Page 137 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 137
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ז 115
זְ 2ר ִבי ַע – רבע. ַמ ֲח ִזיר אֹו ָתּהְ ,ונֹו ֵתן ְּד ֵמי ְר ִבי ַע ֶׁשָּלּה.
ח ַעד ֶׁשּיֹו ֶדה ֵמ ַע ְצמֹו – מפני
ח ֵאין ַהִּנְׁשָּבע ַעל ְּכ ִפיַרת ָממֹון ְמַׁשֵּלם ֹח ֶמׁש ַעד ֶׁשּיֹו ֶדה
ש"תוספת החומש אין האדם מתחייב
בה אלא בהודאתו ,לא בהעדת עדים, ֵמ ַע ְצמֹוֲ .א ָבל ִאם ָּבאּו ֵע ִדים ְוהּוא עֹו ֵמד ִּב ְכ ִפיָרתֹו – ְמַׁשֵּלם
לפי שאמר ה' 'והיה כי יחטא ואשם ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבד ַעל ִּפי ֵע ִדים ְו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאת ַהחֹ ֶמׁשֶׁ ,ש ַהחֹ ֶמׁש
והשיב את הגזלה אשר גזל' (ויקרא ה,כג), ִעם ַה ָּקְרָּבן ְל ַכָּפָרה ֵהם ָּב ִאיםְ ,ו ֵאינֹו ֵמ ִביא אֹו ָתן ֶאָּלא ַעל ִּפי
ולא יהא זה אלא אם שב מחמת עצמו"
(פה"מ ב"ק ט,ח)ְ .ל ַכָּפ ָרה ֵהם ָּב ִאים – על ַע ְצמֹו.
שבועת שקר (מו"נ ג,מא) .הקרבן והחומש
נועדו למי שרוצה לחזור בתשובה הולכת הגזלה אל הנגזל
ולכפר על מעשיו ,ומי שעומד בכפירתו
אינו מתכוון לשוב בתשובה (י') .ומובן טַ 1הּגֹו ֵזל ֶאת ֲח ֵברֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּכ ַפר ּבֹו ,הֹו ִאיל ְוֹלא
שהכפרה באה עם עשיית התשובה
ִנְׁשַּבעִ ,אם ָח ַזר ְוהֹו ָדהֵ ,אינֹו ַח ָּיב ִלְרּדֹף ַא ַחר ַהְּב ָע ִלים ַעד
(תשובה א,א). ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ָל ֶהן ָממֹון ֶׁשְּב ָידֹוֶ ,אָּלא ְי ִהי ְּב ַיד ַהַּג ְז ָלן ַעד ֶׁש ָּיבֹואּו
טִ 1יְּטלּו ֶׁשָּל ֶהן – לאחר הודאתו, ַהְּב ָע ִלים ְו ִיְּטלּו ֶׁשָּל ֶהן.
הממון נחשב מופקד בידו (בבלי ב"ק קד,א). טֲ 2א ָבל ִאם ִנְׁשַּבע ַעל ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה ָו ַמ ְע ָלה – ַח ָּיב ִלְרּדֹף
טְּ 2ב ִא ֵּיי ַה ָּים – בארצות רחוקות ַא ַחר ַהְּב ָע ִלים ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ָל ֶהןֲ ,א ִפּלּו ֵהן ְּב ִא ֵּיי ַה ָּיםִ ,מְּפ ֵני
ֶׁשְּכ ָבר ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ֵמ ַא ַחר ֶׁשִּנְׁשַּבעְ ,ו ֵאי ָנן ָּב ִאין עֹוד ְל ָת ְבעֹו.
שמעבר לים.
