Page 136 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 136
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ז 114
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי
ז
קרן וחומש בכפירת ממון
הכופר בממון א ְוהֹו ָס ַפת ֹח ֶמׁש – תוספת רבע ,שהיא
א ָּכל ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ָממֹון ַל ֲח ֵברֹו ַה ִּיְׂשְר ֵא ִליְ ,ו ָכ ַפר ּבֹו ְו ִנְׁשַּבע חמישית מן הקרן עם התוספת (להלן ז).
ְו ַח ָּיב ְּב ָקְרָּבן – לכפר על חטאתו,
ַעל ֶׁש ֶקר – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר לֹו ַה ֶּקֶרן ֶׁשָּכ ַפר ּבֹו ְוהֹו ָס ַפת
ֹח ֶמׁשְ ,ו ַח ָּיב ְּב ָקְרָּבןְ ,והּוא ַהִּנ ְקָרא ' ֲאַׁשם ְּג ֵזלֹות'. שנשבע לשקר.
ב ֶא ָחד ַהּגֹו ֵזל אֹו ָהעֹוֵׁשק אֹו ַהּגֹו ֵנב ,אֹו ֶׁש ִה ְלָוהּו אֹו ֶׁש ִה ְפ ִקיד ב ַהּגֹו ֵזל אֹו ָהעֹוֵׁשק אֹו ַהּגֹו ֵנב –
ֶא ְצלֹו אֹו ָמ ָצא ֲא ֵב ָדה ְו ִכ ֵחׁש ָּבּה ,אֹו ֶׁש ָה ְי ָתה ֵּבי ֵני ֶהן ֻׁש ָּתפּות להבדל בין גזל לעושק ,ראה לעיל
ְו ִנְׁש ַאר לֹו ֶא ְצלֹו ָממֹון ,אֹו ֶׁש ָעָׂשה לֹו ְמ ָלא ָכה ְוֹלא ָנ ַתן לֹו א,ג-ד .הגנבה נעשית בסתר (גנבה א,ג).
ְׂש ָכרֹו; ְּכ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָברָּ :כל ֶׁש ִאּלּו הֹו ָדה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַּב ִּדין, ְו ִכ ֵחׁש ָּבּה – שיקר בבית הדין ,כגון
ְו ָכ ַפר ְו ִנְׁשַּבע – ְמַׁשֵּלם ֶקֶרן ְו ֹח ֶמׁשֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִכ ֵחׁש ַּב ֲע ִמיתֹו שאמר שלא לווה או שלא הופקד אצלו
או שלא מצא אבדהִ .נְׁש ַאר לֹו ֶא ְצלֹו
ְּב ִפ ָּקדֹון( "...ויקרא ה,כא). ָממֹון – חלקו של שותפו השניָּ .כל
ֶׁש ִאּלּו הֹו ָדה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַּב ִּדין – בניגוד
ירושת גזלן שמת למי שמודה על חוב ונפטר מהקנס ,כגון
תשלום כפל בגנבה (שבועות ז,ב)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר
ג ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֵמ ֲח ַמת ַע ְצמֹו. – פסוקי המקרא מובאים בפתיחה
ֲא ָבל ִאם ָה ָיה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֵמ ֲח ַמת ָא ִביו – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֹח ֶמׁש. להלכות אלו.
ֵּכי ַצד? ְּכגֹון ֶׁשָּג ַזל ָא ִביו אֹו ָּג ַנב אֹו ֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ַל ֲא ֵחִרים ְו ַהֵּבן
יֹו ֵד ַעְ ,ו ָכ ַפר ַהֵּבן ְו ִנְׁשַּבע ְו ַא ַחר ָּכְך הֹו ָדה – ְמַׁשֵּלם ַה ֶּקֶרן ג ֶׁשָּג ַזל ָא ִביו – שגזל אביו אחרים.
ִּב ְל ַבדֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֲ " :אֶׁשר ָּג ָזל" (שם ה,כג) – ַעל ְּג ֵזלֹו הּוא מֹו ִסיף
ְמַׁשֵּלם ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבד – מפני שדמי הגזלה
חֹ ֶמׁשְ ,ו ֵאינֹו מֹו ִסיף חֹ ֶמׁש ַעל ֶּג ֶזל ָא ִביו. הם חוב רבוץ על נכסי אביהם שעברו
בירושה (לעיל ה,ה)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרֲ " :אֶׁשר ָּג ָזל"
ד ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵאין ַהְּג ֵז ָלה ַק ֶּי ֶמתֲ .א ָבל ִאם ָּג ַזל
– ששתי המילים לכאורה מיותרות.
ָא ִביוּ ,ו ֵמתַ ,ו ֲהֵרי ַהְּג ֵז ָלה ַק ֶּי ֶמתְ ,ו ָכ ַפר ַהּיֹוֵרׁשְ ,ו ִנְׁשַּבעְ ,ו ַא ַחר
ָּכְך הֹו ָדה – ְמַׁשֵּלם ֶקֶרן ְוחֹ ֶמׁש. ד ְמַׁשֵּלם ֶקֶרן ְוחֹ ֶמׁש – כיוון שהגזלה
ה ָּג ַזל ָה ָאבְ ,ו ִנְׁשַּבעְ ,והֹו ָדהְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֵמת – ֲהֵרי ַהּיֹוֵרׁש אצלו ,הוא נחשב גזלן (י').
ְמַׁשֵּלם ֶקֶרן ְוחֹ ֶמׁש .ו ָּג ַזלְ ,ו ִנְׁשַּבעּ ,ו ֵמתְ ,והֹו ָדה ַהּיֹוֵרׁש –
ה ְמַׁשֵּלם ֶקֶרן ְוחֹ ֶמׁש – משל אביו,
ְמַׁשֵּלם ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבדּ .ו ֵבין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ַהּיֹוֵרׁש ָּפטּור ִמן ָה ָאָׁשם.
כיוון שכבר נתחייב אביו קרן וחומש.
הפטורים מן החומש
ו ַהּיֹוֵרׁש ָּפטּור ִמן ָה ָאָׁשם – מפני
זַ 1הִּנְׁשָּבע ַלּגֹוי – ְמַׁשֵּלם ֶאת ַה ֶּקֶרן ְו ֵאינֹו ַח ָּיב ַּב ֹח ֶמׁש,
שהאשם בא לכפר על הגזלן שכפר,
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִכ ֵחׁש ַּב ֲע ִמיתֹו" (שם ה,כא)ְ .ו ֵכן ַהּגֹו ֵזל ָּפחּות ִמּ ָׁשֶוה ואין כפרה למתים (פסולי המוקדשין טו,ט.
ְּפרּו ָטהְ ,ו ָכ ַפר ְו ִנְׁשַּבע – ֵאינֹו ַח ָּיב ַּב ֹח ֶמׁשֶׁ ,ש ֵאין ָּפחּות ִמּ ָׁשֶוה
וראה להלן ח).
ְּפרּו ָטה ָממֹון.
זַּ 1ב ֲע ִמיתֹו – היהודי.
שווי החומש ומטרתו
זַּ 2כָּמה הּוא ַה ֹח ֶמׁש? ֶא ָחד ֵמ ַאְרָּב ָעה ַּב ֶּקֶרן; ֶׁש ִאם ָּג ַזל ָׁשֶוה
ַאְרָּב ָעה ְו ִנְׁשַּבע – ְמַׁשֵּלם ֲח ִמּ ָׁשהְ .ו ִאם ָה ְי ָתה ַהְּג ֵז ָלה ַק ֶּי ֶמת –
