Page 118 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 118

‫זקיםנ רפס‪      ‬הואבד גזלה לכותה‪      ‬פרק א‪-‬ב	‬                                                          ‫‪	96‬‬

‫משום ששב בתשובה‪ַּ .‬ת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים – ַּת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים ִהיא ֶׁש ֵאין ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּו‪ֶ ,‬אָּלא עֹו ְז ִרין אֹותֹו‬
                                                                                                         ‫ִהיא ֶׁש ֵאין ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּו – שהרי מדין‬
‫ּומֹו ֲח ִלין לֹו‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ָקֵרב ַה ֶּדֶרְך ַה ְּיָׁשָרה ַעל ַהׁ ָּש ִבים‪ְ .‬ו ָכל‬                     ‫תורה היה צריך לשלם לו את דמיה‬
  ‫ַהְּמ ַקֵּבל ִמֶּמּנּו ְּד ֵמי ַהְּג ֵז ָלה – ֵאין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו‪.‬‬               ‫(לעיל‪ ‬ה)‪ּ .‬ומֹו ֲח ִלין לֹו – על העברה שבין‬

                                                                                                         ‫אדם לחברו ועל התשלום‪ֵ .‬אין רּו ַח‬

‫ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו – ביטוי שמשמעו‪ :‬אף על פי שעשה לפי החוק‪ ,‬לא ראוי לעשות כן‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני 	‬  ‫פרק ב – הקדמה‪ :‬פרק זה כולל מושגים 	‬

                    ‫אחדים‪ .‬להלן 'הדבר' יהיה גופו של ב‬
                                                                                                         ‫הדבר הגזול או הגנוב או האבוד‪.‬‬
                 ‫קניין הגזלה ו ִשבח ּה בשינוי ובייאוש‬                                                    ‫•‪ ‬שבח – תוספת ממשית לערכו של‬
                                                                                                         ‫הדבר‪ .‬השבח יכול להיווצר אם מתוך‬
                                                   ‫קניית הגזלה והשבח שלה‬                                 ‫התפתחות טבעית ("שבח הבא מאליו"‪,‬‬

‫א   ַהְּג ֵז ָלה ֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּתָּנת‪ֶ ,‬אָּלא ֲהֵרי ִהיא ְּכמֹות ֶׁש ָה ְי ָתה – ַאף‬

‫כגון כתוצאה מהיריון ולידה או צמיחת ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים ִמֶּמָּנה‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֵּמת ַהַּג ְז ָלן‬
                                                                                                         ‫צמר)‪ ,‬אם עקב שינוי מלאכותי (ראה‬
‫ַו ֲהֵרי ִהיא ְּב ַיד ָּב ָניו‪ֲ ,‬הֵרי זֹו חֹו ֶז ֶרת ִל ְב ָע ֶלי ָה ְּב ַע ְצ ָמּה‪ְ .‬ו ִאם‬              ‫המושג הבא)‪ ,‬אם עקב השקעה כספית‬
‫ִנְׁש ַּתָּנת ְּב ַיד ַהַּג ְז ָלן – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים‬        ‫("שבח שיש בו הוצאה")‪ .‬עליית מחירו‬

‫של דבר בשוק אינה בגדר שבח לעניין ִמֶּמָּנה‪ָ ,‬ק ָנה אֹו ָתּה ַּבׁ ִּשּנּוי‪ּ ,‬ו ְמַׁשֵּלם ָּד ֶמי ָה ִּכְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה‪.‬‬
                                                                                                         ‫זה (להלן‪ ‬טז)‪ • .‬שינוי – עיבוד מלאכותי‬
‫ב‪ְ  1‬ו ִדין ֶזה – ִּדין ּתֹוָרה הּוא‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ֵהִׁשיב ֶאת ַהְּג ֵז ָלה‬                        ‫של הדבר ויצירת מוצר חדש או סיוע‬

