Page 132 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 132
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ה-ו 1 10
ה,יז)ְּ .כ ֶע ֶבד – לעבודות בזויות ,משום ֵאינֹו עֹו ֵבד ּבֹו ְּכ ֶע ֶבד.
שהתורה אמרה אף בעבד עברי "לא
יז ֶמ ֶלְך ֶׁשָּכַרת ִאי ָלנֹות ֶׁשְּל ַב ֲע ֵלי ָּב ִּתים ְו ָעָׂשה ֵמ ֶהן ֶּגֶׁשר – תעבוד בו עבודת עבד" ,מפני שהוא
עובד בעל כורחו .ואסור להעביד עבד ֻמ ָּתר ַל ֲעבֹר ָע ָליוְ .ו ֵכן ִאם ָה ַרס ָּב ִּתים ְו ָעָׂשה אֹו ָתן ֶּד ֶרְך אֹו
עברי עבודת פרך (עבדים א,ו-ז; י'; ק').
חֹו ָמה – ֻמ ָּתר ֵל ָהנֹות ָּבּהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהֶׁ ,ש ִּדין ַהֶּמ ֶלְך
ִּדין. יז ֶמ ֶלְך ֶׁשָּכַרת ִאי ָלנֹות ֶׁשְּל ַב ֲע ֵלי
ָּב ִּתים – כשהחוק מיועד לכל ,הגיונית
ועניינית ,אף אם נפגע ממנו אדם מסוים יח ַּבֶּמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים? ְּב ֶמ ֶלְך ֶׁשַּמ ְטְּבעֹו יֹו ֵצא ְּבאֹו ָתן
ולא אחרים (כגון שכרתו את עצי המלך רק
ָה ֲאָרצֹותֶׁ ,ש ֲהֵרי ִה ְסִּכימּו ָע ָליו ְּב ֵני אֹו ָתּה ָה ָאֶרץ ְו ָס ְמ ָכה ַּד ְע ָּתן
ֶׁשהּוא ֲאדֹו ֵני ֶהם ְו ֵהם לֹו ֲע ָב ִדיםֲ .א ָבל ִאם ֵאין ַמ ְטְּבעֹו יֹו ֵצא – משדהו של אדם מסוים ,והוא יצטרך לגבות משכניו
את חלקם היחסי .ראה בבלי ב"ק קיג,ב).
יח יֹו ֵצא – משמש במסחר .המטבע ֲהֵרי הּוא ְּכ ַג ְז ָלן ַּב ַעל ְזרֹו ַע ּו ְכמֹו ֲחבּוַרת ִל ְס ִטים ַהְּמ ֻזָּי ִנין ֶׁש ֵאין
הוא היסוד הכלכלי המוכיח שהשלטון ִּדי ֵני ֶהן ִּדיןְ ,ו ֵכן ֶמ ֶלְך ֶזה ְו ָכל ֲע ָב ָדיו ְּכ ַג ְז ָלן ְל ָכל ָּד ָבר.
מבוסס ומקובל על התושביםֶׁ .ש ֲה ֵרי
ִה ְסִּכימּו ָע ָליו ְּב ֵני אֹו ָתּה ָה ָאֶרץ – דינו של המלך ,אף בדיעבד ,אם התמנה בכוח ,מיוסד על קבלת העם את שלטונו
עליהם (י'; ראה פה"מ שוטה ז,ו).
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי א ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים – מלהציל אותם.
שאין בהם גזל; גזל מדרבנן ו ֶׁשְּל ַמִּצי ָלן–שאםלאהיהמצילאותם,היו
אובדים ,ונמצא שהוא זוכה מן ההפקר.