י ֲא ִפּלּו ֶה ֱח ִזיר ַהְּג ֵז ָלה ֻּכָּלּה חּוץ ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – ַח ָּיב
י ָעָׂשה ַהִּנ ְג ָזל ַהּ ָׁש ִלי ַח ְּב ֵע ִדים – שמינה
ְלהֹו ִלי ָכּה ַא ַחר ַהִּנ ְג ָזלְ .וֹלא ִי ֵּתן ֹלא ִל ְבנֹו ֶׁשַּלִּנ ְג ָזל ְוֹלא
את השליח בעדים .נֹו ֵתן הּוא ִלְׁשלּו ַח ִלְׁשלּוחֹוֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ָעָׂשה ַהִּנ ְג ָזל ַהּ ָׁש ִלי ַח ְּב ֵע ִדיםְ .ו ִאם ֵה ִביא
ֵּבית ִּדין – תקנת חכמים באה להקל על ֶאת ַהְּג ֵז ָלה ְו ֶאת ַהחֹ ֶמׁש ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ִעירֹו – ֲהֵרי ֶזה ֵמ ִביא
החוזרים בתשובה ולחסוך מהם את ֲאָׁשמֹו ּו ִמ ְתַּכֵּפר לֹוּ ,ו ֵבית ִּדין ִמַּטְּפ ִלין ָּבּה ַעד ֶׁש ַּתִּגי ַע ְל ַב ְע ָלּה.
ְו ֵכן נֹו ֵתן הּוא ִלְׁשלּו ַח ֵּבית ִּדיןְ .ו ָכל ַהּנֹו ֵתן ַהָּג ֵזל ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו
הוצאות הדרך (בבלי ב"ק קג,ב).
ְל ֵבית ִּדין – ָי ָצא.
יאָ 1מ ַחל לֹו – ויתר לו הנגזלֵ .אינֹו
יאָ 1נ ַתן לֹו ֶאת ַה ֶּקֶרן ְוֹלא ָנ ַתן לֹו ֶאת ַה ֹח ֶמׁש ,אֹו ֶׁשָּמ ַחל לֹו
ָצִריְך ְלהֹו ִליְך ַא ֲחָריו – שבכל המקרים
הללו ,אינו חייב ב"והשיב את הגזלה", ַעל ַה ֶּקֶרן ְוֹלא ָמ ַחל לֹו ַעל ַה ֹח ֶמׁש ,אֹו ֶׁשָּמ ַחל לֹו ַעל ֶזה ְו ַעל ֶזה
מפני שהחומש אינו הממון הגזול, חּוץ ִמָּפחּות ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה ַּב ֶּקֶרן – ֵאינֹו ָצִריְך ְלהֹו ִליְך ַא ֲחָריו,
ולגבי פחות משווה פרוטה – אין בו ֶאָּלא ָיבֹוא ַהִּנ ְג ָזל ְו ִיּ ֹטל ֶאת ַהּ ְׁש ָארְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהְּג ֵז ָלה ַע ְצ ָמּה
מצ ַות השבת גזלה (לעיל א,ו)ִּ .תי ַקר – ַק ֶּי ֶמתֵ ,אין חֹוְׁשׁ ִשין ֶׁשָּמא ִּתי ַקר ְו ִנ ְמ ָצא ַהִּנְׁש ָאר ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה.
תתייקר. יאֲ 2א ָבל ִאם ָנ ַתן לֹו ֶאת ַהחֹ ֶמׁש ְוֹלא ָנ ַתן לֹו ֶאת ַה ֶּקֶרן ,אֹו
יב ָּכ ַפר ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ַּבחֹ ֶמׁש – שכפר ֶׁשָּמ ַחל לֹו ַעל ַה ֹח ֶמׁש ְוֹלא ָמ ַחל לֹו ַעל ַה ֶּקֶרן ,אֹו ֶׁשָּמ ַחל לֹו ַעל
ֶזה ְו ַעל ֶזה חּוץ ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה ַּב ֶּקֶרן – ַח ָּיב ְלהֹו ִליכֹו ַא ֲחָריו
וטען שכבר נתן החומש שהיה חייב בו.
אֹו ִי ֵּתן ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ִעירֹוְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל י).
כפירה רב-פעמית בחומש ובקרן
יב ַהַּמ ֲח ִזיר ֶאת ַה ֶּקֶרן ַלְּב ָע ִליםְ ,ו ָכ ַפר ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ַּב ֹח ֶמׁש
ְו ִנְׁשַּבע ָע ָליו – ַנ ֲעָׂשה ַה ֹח ֶמׁש ַּכ ֶּקֶרן ְל ָכל ָּד ָבר ּו ְמַׁשֵּלם ָע ָליו
