Page 130 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 130
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ה 108
ז ַהּלֹו ֵק ַח – הקונהַּ .ג ְז ָלן ְמ ֻפ ְר ָסם הקונה מן הגזלן
ז ִּדין ַהּלֹו ֵק ַח ִמַּט ְל ְט ִלין ִמן ַהַּג ְז ָלן – ַּכּלֹו ֵק ַח ִמן ַהַּגָּנבִ :אם – שידוע שסחורתו גנובה או גזולה.
ָעׂשּו ּבֹו ַּת ָּק ַנת ַהּׁשּוק – כדי לאפשר
ַּג ְז ָלן ְמ ֻפְר ָסם הּוא – ֹלא ָעׂשּו ּבֹו ַּת ָּק ַנת ַהּׁשּוק; ְו ִאם ֵאינֹו מסחר חופשי ולהגן על הקונים שקנו
ְמ ֻפְר ָסם – ָעׂשּו ּבֹו ַּת ָּק ַנת ַהּׁשּוקְ ,ונֹו ֵתן ַהִּנ ְג ָזל ַלּלֹו ֵק ַח ָּד ִמים בפרהסיה ,ויש להניח שלא ידעו
ֶׁשָּנ ַתן ְולֹו ֵק ַח ְּג ֵז ָלתֹוְ ,וחֹו ֵזר ְותֹו ֵב ַע ַהַּג ְז ָלן ִּב ְד ֵמי ַהְּג ֵז ָלהְ .ו ִאם שהסחורה גזולה :החפץ הגזול מוחזר
ְּכ ָבר ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים – ָק ָנה לֹו ֵק ַח ַע ְצ ָמּה ֶׁשַּלְּג ֵז ָלהְ ,ו ֵאינֹו לבעליו ,והם יפצו את הקונה בכסף
ששילם ויעשו דין עם הגזלן .וכשאין
ַמ ֲח ִזיָרּה. תקנת השוק – הקונה חייב להשיב את
האיסור ליהנות מן הגזלן וממי שהם בחזקת גזלנים הגזלה לבעליה בלא תמורה ולתבוע את
הגזלן שיחזיר לו את כספו (גנבה ה,ב-ג).
ח ָאסּור ֵל ָהנֹות ִמן ַהַּג ְז ָלןְ .ו ִאם ָה ָיה מּו ָעט ֶׁשּלֹוַ ,אף ַעל
ח ָאסּור ֵל ָהנֹות ִמן ַהַּג ְז ָלן – כשידוע
ִּפי ֶׁשרֹב ָממֹונֹו ָּגזּול – ֻמ ָּתר ֵל ָהנֹות ִמֶּמּנּוַ ,עד ֶׁש ִּיָּו ַדע ְּבַו ַּדאי
שכל ממונו הוא בגדר גזול (וראה
בהלכה הבאה ,כשכל ממונו בחזקת גזלה) ,כגון ֶׁש ָּד ָבר ֶזה ָּגזּול ְּב ָידֹו.
להתארח אצלו ,נוסף על האיסור ליהנות
ט ְּב ֵני ָא ָדם ֶׁש ֶח ְז ָק ָתן ַּג ְז ָל ִנין ְו ֶח ְז ַקת ָּכל ָממֹו ָנם ִמן ַהָּג ֵזל, מן הגזלה (לעיל ב).
ט מֹו ְכ ִסין – גובי המס מסחורות ִמְּפ ֵני ֶׁשְּמ ַלא ְכ ָּתן ַּג ְז ָלנּותְּ ,כגֹון ַהּמֹו ְכ ִסין ְו ַהִּל ְס ִטים – ָאסּור
ֵל ָהנֹות ֵמ ֶהןֶׁ ,ש ֶח ְז ַקת ַמ ֲא ָכל ֶזה ֶׁשהּוא ָּגזּולְ ,ו ֵאין ְמ ָצְר ִפין העוברות בתחנות המכס (פה"מ נדרים ג,ג),
ִּדי ָנִרין ִמן ַה ֵּת ָבה ֶׁשָּל ֶהןֶׁ ,ש ַהּ ֹכל ְּב ֶח ְז ַקת ְּג ֵז ָלה. הגובים לפי רצונםִ .ל ְס ִטים – שודדי
דרכים (פה"מ ברכות א,ז) .יחיד 'לסטיס'.
