Page 141 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 141
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ח-ט 119
יד 2חֹו ֶז ֶרת ַלִּנ ְג ָזל ְּבֹלא ָּד ִמים – בניגוד ַהְּב ָע ִלים – ֲהֵרי זֹו חֹו ֶז ֶרת ַלִּנ ְג ָזל ְּבֹלא ָּד ִמיםְ ,ו ָכל ִמי ֶׁש ָּי ְצ ָאה
ִמ ַּת ַחת ָידֹו חֹו ֵזר ַעל ֶזה ֶׁשְּמ ָכָרּה לֹוְ ,וחֹו ֵזר ַהּמֹו ֵכר ַהּ ֵׁש ִני ַעל
למיטלטלין ,שתיקנו בהם חכמים תקנת ַהּמֹו ֵכר ָהִראׁשֹוןַ ,עד ֶׁש ַּי ֲחזֹר ַהּלֹו ֵק ַח ִמן ַהַּג ְז ָלן ַעל ַהַּג ְז ָלן ְו ִיּ ֹטל
השוק (לעיל ה,ז) .חֹו ֵזר ַעל ֶזה ֶׁשְּמ ָכ ָרּה ִמֶּמּנּוְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן ט,ה-י).
לֹו – ותובע אותה ממנו.
אּ 1בֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות – חפירות ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי
עגולות או מאורכות או מקורות ,שנעשו ט
בדרך כלל לאגירת מים .וכאן החפירות גזלת קרקע
מבטלות את האפשרות לגדל בשדה הפסד קרקע
תבואה או אילנות.
אַ 1הּגֹו ֵזל ַקְר ַקע ֵמ ֲח ֵברֹו ְו ִה ְפ ִסי ָדּהְּ ,כגֹון ֶׁש ָח ַפר ָּבּה ּבֹורֹות
אְּ 2כגֹון ֶׁשּ ְׁש ָט ָפּה ָנ ָהר וכו' – אסונות
ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות ,אֹו ֶׁש ָּק ַצץ ֶאת ָה ִאי ָלנֹות ְוִׁש ֵחת ַהַּמ ְע ָינֹות
טבעֵ .אׁש ֶׁש ָּיְר ָדה ִמן ַהּ ָׁש ַמ ִים – ברק ְו ָהַרס ַהִּב ְנ ָין – ַח ָּיב ְל ַה ֲע ִמיד לֹו ָׂש ֶדה אֹו ַּב ִית ְּכֶׁש ָהיּו ִּבְׁש ַעת
שגרם לשרפת הצמחים .אֹו ֵמר לֹו –
הגזלן לנגזלֲ .הֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניך – ואין ַהְּג ֵז ָלה ,אֹו ְיַׁשֵּלם ְּד ֵמי ַמה ּ ֶׁש ִה ְפ ִסיד.
בעל השדה יכול לומר לגזלן" :מכה אֲ 2א ָבל ִאם ִנְׁש ֲח ָתה ֵמ ֵא ֶלי ָהְּ ,כגֹון ֶׁשּ ְׁש ָט ָפּה ָנ ָהר אֹו ִנְׂשְר ָפה
זו באה בגלל חטאיך ,והרי כאלו אתה
ְּב ֵאׁש ֶׁש ָּי ְר ָדה ִמן ַהּ ָׁש ַמ ִים – אֹו ֵמר לֹו ' ֲה ֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך' ,הגורם לכך ,וחייב לשלם" (פה"מ ב"ק י,ה).
ַמה ּ ֶׁש ֵאין ַה ִּדין ֵּכן וכו' – שבמיטלטלין
אם ההפסד נראה – משלם ,אף אם לא ֶׁש ַה ַּקְר ַקע ְּב ֶח ְז ַקת ְּב ָע ֶלי ָה ַק ֶּי ֶמתְ ,ו ֵאין ַא ֲחָריּות ֶה ְפ ֵס ָדּה ָע ָליו
ֶאָּלא ִאם ֵּכן ִה ְפ ִסיד ְּב ָידֹוַ ,מה ּ ֶׁש ֵאין ַה ִּדין ֵּכן ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין אֹו
הפסידו בידו.
ָּב ֲע ָב ִדיםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ג,ד).