שאינו בגדר גזל – הצלת נכסים
ב ְל ִפי ָכְך ַהַּמִּציל וכו' – במקרים אלו
א קֹורֹות ַו ֲא ָב ִנים ְו ֵע ִצים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֶׁשׁ ְּש ָט ָפן ַהָּנ ָהרִ :אם
הצלת הבעלים עדיין אפשרית .ויש
ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים ֵמ ֶהן – ֲהֵרי ֵאּלּו ֻמ ָּתִריןְ ,ו ֵהן ֶׁשְּל ַמִּצי ָלן; ְו ִאם מקרים ,כגון בנהר שוטף בעוצמה ואינו
ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִאם ִנ ְת ָי ֲאׁשּו אֹו ֹלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו – ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר; ְו ֵאין פוסק ,שהאבדה היא בגדר "אבודה
ממנו ומכל אדם ,שזה ודאי נתיאש
ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָהיּו ַהְּב ָע ִלים ְמַר ְּד ִפין ַא ֲחֵרי ֶהן. ממנה" ,שהדין הוא שהיא שייכת למציל
(להלן יא,י ובלח"מ שם הלכה ט) .זּוטֹו ֶׁשַּל ָּים
ב ְל ִפי ָכְךַ ,הַּמִּציל ִמ ַּיד ַהָּנ ָהרּ ,ו ִמּזּוטֹו ֶׁשַּל ָּיםּ ,ו ִמׁ ְּשלּו ִליתֹו – קרקעית הים (ר"ח ב"מ כא,ב)ְׁ .שלּו ִליתֹו
ֶׁשַּלָּנ ָהר – תעלת מים בנהר שמתפצלות
ֶׁשַּלָּנ ָהרּ ,ו ִמן ַהַּג ִיסּ ,ו ִמן ַה ְּד ֵל ָקהּ ,ו ִמן ָה ֲאִריּ ,ו ִמן ַהּדֹבּ ,ו ִמן ממנה תעלות קטנות להשקות מקומות
ַהָּנ ֵמרּ ,ו ִמן ַהֻּבְר ְּד ֵלסִ :אם ָי ַדע ְּבַו ַּדאי ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים – אחרים (פה"מ פאה ב,א)ַּ .ג ִיס – צבא או
שודדיםֻּ .ב ְר ְּד ֵלס – צבוע (פה"מ ב"ק א,ד).
ֲהֵרי ֵאּלּו ֶׁשּלֹו; ְו ִאם ֹלא ָי ַדע – ַי ֲח ִזיר.
גִ 1ל ְס ִטיס – שודד דרכים (פה"מ ברכות
גַ 1הַּמִּציל ִמ ַּיד ִל ְס ִטיס ִיְׂשָר ֵאל – ֲהֵרי ֵאּלּו ֶׁשּלֹוִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ְּס ָתם
א,ז) .מֹו ֵכס ּגֹוי – שדינו כדין לסטיס (לעיל
ַה ָּד ָבר ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים; ְו ִאם ָי ַדע ֶׁשֹּלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו – ַח ָּיב ה,יא).
ְל ַה ֲח ִזירֲ .א ָבל ַהַּמִּציל ִמ ַּיד ִל ְס ִטיס ּגֹוי אֹו מֹו ֵכס ּגֹוי – ַח ָּיב
ְל ַה ֲח ִזירֶׁ ,ש ְּס ָתם ַה ָּד ָבר ֶׁשֹּלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים; ְו ִאם ָי ַדע גִּ 2בְר ָאיֹות ְרעּועֹות – ולא בעדות
ְּבַו ַּדאי ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו – ֲהֵרי ֵאּלּו ֶׁשּלֹו. שניים ובראיות מוצקות ,שכן הוא בדיני
ישראלּ .ו ְב ֻא ְמ ַּדן ַּד ְע ָּתן – בהשערתם.
גּ 2ו ִמְּפ ֵני ָמה ְס ָתם ִל ְס ִטיס ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים, לעומת זאת ,אם השודד הוא ישראל,
שהוא עתיד להידון בבית דין – צריך
ּו ְס ָתם ּגֹוי ֶׁשֹּלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו? ִמְּפ ֵני ֶׁש ַהְּב ָע ִלים יֹו ְד ִעים ֶׁש ַהּגֹו ִיים להביא הוכחות ברורות לדבריו ,והנגזל
ַמ ֲח ִזיִרין ִמ ַּיד ַהַּג ְז ָלן ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָׁשם ֵע ִדים ֶׁשָּג ַזלֶ ,אָּלא עלול לומר 'מה לי ולצרה זו' ולוותר על
הניסיון להוכיח את בעלותו על הדבר
ִּבְר ָאיֹות ְרעּועֹות ּו ְב ֻא ְמ ַּדן ַּד ְע ָּתן.
(בבלי ב"ק קיד,א).