י ָנ ְטלּו מֹו ְכ ִסין ְּכסּותֹו ְו ֶה ֱח ִזירּו לֹו ְּכסּות ַא ֶחֶרתָ ,נ ְטלּו ֲחמֹורֹו
ֵאין ְמ ָצְר ִפין ִּדי ָנִרין – אין מחליפים
ְו ֶה ֱח ִזירּו לֹו ֲחמֹור ַא ֵחר – ֲהֵרי ֵאּלּו ֶׁשּלֹוִ ,מְּפ ֵני ֶׁשּזֹו ִּכ ְמ ִכיָרה מטבעות קטנים למטבע של דינרִ .מן
ִהיאְ ,ו ֶח ְז ָק ָתן ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים ֵמ ֶהןְ ,ו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּבַו ַּדאי ֶׁשּזֹו ַה ֵּת ָבה ֶׁשָּל ֶהן – הקופה ששמים בה
את דמי הגבייה" .אבל אם ָּפַרט ממה
שבביתו או ממנו כשהוא בשוק ואין ְּג ֵז ָלהְ .ו ִאם ָה ָיה ָו ִתיקּ ,ו ַמ ֲח ִמיר ַעל ַע ְצמֹו – ַמ ֲח ִזי ָרן ַלְּב ָע ִלים
תיבה לפניו – הרי זה מותר" (פה"מ ב"ק
ָהִראׁשֹו ִנים. י,א) ,כי רק מה שבתיבה בחזקת גזול.
י ְּכסּותֹו – בגדוִּ .כ ְמ ִכיָרה ִהיא – שהרי יא ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים ֶׁש ַהּמֹו ֵכס ְּכ ִל ְס ִטיס? ִּב ְז ַמן ֶׁש ַהּמֹו ֵכס
ּגֹוי ,אֹו מֹו ֵכס ָהעֹו ֵמד ֵמ ֵא ָליו ,אֹו מֹו ֵכס ָהעֹו ֵמד ֵמ ֲח ַמת ַהֶּמ ֶלְך נתן כסות וקיבל אחרת תמורתה (כס"מ).
ְו ֵאין לֹו ִק ְצָּבהֶ ,אָּלא לֹו ֵק ַח ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצה ּו ַמִּני ַח ַמה ּ ֶׁש ִּיְר ֶצה. ְו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּבַו ַּדאי ֶׁשּזֹו ְּג ֵז ָלה – שאם
ֲא ָבל ֶמ ֶכס ֶׁשְּפ ָסקֹו ַהֶּמ ֶלְך ְו ָא ַמר ֶׁש ִּיָּל ַקח ְׁש ִליׁש אֹו ְר ִבי ַע אֹו יודע ,אסור לו לקנות אותה (לעיל א).
ָו ִתיק – מדקדק במצוות (פה"מ ברכות ג,ה
ָּד ָבר ָקצּובְ ,ו ֶה ֱע ִמיד מֹו ֵכס ִיְׂשָר ֵאל ִל ְגּבֹות ֵח ֶלק ֶזה ַלֶּמ ֶלְך,
וק' שם).
ְונֹו ַדע ֶׁש ָא ָדם ֶזה ֶנ ֱא ָמןְ ,ו ֵאינֹו מֹו ִסיף ְּכלּום ַעל ַמה ּ ֶׁשָּג ַזר יא ֶׁש ַהּמֹו ֵכס ּגֹוי – שחזקתו לגזול
ַהֶּמ ֶלְך – ֵאינֹו ְּב ֶח ְז ַקת ַּג ְז ָלןְ ,ל ִפי ֶׁש ִּדין ַהֶּמ ֶלְך ִּדין הּואְ .וֹלא
עֹודֶ ,אָּלא ֶׁשהּוא עֹו ֵבר ַהַּמ ְבִרי ַח ִמן ַהּמֹו ֵכס ֶזהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ולקחת יותר ממה שמותר לו .מֹו ֵכס
ָהעֹו ֵמד ֵמ ֵא ָליו – שלא נתמנה על ידי
השלטוןְ .ו ֵאין לֹו ִק ְצָּבה וכו' – אין לו
תעריף קבוע .בימיהם ,היה המוכס קונה ּגֹו ֵזל ְמ ַנת ַהֶּמ ֶלְךֵּ ,בין ֶׁש ָה ָיה ַהֶּמ ֶלְך ּגֹוי ֵּבין ֶׁש ָה ָיה ֶמ ֶלְך ִיְׂש ָר ֵאל.
את משרתו מן השלטון תמורת סכום
מסוים ,וגובה כמה שהוא רוצה ,ומתעשר מן הגזל (פה"מ ב"ק י,א)ֶׁ .ש ִּיָּל ַקח ְׁש ִליׁש – שיגבו שליש משווי הסחורה
המועברת או מן הסחורה עצמהִּ .דין ַהֶּמ ֶלְך ִּדין הּוא – בממון (זכייה ומתנה א,טו)" .המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק
במצוות ,אפלו במצוה קלה – הרי זה פטור; דברי הרב ודברי העבד – דברי הרב קודמין .ואין צריך לומר אם גזר
המלך לבטל מצוה ,שאין שומעין לו" (מלכים ג,ט) .עֹו ֵבר – על לא תגזולֵּ .בין ֶׁש ָה ָיה ַהֶּמ ֶלְך ּגֹוי – לחומרת הדבר,
ראה לעיל ביאור א,ב.
