Page 139 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 139
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ח 117
יורשין ,אלא כל הקודם והחזיק בנכסיו, ְלהֹו ִצי ָאּה ִמ ַּת ַחת ָידֹו .ה ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשהֹו ָדה
זכה בהן" (זכייה ומתנה א,ו) .ה ִּב ְנ ַּת ִים – ִּב ְנ ַּת ִיםֲ .א ָבל ִאם ָּג ַזל ֶאת ַהֵּגר ֶׁש ֵאין לֹו יֹוְרִׁשיםְ ,ו ִנְׁשַּבע
לֹוּ ,ו ֵמת ַהֵּגר – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַה ֶּקֶרן ְו ַהחֹ ֶמׁש ַלּ ֹכ ֲה ִנים
בין שעת הגזלה לבין מות הגרַ .לּ ֹכ ֲה ִנים
ֶׁשְּלאֹותֹו ִמְׁש ָמר – הכהנים המשרתים ֶׁשְּלאֹותֹו ִמְׁש ָמרּ ,ו ֵמ ִביא ֲאָׁשמֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ִי ְתַּכֵּפר לֹו.
במשמר שלהם בעבודת המקדש באותו
הזמן שבא להחזיר את הכסף (מנחת חינוך, וִ 1מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ֶּזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה "ְו ִאם ֵאין ָל ִאיׁש
קכט) .ונחלקו הכהנים לעשרים וארבע
משמרות למשפחותיהם ,וכל משמר ּ ֹג ֵאל" (במדבר ה,ח) – ְּב ֵגר ֶׁשֵּמת ְו ֵאין לֹו יֹו ְרִׁשים ַהָּכתּוב ְמ ַדֵּבר,
שירת במשך שבוע מיום שבת עד ְו" ָאָׁשם" ֶזה ָה ָאמּור ָּכאן הּוא ַהָּג ֵזל אֹו ְּד ֵמי ַהְּג ֵז ָלה.
מוצאי שבת שלאחריו (כלי המקדש ד,יא;
וְ 2ל ִפי ָכְךַ ,הַּמ ֲח ִזיר ֶּג ֶזל ַהֵּגר ַּבַּל ְי ָלה – ֹלא ָי ָצאֶׁ ,ש ֲהֵרי " ָאָׁשם"
ביאת המקדש א,ו).
ְקָראֹו ַהָּכתּובְ ,ו ֵאין ַמ ְקִרי ִבין ַּבַּל ְי ָלהְ .ו ֵאין ַהּכֹ ֲה ִנים חֹו ְל ִקין
וִ 1מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – כפי ששמעו איש ֶּג ֶזל ַהֵּגר ְּכ ֶנ ֶגד ֶּג ֶזל ַהֵּגרְּ ,כ ֶדֶרְך ֶׁש ֵאין חֹו ְל ִקין ְּבַׂשר ָאָׁשם ֶזה
מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין ְּכ ֶנ ֶגד ְּבַׂשר ָאָׁשם ַא ֵחר.
את דברי המקראֶׁ .ש ֶּזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה
– בעניין מי שנגזל ומת ואין לו יורשים:
"ְו ִאם ֵאין ָל ִאיׁש ּ ֹג ֵאל ְל ָהִׁשיב ָה ָאָׁשם זָּ 1כל ֶּג ֶזל ֵּגר ֶׁש ֵאין ּבֹו ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה ְל ָכל ּכֹ ֵהן ְוכֹ ֵהן ֵמ ַא ְנֵׁשי
[הגזלה או שוויה] ֵא ָליו ָה ָאָׁשם ַהּמּוָׁשב
ִמְׁש ָמר – ֹלא ָי ָצא ַהַּמ ֲח ִזירֹו ְי ֵדי ֲהָׁש ָבהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :הּמּוָׁשב ַליי [יינתן] ַלה' ַלּכֹ ֵהן [כלומר לכהנים
שבמשמרת]ִ ,מְּל ַבד ֵאיל ַהִּכֻּפִרים [אשם
גזלות] ֲאֶׁשר ְי ַכֶּפר ּבֹו ָע ָליו"ְּ .ב ֵגר ֶׁשֵּמת ַלּ ֹכ ֵהן" (שם) – ַעד ֶׁש ִּת ְה ֶיה ֲהָׁש ָבה ְל ָכל ּ ֹכ ֵהן.
