Page 115 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 115
ִ ה ְלכֹות ְּג ֵז ָלה ַו ֲא ֵב ָד ה
ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ֶׁש ַבע ִמ ְצוֹותְׁ ,ש ֵּתי ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ְו ָח ֵמׁש ִמ ְצוֹות מניין המצוות :ב) ַל ֲעׁ ֹשק – לגזול ממון
שהגיע בהיתר מן הבעלים (להלן א,ד).
ֹלא ַת ֲעֶׂשהְ ,ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן :א)ֶׁ שֹּלא ִל ְגזֹל .ב)ֶׁ שֹּלא ַל ֲעׁ ֹשק.
ג) ַל ֲחמֹד – מעסיק מחשבתו כיצד ג)ֶׁ שֹּלא ַל ֲח ֹמד .ד)ֶׁ שֹּלא ְל ִה ְת ַאּוֹות .ה)ְ ל ָהִׁשיב ֶאת ַהְּג ֵז ָלה.
להשיג את החפץ ומשתדל בתחבולות
ו)ֶׁ שֹּלא ִי ְת ַעֵּלם ִמן ָה ֲא ֵב ָדה .ז)ְ ל ָהִׁשיב ָה ֲא ֵב ָדהּ .ו ֵבאּור לאלץ את חברו שימכרנו לו אף במחיר
גבוה על ידי לחץ עליו או ניסיונות
שכנוע רבים על ידי אחרים (סה"מ ל"ת ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו.
רסה-רסו; להלן א,ט) .ד) ְל ִה ְת ַאּוֹות – השלב המקדים לחימוד ,שבו אדם מפעיל את מחשבתו על מנת לחבב על עצמו
את נכסי הזולת ("משליט מחשבתו ונתאווה" – סה"מ ל"ת רסו; להלן א,י).
א ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – גזלה בשווי פרוטה, ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון
המטבע הקטנה ביותר בתקופת התלמוד, א
השווה בערכה למתכת כסף במשקל גזל ועושק; תאווה וחימוד
חצי גרעין שעורהֶׁ .ש ֲהֵרי ַהָּכתּוב ִנ ְּתקֹו האיסור לגזול
ַל ֲעֵׂשה – מצַות לא תעשה שהועברה
("שניתקה") למצַות עשה ,שמי שעבר א ָּכל ַהּגֹו ֵזל ֶאת ֲח ֵברֹו ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה,
על הלאו יכול לתקן את העברה על ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ [" :ו]ֹלא ִת ְגזֹל" (ויקרא יט,יג)ְ .ו ֵאין לֹו ִקין ַעל ָלאו ֶזה,
ידי קיום מצַות עשה ,אין לוקים עליה ֶׁש ֲהֵרי ַהָּכתּוב ִנ ְּתקֹו ַל ֲעֵׂשהֶׁ ,ש ִאם ָּג ַזל – ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר,
(סנהדרין יח,ב)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – על אדם שגזל
ונשבע לשקר שלא גזלְ" :ו ָה ָיה ִּכי ֶי ֱח ָטא ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ֵהִׁשיב ֶאת ַהְּג ֵז ָלה ֲאֶׁשר ָּג ָזל" (שם ה,כג) – זֹו ִמ ְצ ַות
ְו ָאֵׁשם ְו ֵהִׁשיב ֶאת ַהְּג ֵז ָלה ֲאֶׁשר ָּג ָזל אֹו ֲעֵׂשהַ .ו ֲא ִפּלּו ָׂשַרף ַהְּג ֵז ָלה ֵאינֹו לֹו ֶקהֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם
ֶאת ָהעֹ שׁ ֶ�ק ֲאֶׁשר ָעָׁשק אֹו ֶאת ַהִּפ ָּקדֹון
ֲאֶׁשר ָה ְפ ַקד ִאּתֹו ,אֹו ֶאת ָה ֲא ֵב ָדה ֲאֶׁשר ָּד ֶמי ָהְ ,ו ָכל ָלאו ֶׁשִּנ ָּתן ְל ַתְׁשלּו ִמין ֵאין לֹו ִקין ָע ָליו .ב ְו ָאסּור
ָמ ָצא"ַ .ו ֲא ִפּלּו ָׂשַרף ַהְּג ֵז ָלה – שכבר
אינו יכול לקיים את העשה ולהשיב ִל ְגזֹל ָּכל ֶׁשהּואִּ ,דין ּתֹוָרהֲ .א ִפּלּו ּגֹוי עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה –
ָאסּור ְל ָג ְזלֹו אֹו ְל ָעְׁשקֹו; ְו ִאם ְּג ָזלֹו אֹו ֲעָׁשקֹו – ַי ֲח ִזיר.
"את הגזלה אשר גזל" .ב ֲא ִפּלּו ּגֹוי
עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – "וכן אינן מותרין ג ֵאי ֶזה הּוא ּגֹו ֵזל? ֶזה ַהּלֹו ֵק ַח ָממֹון ָה ָא ָדם ְּב ָח ְז ָקהְּ ,כגֹון
האונאות והתחבולות ומיני המרמות
והזיוף והסלוף עם הגוים .אמרו עליהם ֶׁש ָח ַטף ִמַּט ְל ְט ִלין ִמ ָּידֹו ,אֹו ֶׁשִּנ ְכ ַנס ִלְרׁשּותֹו ֶׁשֹּלא ִּבְרצֹון
השלום' :אסור לגנוב דעת הבריות,
ַהְּב ָע ִלים ְו ָנ ַטל ֵּכ ִלים ִמּ ָׁשם ,אֹו ֶׁש ָּת ַקף ַּב ֲע ָב ָדיו ּו ְב ֶה ְמּתֹו ואפילו דעת הגוי' (דעות ב,ו) ,וכל שכן
ְו ִנְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן ,אֹו ֶׁש ָּי ַרד ְלתֹוְך ָׂש ֵדהּו ְו ָא ַכל ֵּפרֹו ֶתי ָהְ ,ו ָכל אם יהא תלוי חילול השם ,שאז יהיה
העוון חמור יותר ,ויושגו לאדם תכונות
רעות על ידי כל המעשים הרעים הללו, ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה ,הּוא ַהּגֹו ֵזלָּ ,כ ִע ְנ ָין ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ִּי ְגזֹל ֶאת ַה ֲח ִנית
אשר העיד יתעלה על עצמו שהוא מתעב ִמ ַּיד ַהִּמ ְצ ִרי" (שמואל־ב כג,כא; דברי הימים־א יא,כג).
אותן כשלעצמן ,נעשו עם מי שנעשו,
והוא אמרֹו 'כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה ,כל עושה עול' (דברים כה,טז)" (פה"מ כלים יב,ז).
ג ְּב ָח ְז ָקה – בכוח ובגלוי כמו בשוד (סה"מ ל"ת רמה ,רמז)ֶׁ .ש ָּת ַקף ַּב ֲע ָב ָדיו – שתפס את עבדו של חברו בכוח כדי להשתמש
בוֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – שהגזלה נעשית בכוחְ" :והּוא [בניהו בן יהוידע] ִהָּכה ֶאת ִאיׁש ִמ ְצִרי ִאיׁש ַמְר ֶאה [בעל חזות מאיימת]
ּו ְב ַיד ַהִּמ ְצִרי ֲח ִנית ַוֵּי ֶרד ֵא ָליו ַּבּ ָׁש ֶבטַ ,ו ִּי ְגזֹל ֶאת ַה ֲח ִנית ִמ ַּיד ַהִּמ ְצ ִרי ַוַּי ַהְר ֵגהּו ַּב ֲח ִניתֹו" (שמואל־ב כג,כא).
