Page 120 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 120
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק ב 98
דבר שאינו שלו" (ערכים וחרמים ו,כא) ,ולכן ֲה ֵרי ִהיא ִּב ְרׁשּות ַהַּג ְז ָלן ִמּ ָׁש ָעה ֶׁש ִה ְק ִּדיָׁשּה ִּב ְל ַבדְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא
אם גזל והקדיש – הקדשו אינו הקדש,
ִי ְה ֶיה חֹו ֵטא ִנְׂשָּכרְ ,ו ָכל ַו ְלדֹו ֶתי ָה ְו ִגּזֹו ֶתי ָה ִמּ ְׁש ַעת ְּג ֵנ ָבה ַעד ושחיטתו שחיטה רגילה; .3חכמים
ְׁש ַעת ֶה ְק ֵּדׁש – ַלְּב ָע ִלים. קנסו גזלן או גנב שהקדיש ושחט,
וקבעו שתיחשב הבהמה כאילו היא ט ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ַבח ַהָּבא ֵמ ֵא ָליוְּ ,כגֹון ִּגּזֹות
ברשותו ,והקדשתו הקדש ,כדי שייענש
ּוְו ָלדֹותֲ .א ָבל ִאם ָה ְי ָתה ְּכחּוָׁשה ּו ִפְּט ָמּהֲ ,א ִפּלּו ִל ְפ ֵני ֵיאּוׁש בכרת כדין מי ששוחט קודשים בחוץ
– נֹו ֵטל ִמן ַהִּנ ְג ָזל ֶׁש ַבח ַהִּפּטּוםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה ִמֶּׁש ַבח (מעשה הקרבנות יח,יד) .עד כאן ההקדמות.
ההלכה שלפנינו עוסקת בהיבט הממוני,
ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו הֹו ָצ ָאה.
בשאלה ,לפי הקנס של חכמים ,מאימתי
הגדרת השינוי הבהמה נחשבת ברשותו? התשובה
היאִ :מּ ָׁש ָעה ֶׁש ִה ְק ִּדיָׁשּה ִּב ְל ַבד – ולא
י ִׁשּנּוי ַהחֹו ֵזר ִל ְבִר ָּיתֹו – ֵאינֹו ִׁשּנּויֵּ .כי ַצד? ַהּגֹו ֵזל ֵע ִצים, משעת הגנבה ,מפני שאילו היה השבח
ְו ִדֵּבק אֹו ָתם ַּבַּמ ְס ְמִריםְ ,ו ָעָׂשה ֵמ ֶהן ֵּת ָבה – ֵאינֹו ִׁשּנּויֶׁ ,ש ֲהֵרי
ֶא ְפָׁשר ְל ָפֵרק אֹו ָתןְ ,ו ֵהן חֹו ְזִרין לּוחֹות ְּכֶׁש ָהיּו .יא ָּג ַזל
שנוצר ִמּ ְׁש ַעת ְּג ֵנ ָבה ַעד ְׁש ַעת ֶה ְק ֵּדׁש
ָע ָפרְ ,ו ָעָׂשהּו ְל ֵב ָנה – ֹלא ָק ָנהֶׁ ,ש ִאם ָידֹק ַהְּל ֵב ָנהַּ ,ת ֲחזֹר ָע ָפר שייך לגזלן – היה חֹו ֵטא ִנְׂשָּכר (מרוויח)
ְּכֶׁש ָה ְי ָתהָּ .ג ַזל ָלׁשֹון ֶׁשְּל ַמ ֶּת ֶכתְ ,ו ָעָׂשהּו ַמ ְטֵּב ַע – ֹלא ָק ָנה, מן התקנה־קנס להעמיד את הבהמה
ֶׁש ִאם ַי ִּתיְך ַהַּמ ְטֵּב ַעַ ,י ֲחזֹר ָלׁשֹון ְּכֶׁש ָה ְי ָתהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. ברשותו ,שהרי היה מרוויח את הגיזה
ואת הוולדות.
יב ֲא ָבל ַהּגֹו ֵזל ֵע ִצים ְוָׁש ָפן ּו ְק ָצ ָצן ,אֹו ָח ַפר ָּב ֶהן ַו ֲעָׂש ָין ֵּכ ִלים, ט ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שהגזלן
אֹו ֶׁשָּג ַזל ֶצ ֶמר ּו ְצ ָבעֹו אֹו ִנְּפצֹו ְו ִלְּבנֹו ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ְטִוי ְו ָעָׂשהּו זוכה בשבח רק לאחר ייאוש (לעיל ז).
