Page 122 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 122
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ג 100
כלים טז,ה)ְ .ו ֵכן ַה ִּדין ַּבַּמ ִּזיק – שמעריכים ֻּכּלֹו ְּכ ַא ַחת ִיָּמ ֵכר ְּב ִתְׁש ָעהּ ,ו ְכֶׁש ִּיָּמ ֵכר ַא ַחת ַא ַחת ִיָּמ ֵכר ַּב ֲעָׂש ָרה
במחיר קמעונאי (ראה נזקי ממון ד,יג)ֲ .א ָבל
– ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ִּתְׁש ָעהְ ,ו ֵאין ַהִּנ ְג ָזל ָיכֹול לֹו ַמר לֹו ' ֲא ִני ַּב ֶה ְק ֵּדׁש ְמַׁשֵּלם ֲעָׂשָרה – כדי שההקדש
ַא ַחת ַא ַחת ָה ִיי ִתי מֹו ֵכר'ְ .ו ֵכן ַה ִּדין ַּבַּמ ִּזיקְ ,ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה לא יפסיד בשום צורה ,שיד ההקדש על
העליונה (ראה :ערכים וחרמים ז,יא; כלי המקדש
ְּב ִנ ְכ ֵסי ֶה ְדיֹוט; ֲא ָבל ַּב ֶה ְק ֵּדׁש ֵאינֹו ֵּכןֶ ,אָּלא ְמַׁשֵּלם ֲעָׂשָרה.
דָּ 1ג ַזל ְּב ֵה ָמה ְו ִה ְז ִקי ָנה אֹו ָּכ ֲחָׁשה ַּכ ַחׁש ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר, ז,ט).
ָּג ַזל ֲע ָב ִדים ְו ִה ְז ִקינּו אֹו ָּכ ֲחׁשּו ַּכ ַחׁש ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹרְּ ,כגֹון דְ 1ו ִה ְז ִקי ָנה – והרי היא שווה פחות.
ֳח ָל ִאים ֶׁש ֵאין ָל ֶהם ְרפּואֹות ְּת ָע ָלה ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ַמ ְטֵּב ַע ְו ִנ ְס ַּדק אֹו
ָּכ ֲחָׁשה – רזתהְ .רפּואֹות ְּת ָע ָלה – רפואה
מועילה (כלשון המקרא בירמיהו ל,יג; מו,יא).
ְו ִנ ְס ַּדק – ופחת ערכוְּ .פ ָסלֹו ַהֶּמ ֶלְך – ְּפ ָסלֹו ַהֶּמ ֶלְך ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ֵּפרֹות ְו ִה ְר ִקיבּו ֻּכָּלן ,אֹו ַי ִין ְו ֶה ֱח ִמיץ –
מלהשתמש בו ,וכל הרואה אותו יודע ֲה ֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשָּג ַזל ְּכ ִלי ּוְׁש ָברֹוּ ,ו ְמַׁשֵּלם ִּכְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה.
שהוא פסול ,וזהו היזק הניכר ובלתי
דֲ 2א ָבל ִאם ָּג ַזל ְּב ֵה ָמה ַו ֲע ָב ִדים ְו ָכ ֲחׁשּו ַּכ ַחׁש ֶׁש ֶא ְפָׁשר ַל ֲחזֹר, הפיך ,כבשאר הדוגמאות בהלכה זו.
דְ 2ו ִנ ְפ ַסל ִּב ְמ ִדי ָנה זֹו – על ידי המלך ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ַמ ְטֵּב ַע ְו ִנ ְפ ַסל ִּב ְמ ִדי ָנה זֹו ַו ֲה ֵרי הּוא יֹו ֵצא ִּב ְמ ִדי ָנה
ַא ֶחֶרת ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ֵּפרֹות ְו ִהְר ִקיבּו ִמ ְק ָצ ָתן ,אֹו ְּתרּו ָמה ְו ִנ ְט ֵמאת, ובמקרים מסוימים על ידי בני המקום
אֹו ֶׁשָּג ַזל ָח ֵמץ ְו ָע ַבר ָע ָליו ַהֶּפ ַסח ,אֹו ְּב ֵה ָמה ְו ֶנ ֶע ְבָרה ָּבּה שלא קיבלו אותו כאמצעי תשלום (להלן
ֲע ֵבָרה אֹו ִנ ְפ ְס ָלה ִמִּל ָּקֵרב ,אֹו ֶׁש ָה ְי ָתה יֹו ְצ ָאה ְל ִה ָּס ֵקל – אֹו ֵמר ה,יח; גנבה ז,א)ְ .ו ִה ְר ִקיבּו ִמ ְק ָצ ָתן – שזה
דבר טבעי (ראה גם שאלה ופיקדון ה,ה).