‫להתפתחותו הטבעית של הדבר‪ ,‬כגון ֲאֶׁשר ָּג ָזל" (ויקרא ה‪,‬כג); ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ִ :‬אם ִהיא ְּכֶׁשְּג ָז ָלּה‬
                                                                                                         ‫גידול בהמה‪ ,‬אך לא היריון ולידה או‬
        ‫– ְמַׁשֵּלם אֹו ָתּה; ְו ִאם ִנְׁש ַּתָּנת ְּב ָידֹו – ְמַׁשֵּלם ָּד ֶמי ָה‪.‬‬                     ‫צמיחת צמר (להלן י‪-‬יד)‪ • .‬שינוי רשות‬
                                                                                                         ‫– העברת בעלות על הדבר‪ .‬כשהגזלה‬
‫ב‪ִ   2‬נ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים ִמֶּמָּנה‪ְ ,‬וֹלא ִנְׁש ַּתָּנת – ָק ָנה ַהַּג ְז ָלן ָּכל‬             ‫עוברת אל אדם שלישי בלא עברה (כגון‬
                                                                                                         ‫במכירת הדבר)‪ ,‬מצטרפת לזה העובדה‬
‫ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁש ִהְׁשִּבי ָחה ַא ַחר ֵיאּוׁש‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ִּכְׁש ַעת‬                      ‫שאין מי שיתבע את הגזלה (בגלל ייאוש‬
‫ַהְּג ֵז ָלה‪ְ .‬ו ָד ָבר ֶזה – ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם‪ִ ,‬מְּפ ֵני ַּת ָּק ַנת ַהּ ָׁש ִבים‪ּ .‬ו ְכֶׁשַּמ ֲח ִזיר‬  ‫הבעלים) כדי להפקיע את הבעלות‬

              ‫ַהְּג ֵז ָלה – ָׁש ִמין לֹו ַהּ ֶׁש ַבח‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ִמן ַהִּנ ְג ָזל‪.‬‬                       ‫הראשונית לגמרי‪ ,‬והממון נשאר בידי מי‬
                                                                                                         ‫שקנה אותו‪ • .‬ייאוש – ייאוש הבעלים‬
                                                                 ‫שינוי רשות‬                              ‫הוא הבעת השלמה עם העובדה שהדבר‬

‫ג   ְמ ָכָרּה ַהַּג ְז ָלן‪ ,‬אֹו ְנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּתָּנת‬

‫לא יוחזר לו‪ ,‬כגון שאמר 'וי לחסרון כיס' ַהְּג ֵז ָלה‪ֵ ,‬אי ָנּה חֹו ֶז ֶרת ְּב ַע ְצ ָמּה ִמ ַּיד ַהּלֹו ֵק ַח; הֹו ִאיל ְו ִנ ְת ָי ֲאׁשּו‬

                                                                      ‫(להלן יד‪,‬ג)‪ .‬בייאוש זה‪ ,‬אין לדבר תובעים‪,‬‬

‫וכאילו הדבר הפקר‪ ,‬כדבר שאין לו בעלים‪ .‬באבדה – הדבר מספיק כדי שיתפוס המוצא בעלות על החפץ‪ .‬בגזלה‬

‫וגנבה‪ ,‬אין די בזה‪ ,‬כדי שלא ֵיצא חוטא נשכר‪ ,‬ודרושים עוד תנאים‪ • .‬קניין – פעולת העיבוד שעשה הגזלן על הגזלה‬

‫מקנה לו זכות מסוימת על התוצר הסופי‪ ,‬העוקרת את מצַות השבת הדבר הגזול‪ ,‬אף על פי שהוא חייב להשיב לנגזל‬

                    ‫את ערכו הכספי של הדבר המקורי לפי מחירו בשעה שגזל אותו‪.‬‬

                    ‫א   ִנְׁש ַּתָּנת ְּב ַיד ַהַּג ְז ָלן – כגון שגזל עצים ועשה מהם ארון‪.‬‬

‫ב‪ִ   1‬מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את דברי המקרא‪ָ .‬ל ְמדּו – מן המילים‬

‫הנוספות " ֲאֶׁשר ָּג ָזל" שהכוונה לחפץ שגזל ממש ולא לחפץ אחר (בבלי ב"ק סו‪,‬א)‪.‬‬

‫ב‪ֶׁ  2‬ש ַבח – ראה בהקדמה לפרק‪ִ .‬מ ִּד ְבֵרי ֶהם – של חכמים‪ִ .‬מְּפ ֵני ַּת ָּק ַנת ַהּ ָׁש ִבים – ראה לעיל א‪,‬ה‪ָׁ .‬ש ִמין – בית דין‬

‫מעריכים‪ְ .‬ונֹו ֵטל ִמן ַהִּנ ְג ָזל – את דמי השבח או מפחית מן התשלום‪ .‬ולפעמים לוקח את השבח עצמו (להלן‪ ‬ו)‪.‬‬

‫ג   ֵאי ָנּה חֹו ֶז ֶרת ְּב ַע ְצ ָמּה – ויכול הקונה לשלם את שוויה לנגזל אם ניתנה לו במתנה‪ ,‬ואם שילם עליה – יתבע מהגזלן‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123