Page 140 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 140
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ח 1 18
ֵאי ָנּה ַמ ָּת ָנהֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ָאסּור ַּב ֲה ָנ ָיהְ ,ו ִאּלּו ָה ָיה ַהֵּגר ַק ָּים, ט יֹו ִציא ִמ ַּת ַחת ָידֹו – כשהוא מודה,
ָה ָיה אֹו ֵמר לֹו ' ֲה ֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך'ְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ג,ד).
הגזלה בתוספת חומש נעשית מתנת ה'
משמר הכהנים הזוכה לכל הכהניםִ .מְׁש ָמ ָרה – משמר (י').
ט ּכֹ ֵהן ֶׁשָּג ַזל ֵּגר ֶׁש ֵאין לֹו יֹוְרִׁשיןְ ,ו ִנְׁשַּבע לֹוּ ,ו ֵמת ַהֵּגר – ֹלא י יֹוְרִׁשין ֶאת ֶּכ ֶסף ַהְּג ֵז ָלה – שהרי
ָז ָכה ֶזה ַּבְּג ֵז ָלה ֶׁש ַּת ַחת ָידֹוֶ ,אָּלא יֹו ִציא ִמ ַּת ַחת ָידֹו ְל ָכל ֶא ָחיו הפריש לקיים מצַות השבת הגזלה
ַהּ ֹכ ֲה ִנים ְּב ֵני ַהִּמְׁש ָמָרה. ולכפר על מעשיו ,אבל עתה ,כשכבר
מת ,אין טעם בדבר ,כיוון שאין כפרה
י ַהּגֹו ֵזל ֶאת ַהֵּגרְ ,ו ִנְׁשַּבע לֹוּ ,ו ֵמת ַהֵּגרְ ,ו ִה ְפִריׁש ֲאָׁשמֹו למתים (רש"י ב"ק קי,א)ַ .עד ֶׁש ִּיּפֹל ּבֹו מּום
– ככל קרבן אשם שמתו בעליו .ואשם
ּו ְג ֵז ָלתֹו ְל ַה ֲעלֹו ָתן ַלּכֹ ֲה ִניםּ ,ו ֵמת ַהַּג ְז ָלן קֹ ֶדם ַּכָּפָרה – ֲהֵרי ְּב ֵני שנפל בו מום אינו ראוי להקרבה ,וצריך
ַהַּג ְז ָלן יֹוְרִׁשין ֶאת ֶּכ ֶסף ַהְּג ֵז ָלה אֹו ַהְּג ֵז ָלה ַע ְצ ָמּהְ ,ו ָה ָאָׁשם
ִי ְר ֶעה ַעד ֶׁש ִּיּפֹל ּבֹו מּוםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ִּב ְמקֹומֹו (פסולי המוקדשין למכור אותו ולתת את שוויו לנדבה.
ד,יד). יא ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – במי שנתן את קרבנו
יא ָנ ַתן ַהַּג ְז ָלן ֶאת ַהֶּכ ֶסף ְל ַא ְנֵׁשי ִמְׁש ָמרּ ,ו ֵמת ֹק ֶדם ַּכָּפָרה – לכהןָ .ק ָטן ֶׁש ֵאין ַמ ְּת ָנתֹו ַמ ָּת ָנה – בדרך
כלל ,מפני "שהקטן קונה ואינו מקנה
ֵאין יֹוְרֵׁשי ַהַּג ְז ָלן ְיכֹו ִלין ְלהֹו ִציא ִמ ַּיד ַהּכֹ ֲה ִניםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִ " :איׁש לאחרים מן התורה" (לולב ח,י) .אבל
ֲאֶׁשר ִי ֵּתן ַלּ ֹכ ֵהן לֹו ִי ְה ֶיה" (במדבר ה,י)ַ .ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ַהַּג ְז ָלן ָק ָטן, כאן זיכתה התורה את הכהנים בכסף
ֶׁש ֵאין ַמ ְּת ָנתֹו ַמ ָּת ָנה – ֵאין יֹוְרָׁשיו מֹו ִצי ִאין ִמ ַּיד ַהּ ֹכ ֲה ִנים. במפורש.
יב ָנ ַתן ֶאת ַהֶּכ ֶסף ְל ַא ַחת ִמן ַהִּמְׁש ָמרֹותְ ,ו ֶאת ָה ָאָׁשם יב ְל ַא ַחת ִמן ַהִּמְׁש ָמרֹות – שלא בזמן
ְל ִמְׁש ָמָרה זֹו ֶׁש ִהיא ַׁשַּב ָּתּה – ַי ֲחזֹר ַהֶּכ ֶסף ֵא ֶצל ָה ָאָׁשם ְל ַא ְנֵׁשי עבודתה במקדשַׁ .שַּב ָּתּה – השבוע
ַהִּמְׁש ָמָרה ַהְּקבּו ָעהֶׁ ,ש ַהִּמְׁש ָמָרה ֶׁשָּל ְק ָחה ֶּכ ֶסף ְּבֹלא ַׁשַּב ָּתּה שהיא במשמרת במקדש.
