ּ ,‬ו ִמְּפ ֵני ֶזה‬
‫יג  ֹלא ָהיּו נֹו ְת ִנין לֹו ַמ ָּת ָנה – מסתבר‬          ‫ָטַרח‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְזֶּכה ָּבּה ַּב ִּדין‪ְ ,‬ו ַי ֲעמֹד ְּב ֶנ ֱא ָמנּותֹו‪ְ ,‬ו ִת ְת ַק ֵּים ְּב ַיד‬

‫שהקרקע ניתנה לו במתנה תמורת מאמץ‬                                                                        ‫ַהּלֹו ֵק ַח‪.‬‬
‫מסוים והנאה שיש לנגזל נותן המתנה‪,‬‬
‫ולפיכך דינה כדין מכר (ראה תפילה יא‪,‬כ)‪.‬‬                                                           ‫קנה הגזלן את השדה מן הנגזל באונס‬

‫יד  ְוֶׁשֹּלא ְל ַד ְע ִּתי – שלא כרצוני‪ ,‬כגון‬            ‫יד   ַהּגֹו ֵזל ָׂש ֶדה‪ְ ,‬ו ַא ַחר ֶׁשְּג ָז ָלּה ְו ֻה ְח ַזק ַּג ְז ָלן ָע ֶלי ָה ָח ַזר ּו ְל ָק ָחּה‬

             ‫שפחד מן הגזלן האלים‪.‬‬                         ‫ִמְּב ָע ִלים ָהִראׁשֹו ִנים‪ְ ,‬ו ָט ַען ַהִּנ ְג ָזל ְו ָא ַמר ' ָאנּוס ָה ִיי ִתי ְּבָׁש ָעה‬
                                                          ‫ֶׁשָּמ ַכְר ִּתי לֹו‪ְ ,‬וֶׁשֹּלא ְל ַד ְע ִּתי ָמ ַכְר ִּתי‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ַּג ְז ָלנּותֹו' – ֹלא‬
‫טו  ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שמחזירים‬               ‫ָז ָכה ַהַּג ְז ָלן‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֵע ִדים ֶׁשְּל ָק ָחּה ִּב ְפ ֵני ֶהם‪ְ ,‬ו ַת ֲחזֹר‬

‫לגזלן את המעות‪ֶׁ .‬שֹּלא ָנ ַתן לֹו ְּכלּום –‬                         ‫ַהּ ָׂש ֶדה ִל ְב ָע ֶלי ָה‪ּ ,‬ו ַמ ֲח ִזיִרין ַלַּג ְז ָלן ַה ָּד ִמים ֶׁשָּנ ַתן‪.‬‬
‫שלא שילם לו הגזלן דבר‪ .‬הֹו ִאיל ְו ֻה ְח ַזק‬
‫ַּג ְז ָלן ָע ֶלי ָה – ולפיכך אין מאמינים‬                 ‫טו  ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵה ִעידּו ָה ֵע ִדים ֶׁשָּמ ָנה ִּב ְפ ֵני ֶהם‬

       ‫לטענותיו אלא לטענות הנגזל‪.‬‬                         ‫ֶאת ַהָּמעֹות‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֵה ִעידּו ֶׁשַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ָמ ַכר ַלַּג ְז ָלן‪,‬‬
                                                          ‫ְוהֹו ָדה לֹו ִּב ְפ ֵני ֶהם ֶׁשָּנ ַתן לֹו ָּד ִמים ָּכְך ְו ָכְך‪ְ ,‬ו ַהִּנ ְג ָזל טֹו ֵען ֶׁשֹּלא‬
‫טז  מֹו ָד ָעא – הודעה מראש של אדם‬                        ‫ָנ ַתן לֹו ְּכלּום‪ּ ,‬ו ֵמ ֲח ַמת ִיְר ָאה הֹו ָדה לֹו – ֵאין ַלַּג ְז ָלן ְּכלּום‪ֶ ,‬אָּלא‬
                                                          ‫מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו ַהּ ָׂש ֶדה ְּבֹלא ָּד ִמים‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשֹּלא הֹו ָדה לֹו ֶאָּלא‬
‫בפני עדים שהוא עומד למכור באונס‪,‬‬
‫ואינו מתכוון שתחול מכירתו‪ ,‬ולכן‬                                      ‫ִמְּפ ֵני ַהַּפ ַחד‪ְּ ,‬כֶׁשָּט ַען‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ֻה ְח ַזק ַּג ְז ָלן ָע ֶלי ָה‪.‬‬
‫מכירתו אינה תקפה (מכירה י‪,‬א‪-‬ב)‪ְ .‬ו ֵאין‬
‫ְר ָא ָיתֹו ָּבּה ְר ָא ָיה – העדות על המכר‬               ‫טז   ֵאין ַּב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ָצִריְך ַל ֲעׂשֹות מֹו ָד ָעא ַעל ֶמ ֶכר ֶזה;‬
‫אינה תקפה‪ְּ .‬כ ִדין ָהאֹו ֵנס וכו' – שאם‬
‫לא הודיע המוכר מראש על ביטול‬                              ‫הֹו ִאיל ְו ֻה ְח ַזק ֶזה ַּג ְז ָלן ַעל ָׂש ֶדה זֹו‪ְ ,‬ו ֵאין ְר ָא ָיתֹו ָּבּה ְר ָא ָיה‪,‬‬
‫המכר – המכר קיים‪ ,‬אף אם מכר באונס‪,‬‬                        ‫ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְמסֹר מֹו ָד ָעא‪ְ .‬ו ֵאין ִּדין ַּג ְז ָלן ְּכ ִדין ָהאֹו ֵנס ֲח ֵברֹו‬
‫"שמפני אונסו גמר ומקנה" (מכירה י‪,‬א)‪.‬‬                      ‫ְו ָת ָלה אֹותֹו ַעד ֶׁש ִּי ְמּ ֹכר לֹו‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ָהאֹו ֵנס ֵאינֹו רֹו ֶצה ִל ְגזֹל‪ְ ,‬וֹלא‬
‫ְו ָת ָלה אֹותֹו – כגון שתלה אותו על עץ‬                   ‫ְּג ָזלֹו ֲע ַד ִין ְּכלּום‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ֹלא ָמ ַסר ַהּמֹו ֵכר ָה ָאנּוס מֹו ָד ָעא‬

     ‫ואילץ אותו למכור לו את שדהו‪.‬‬                                                                 ‫– ִמ ְמָּכרֹו ַק ָּים‪.‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148