ְו ֵאין לֹו יֹוְרִׁשים – מפני שלכל אדם
מישראל ,יש קרובי משפחה ששורשם זְ 2ו ָלָּמה ֶנ ֱא ַמר ְּב ֶג ֶזל ַהֵּגר " ִאיׁש" (שם)? ֶׁש ָה ִאיׁש ַא ָּתה ָצִריְך
מגיע עד יעקב אבינו (וראה פה"מ ב"ק
ט,יב) .לעומת זאת ,הגר הוא בגדר תינוק ַל ֲחקֹר ּו ְל ַח ֵּזר ָע ָליו ִאם ֵיׁש לֹו יֹוְרִׁשים אֹו ֵאין לֹו; ֲא ָבל ִאם
ָה ָיה ַהֵּגר ָק ָטן – ִאי ַא ָּתה ָצִריְך ְל ַח ֵּזר ָע ָליוֶ ,אָּלא ֶח ְז ָקתֹו ֶׁש ֵאין
שנולד ,ואף אם יתגיירו גם בני משפחתו לֹו יֹוְרִׁשין.
– לא ייחשבו כקרוביו (איסורי ביאה יד,יא). ח ַהּ ֹכ ֲה ִנים ְּב ֶג ֶזל ַהֵּגר – ִּכ ְמ ַקְּב ֵלי ַמ ָּתנֹות ֵהןְ .ל ִפי ָכְךַ ,הּגֹו ֵזל
ו 2חֹו ְל ִקין ֶּג ֶזל ַהֵּגר וכו' – כל כהן ָח ֵמץ ִמן ַהֵּגר ֶׁש ֵאין לֹו יֹוְרִׁשיןְ ,ו ָע ַבר ָע ָליו ַהֶּפ ַסח – ַח ָּיב ִל ֵּתן
המשרת במשמרת היומית של המשפחה
ַלּכֹ ֲה ִנים ֶאת ָּד ָמיו ִּכְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה; ֶׁש ִאם ִי ְּת ֶנּנּו ָל ֶהם ַע ְכָׁשו ,שלו (בית אב) ,מקבל חלק מגזל
הגר .ודבר זה אינו ברור מאליו ,מפני
שבמקרים מסוימים היה עולה על הדעת שלא לחלק את גזל הגר לכל הכהנים באותו בית אב ,וכל כהן היה מקבל מעט
מאוד ,לכן כדאי לחלק לכהן אחד או לקבוצת כהנים גזל גר אחד ,ולקבוצה אחרת גזל גר אחר ,אך הדבר אסור ,כשם
שאסור לחלק את בשר הקרבנות (מעשה הקרבנות י,טו-טז).
זַ 1עד ֶׁש ִּת ְה ֶיה ֲהָׁש ָבה ְל ָכל ּכֹ ֵהן – ומוסיף משלו כדי להשלים (רש"י ב"ק קי,א) ,ויש מי שאומר שאין לו תקנה (המאירי
ב"ק קי,א).
זְ 2ו ָלָּמה ֶנ ֱא ַמר ְּב ֶג ֶזל ַהֵּגר ִאיׁש – הרי הדין שווה לאישה ולקטןִ .אם ָה ָיה ַהֵּגר ָק ָטן – והתגייר ,מתנתקים קשרי המשפחה
הקודמים שלו ,ואביו ,שהוא גוי ,או אף אם התגייר ,אינו יורשו .ויש לו נכסים ,כגון שירש את אביו כתקנת חכמים
(נחלות ו,י) .וכאן קפץ הגזלן ונשבע ,אף על פי שאין נשבעים על טענת קטן (טוען ונטען ה,י; הגהות מיימוניות)ָ .ק ָטן – הוא מי
שהוא פחות מבן 13שנה או שלא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י).
ח ְמ ַקְּב ֵלי ַמ ָּתנֹות ֵהן – מאת ה' ,כיתר מתנות כהונה (ביכורים א,ז) ,שאין דינם כיורשי הגר ,שאילו היה דינם כדין יורשי
הגר ,היה הגזלן אומר להם 'הרי שלכם לפניכם'ְ .ו ָע ַבר ָע ָליו ַהֶּפ ַסח – "חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהניה לעולם.
ודבר זה קנס מדברי סופרים ,מפני שעבר על 'בל יראה' ו'בל ימצא' ,אסרוהו ,ואפלו הניחו בשגגה או באונס ,כדי שלא
יניח אדם חמץ ברשותו עד שיהנה בו אחר הפסח" (חמץ ומצה א,ד).