ֹלא ָז ָכתּ ,ומֹו ִצי ִאין ִמ ָּי ָדּה. יג ֵאין ַהחֹ ֶמׁש ְמ ַעֵּכב – אבל תשלום
קרן קודמת לאשם הקרן והבאת הקרבן מעכבים את הכפרה
(מעילה א,ד).
יג ֵאין ַמ ְקִרי ִבין ֶאת ָה ָאָׁשם ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ַהַּג ְז ָלן ַה ֶּקֶרן ַלְּב ָע ִלים,
ידֲ 1ע ָב ִדים – כנענייםֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר –
אֹו ַלּ ֹכ ֲה ִנים ִאם ָה ָיה ֶּג ֶזל ֵּגר ֶׁש ֵאין לֹו יֹוְרִׁשיןָ .נ ַתן ֶאת ַה ֶּקֶרן
ְו ִה ְקִריב ֲאָׁשמֹו – ִנ ְתַּכֵּפר לֹוְ ,ו ֵאין ַה ֹח ֶמׁש ְמ ַעֵּכב ַהַּכָּפָרה, במקרא על מי שכופר בממוןֶ " :נ ֶפׁש
ִּכי ֶת ֱח ָטא ּו ָמ ֲע ָלה ַמ ַעל ַּבה'ְ ,ו ִכ ֵחׁש
ְו ַח ָּיב ִל ֵּתן ֶאת ַהחֹ ֶמׁש ַא ַחר ַהַּכָּפָרה. ַּב ֲע ִמיתֹו ְּב ִפ ָּקדֹון אֹו ִב ְתׂשּו ֶמת ָיד אֹו ְב ָג ֵזל
אֹו ָעַׁשק ֶאת ֲע ִמיתֹו"ֲ .ע ָב ִדים ֶׁש ֻהְּקׁשּו
פטור מן החומש ְל ַקְר ָקעֹות – שנאמר בהם" :והתנחלתם
אותם לבניכם [=הורישו אותם לנחלה,
ידָ 1ה ֲע ָב ִדים ְו ַהּ ְׁש ָטרֹות ְו ַה ַּקְר ָקעֹות – ֵאין ָּב ֶהם ּתֹו ֶס ֶפת ֹח ֶמׁש, כקרקע] אחריכם לרשת אחזה" (ויקרא
כה,מו; גנבה ב,ב)ֵ .אין ּגּו ָפן ָממֹון – אין
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ִכ ֵחׁש ַּב ֲע ִמיתֹו ְּב ִפ ָּקדֹון" (ויקרא ה,כא) – ָּכל ָה ָאמּור חומר השטר מהווה את שוויו ,שאינו
ָּב ִע ְנ ַין ִמַּט ְל ְט ִליןהּוא ְוגּו ָפן ָממֹון; ָי ְצאּו ַקְר ָקעֹותְ ,ו ָי ְצאּו ֲע ָב ִדים אלא פיסת נייר ,והכתוב בו משמש
ֶׁש ֻהְּקׁשּו ְל ַקְר ָקעֹותְ ,ו ָי ְצאּו ְׁש ָטרֹותֶׁ ,ש ֵאין ּגּו ָפן ָממֹוןְ .ו ֵכן ִאם להוכחת קיום החובְ .ו ֵכן ִאם ָהיּו ֶּג ֶזל
ֵּגר וכו' – בעבדים ובשטרות ובקרקעות
ָהיּו ֶּג ֶזל ֵּגר ֶׁש ֵאין לֹו יֹוְרִׁשים – ֵאי ָנן חֹו ְזִרין ַלּ ֹכ ֲה ִנים. אין שבועה מן התורה (טוען ונטען ה,א) ואף
לא תשלום חומש (בהלכה כאן) ,ולכן אינם
גזלת קרקע
חוזרים לכהנים.
ידְ 2ו ֵכן ַה ַּקְר ַקע – ֵאי ָנּה ִנ ְק ֵנית ַלַּג ְז ָלן ְלעֹו ָלםֶ ,אָּלא ִּבְרׁשּות
ְּב ָע ֶלי ָה ַק ֶּי ֶמתַ .ו ֲא ִפּלּו ִנ ְמְּכָרה ְל ֶא ֶלף ֶזה ַא ַחר ֶזהְ ,ו ִנ ְת ָי ֲאׁשּו