ְּב ָג ִדים ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ְל ֵב ָנה ַו ֲעָׂש ָיּה ָע ָפר ,אֹו ֲא ָב ִנים ְו ִס ְּת ָתן ,אֹו ְּכחּוָׁשה – רזהּ .ו ִפְּט ָמּה – האכילה עד
שהשמינהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – כגון
שהייתה חולה וקנה תרופות וריפא ָמעֹות ְו ִה ִּתי ָכן – ֲה ֵרי ֶזה ִׁשּנּוי ְּב ָידֹוֶׁ ,ש ִאם ַי ֲעֶׂשה אֹו ָתן ָמעֹות
אותהֶׁ .ש ַבח ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו הֹו ָצ ָאה – שבח
ֲא ֵחרֹותָּ ,פ ִנים ֲח ָדׁשֹות ֵהןְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. שנוצר כתוצאה מהשקעה כספית ,שהוא
יג ַהּגֹו ֵזל ָמעֹות ְיָׁשנֹות ְוָׁש ָפן ְו ִח ְּדָׁשן – ֹלא ָק ָנהֶׁ ,ש ֲהֵרי שייך למשקיע.
י ַהחֹו ֵזר ִל ְבִר ָּיתֹו – שאפשר להחזיר ִמ ְת ַיּ ְׁש ִנין ְוחֹו ְזִרין ְּכֶׁש ָהיּוָּ .ג ַזל ָמעֹות ֲח ָדִׁשים ְו ִיׁ ְּש ָנן – ָק ָנה,
ֶׁש ִאם ְי ַח ֵּדׁש אֹו ָתןָּ ,פ ִנים ֲח ָדׁשֹות ֵהןָּ .ג ַזל ֶּד ֶקל ְמ ֻחָּבר ּו ְק ָצצֹו את הדבר למצבו הקודם (ברייתו
– ֹלא ָק ָנהֲ ,א ִפּלּו ְּכָרתֹו ֻח ְליֹות ֻח ְליֹות; ָעָׂשהּו קֹורֹות – = בריאתו ,כלומר מצבו הראשוני).
ֵאינֹו ִׁשּנּוי – והגזלן חייב להחזיר את
ָק ָנה* .ידָּ 1ג ַזל קֹורֹות ְּגדֹולֹות ַו ֲעָׂש ָין ְק ַטּנֹות – ֹלא ָק ָנה.
הגזלה עצמהִּ .דֵּבק – חיבר .יא ָידֹק
– ישחוק דק דקָ .לׁשֹון ֶׁשְּל ַמ ֶּת ֶכת – ְק ָצ ָצן לּוחֹות ַעד ֶׁשִּנְׁש ַּתָּנה ְׁש ָמם – ָק ָנהָּ .ג ַזל לּו ָלב ְו ִה ְפ ִריד
חתיכת מתכת לא מעובדתַ .י ִּתיְך –
ָע ָליו – ָק ָנה ֶה ָע ִליםָּ .ג ַזל ָע ִלים ַו ֲעָׂש ָין ֻה ְפ ָיה – ָק ָנה. ימיס בחום גבוה.
יב ָׁש ָפן – החליק אותםְ .ק ָצ ָצן – חתך אותםָ .ח ַפר ָּב ֶהן – עשה להם בית קיבולֶׁ .שָּג ַזל ֶצ ֶמר ּו ְצ ָבעֹו – שגזל צמר מנופץ
ומכובס והוא ראוי לצביעה .אֹו ִנְּפצֹו ְו ִלְּבנֹו – גזל צמר גולמי ,והכין אותו לשימוש על ידי חבטה וסירוק (ניפוץ),
ועל ידי כיבוסו עד שהלביןְ .טִוי – חוטים טווייםְ .ו ָעָׂשהּו ְּב ָג ִדים – על ידי אריגה ,ותפירה (י')ִ .ס ְּת ָתן – "המפסל את
האבנים ומיישרם ומחליקם" (פה"מ שבת יב,א) ,כדי שתהיה האבן מוכנה היטב לבנייןָּ .פ ִנים ֲח ָדׁשֹות ֵהן – אין זו היצירה
הקודמת אלא יצירה חדשה.
יג ְו ִיׁ ְּש ָנן – השחיר אותן ,למשל כדי שייראו משומשות ומקובלות ,מפני שמעות חדשות נראות לפעמים חשודות
בעיני הבריותֶׁ .ש ִאם ְי ַח ֵּדׁש אֹו ָתן – ניכר עליהם שהם משוחזרות ,ואינן נראות כמטבעות חדשות לגמריֻ .ח ְליֹות – כמין
טבעות ,שעדיין החתיכות נראות כדקל ,ולא נשתנה שמן (י')ָ .עָׂשהּו קֹורֹות – לבניין ,ונעשה בו שינוי בלתי הפיךֲ .א ִפּלּו
ְּכָרתֹו ֻח ְליֹות ֻח ְליֹות ָעָׂשהּו קֹורֹות – ָק ָנה* .בכ"י ק'ְּ :כָרתֹו ֻח ְליֹות ֻח ְליֹות ְו ָעָׂשהּו קֹורֹות ָק ָנה ,ומשמעו :אם עשה אותו
חוליות חוליות – אין שמו עליו .וכן אם עשה אותו קורות .יד 1לּוחֹות – קרשים .לּו ָלב ְו ִה ְפִריד ָע ָליו – שכבר אינו
נקרא לולבֻ .ה ְפ ָיה – מעין מטאטא (הערוך).