ב ְמ ִצי ִקין – המשתלטים בכוח על
הקרקעות בלא זכות (עפ"י פה"מ ביכורים אנס המלך את הגזלן
א,ב) .הרקע להלכה זו הוא שלטון ב ָּג ַזל ָׂש ֶדהְ ,ו ִנ ְג ְז ָלה ִמֶּמּנּוּ ,ו ְנ ָטלּו ָה ְמ ִצי ִקין ְּב ֹכ ַח ַהֶּמ ֶלְךִ :אם
מלכות הרשעה המושחתת ,מלכות
רומי ,שהתעללה באכזריות ביהודי ַמַּכת ְמ ִדי ָנה ִהיאְּ ,כגֹון ֶׁשָּל ַקח ַהֶּמ ֶלְך ָׂשדֹות אֹו ָּב ִּתים ֶׁשְּל ָכל
ארץ ישראל וניסתה לנשלם מארצם (י'. ַא ְנֵׁשי ַהְּמ ִדי ָנה – אֹו ֵמר לֹו ' ֲהֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך'; ְו ִאם ֵמ ֲח ַמת
ראה להלן י,ג)ֶׁ .שְּל ָכל ַא ְנֵׁשי ַהְּמ ִדי ָנה – של ַהַּג ְז ָלן ִנ ְל ְק ָחה – ַח ָּיב ְל ַה ֲע ִמיד לֹו ָׂש ֶדה ַא ֶחֶרת.
רבים מתושבי העירֲ .הֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך –
שאפילו ברשותך הייתה נלקחתֵ .מ ֲח ַמת ג ָא ַנס ַהֶּמ ֶלְך ֶאת ַהַּג ְז ָלן ְו ָא ַמר לֹו ' ַהְר ֵאה ָלנּו ָּכל ַמה ּ ֶׁש ֵּיׁש
ַהַּג ְז ָלן – שהייתה תביעה כלשהי נגד
ְלָך'ְ ,ו ֶהְר ָאה ָׂש ֶדה זֹו ֶׁשָּג ַזל ִּב ְכ ַלל ְׂשדֹו ָתיוּ ,ו ְנ ָט ָלּה ַהֶּמ ֶלְך –
הגזלן ,ונלקחה הקרקע בגלל התביעה
הזאת ,ולכן יכול הנגזל לטעון שאלמלא ַח ָּיב ְל ַה ֲע ִמיד לֹו ָׂש ֶדה ַא ֶחֶרת ְּכמֹו ָתּה ,אֹו נֹו ֵתן ָּד ֶמי ָה.
נגזלה ממנו ,הייתה נשארת בידו (ראה בי').
גביית תשלומי גזלת קרקע
ג ַח ָּיב ְל ַה ֲע ִמיד לֹו ָׂש ֶדה – שרק מחמת
ד ָּג ַזל ָׂש ֶדה ְו ִה ְפ ִסי ָדּה ְּב ָידֹו – ְּכֶׁשַּב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ּגֹו ֶבה ֶאת ְּד ֵמי
שהראה אותה להם ,נטלוה ממנו.
ַמה ּ ֶׁש ִה ְפ ִסיד ַהַּג ְז ָלןּ ,גֹו ֶבה אֹו ָתן ִמְּנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹריןִ ,מְּפ ֵני
ֶׁש ִהיא ְּכ ִמ ְל ָוה ַעל ֶּפה; ְו ִאם ָע ַמד ַהַּג ְז ָלן ַּב ִּדין ְו ִנ ְת ַח ֵּיב ְלַׁשֵּלם ד ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹרין – נכסים שברשות
הגזלן .ואינו יכול לגבות מנכסים שביד
אחרים ,אם נמכרו וכדומה ,מפני שעדיין ְו ַא ַחר ָּכְך ָמ ַכר – ּגֹו ֶבה ִמְּנ ָכ ִסים ְמֻׁש ְעָּב ִדין.
לא נודע שהיא גזולה ,והקונה לא היה יכול להיזהר מלקנות אותםְּ .כ ִמ ְלָוה ַעל ֶּפה – בלא שטר .להגדרתו ,ראה לעיל ה,ו.
ואין דין ִמלווה על פה כדין מלווה בשטר" :כל מלוה שבשטר – גובה אותה מן היורשין וגובה אותה מן הלקוחות ;...ומלוה
על פה – גובה אותה מן היורשין ואינו גובה אותה מן הלקוחות ,לפי שאין לה קול [פרסום] .לפיכך לא יטרוף בה [לא ייקח
ממי שהקרקע ברשותם] בה .אבל מלוה שבשטר – קול יש לה ,והלוקח הפסיד על עצמו ,שלא שאל [חקר ובדק] עד שידע
שנכסיו שלזה משועבדין ַּב ִמלָוה שעליו ,שכל נכסי הלווה תחת שעבוד המלֶוה מן התורה" (מלווה ולווה יא,ד)ָ .ע ַמד ַהַּג ְז ָלן
ַּב ִּדין וכו' – שעבוד הנכסים חל משעה שנפסק הדין ,ויש לו פרסום ,והקונה היה צריך להיזהר מלקנות אותם.