לֹו ' ֲהֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך'ּ ,ו ַמ ֲח ִזיר אֹו ָתּה ְּב ַע ְצ ָמּה. ְּתרּו ָמה ְו ִנ ְט ֵמאת – ונאסרה באכילה
ה ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֶה ֱח ִזיר ַהְּג ֵז ָלהֲ .א ָבל ִאם ִנְׂשְר ָפה גם לכהן (תרומות ז,ג)ָ .ע ַבר ָע ָליו ַהֶּפ ַסח
– ונאסר בהנאה (חמץ ומצה א,ד) .גם
ַהְּג ֵז ָלה אֹו ָא ְב ָדה ַא ַחר ֶׁשֶּנ ֶא ְסָרה ַּב ֲה ָנ ָיה – ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר לֹו בתרומה טמאה וגם בחמץ שעבר עליו
הפסח וגם בבהמה שנפסלה ,לא ניכר ָּד ֶמי ָה ִּכְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָּכ ַפר ּבֹו ַא ַחר ֶׁשֶּנ ֶא ְס ָרה
הבדל מבחינה חיצוניתְ .ו ֶנ ֶע ְבָרה ָּבּה
ַּב ֲה ָנ ָיהְ ,ו ִנְׁשַּבע – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֶקֶרן ְוחֹ ֶמׁש ְו ָאָׁשם. ֲע ֵבָרה – כגון שנרבעה ,ודינה להיסקל.
ִנ ְפ ְס ָלה ִמִּל ָּקֵרב – בפגם שאינו ניכר
גזל ונזק לעין אדם רגיל (ראה :ביאת מקדש ז; איסורי
ו ַהּגֹו ֵזל ְּב ֵה ָמה ְו ָנָׂשא ָע ֶלי ָה ַמׂ ָּשא אֹו ָר ַכב ָע ֶלי ָה אֹו ָחַרׁש ָּבּה
אֹו ָּדׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ ,ו ֶה ֱח ִזיָרּה ִל ְב ָע ֶלי ָה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָע ַבר מזבח ב)ֶׁ .ש ָה ְי ָתה יֹו ְצ ָאה ְל ִה ָּס ֵקל – לאחר
ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֵ ,אינֹו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְּכלּוםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא ִה ְפ ִסי ָדּה ְוֹלא גזר הדין ,מפני שהמיתה אדם (נזקי ממון
ִה ְכ ִחיָׁשּהְ .ו ִאם ֻה ְח ַזק ָא ָדם ֶזה ִל ְגזֹל אֹו ַל ֲעׂשֹות ַמ ֲעִׂשים ֵאּלּו י,א) .הגזלן אמנם אחראי לבהמה ,אך
בהשוואה לשומר ,הגזלן חייב להחזיר
את הבהמה ,ורק אם אינו יכול ,עליו ַּפ ַעם ַא ַחר ַּפ ַעם – קֹו ְנ ִסין אֹותֹו ַו ֲא ִפּלּו ְּבחּו ָצה ָל ָא ֶרץְ ,וָׁש ִמין
להחזיר את ערכה; ואילו לשומר יש
ַהּ ָׂש ָכר אֹו ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁש ִהְׁשִּבי ַח ַּבְּב ֵה ָמהּ ,ו ְמַׁשֵּלם ַלִּנ ְג ָזל. אחריות גדולה יותר ,שהרי הוא נכנס
תחת הבעלים ,וחייב לשמור על הבהמה ועל ערכה ,והדבר באחריותו המלאה ,ולכן אינו יכול לומר לבעלים 'הרי
שלך לפניך' (י' .לאחריות השומר ראה נזקי ממון ד,ד; יא,ט).
ה ְל ִפי ָכְך וכו' – מפני שמוטל על הגזלן חוב ממוני אם תאבד הגזלה ,ואם יכפור – הריהו כופר בממון חברוָּ .כ ַפר ּבֹו –
כפר בטענת הנגזל בבית דין .מחוץ לבית דין ,אין זו כפירה (שבועות ט,ב; טוען ונטען ו,ב)ְ .ו ִנְׁשַּבע – לשקרֶ .ק ֶרן – ערך הגזלה.
ְוחֹ ֶמׁש – ותוספת רבע ,שהיא חמישית מן הקרן עם התוספתְ .ו ָאָׁשם – וקרבן אשם (ראה :ויקרא ה,כא-כה; שבועות א,ח-ט).
ו ָּדׁש – הפריד את גרגרי התבואה מקליפותיהם .קֹו ְנ ִסין – הקנס הוא תשלום שאינו תלוי בגובה הנזק .תיקון דרכי
החברה מוטל על בית דין ,שהרי "יש לבית דין להלקות מי שאינו מחויב מלקות ולהרוג מי שאינו מחויב מיתה ,לא
לעבור על דברי תורה אלא לעשות סיג לתורה" (סנהדרין כד,ד)ֲ .א ִפּלּו ְּבחּו ָצה ָל ָא ֶרץ – אף על פי שאין דנים דיני קנסות
בחוץ לארץ (סנהדרין ה,ח)ְ .וָׁש ִמין ַהּ ָׂש ָכר – כגון שהשכיר בהמה לשאת משא .אֹו ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁש ִהְׁשִּבי ַח ַּבְּב ֵה ָמה – שהרוויח
על ידי הבהמה ,כגון שבח האדמה מחרישת הבהמה.
