Page 116 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 116
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק א 9 4
האיסור לעשוק ד ָּכ ַבׁש ַהָּממֹון – השתלט על הכסף
ד ֵאי ֶזה הּוא עֹוֵׁשק? ֶזה ֶׁשָּבא ָממֹון ֲח ֵברֹו ְלתֹוְך ָידֹו ִּבְרצֹון (סה"מ ל"ת רמז)ְׂ .ש ִכירּות – שאף על פי
שלא הגיע לידו ממון חברו ,הוא חוב
ַהְּב ָע ִליםְ ,ו ֵכיָון ֶׁש ְּת ָבעּוהּוָּ ,כ ַבׁש ַהָּממֹון ֶא ְצלֹו ְּב ָח ְז ָקה ְוֹלא המוטל על האדם לשלם את שכרו של
ֶה ֱח ִזירֹו; ְּכגֹון ֶׁש ָה ָיה לֹו ְּב ַיד ֲח ֵברֹו ַה ְלָו ָאה אֹו ִּפ ָּקדֹון אֹו הזולת (סה"מ ל"ת רמז)ַ .אָּלם – אדם אלים
ְׂש ִכירּותְ ,והּוא ּתֹו ְבעֹו ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְלהֹו ִציא ִמֶּמּנּוִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא המסרב לשלם את חובוֹ" .לא ַת ֲעׁשֹק ֶאת
ַאָּלם ְו ָקֶׁשה – ַעל ֶזה ֶנ ֱא ַמרֹ" :לא ַת ֲעׁשֹק ֶאת ֵר ֲעָך" (ויקרא יט,יג). ֵר ֲעָך ְוֹלא ִת ְגזֹלֹ ,לא ָת ִלין ְּפ ֻעַּלת ָׂש ִכיר
השבת הגזלה ִא ְּתָך ַעד ּבֹ ֶקר".
הָּ 1כל ַהּגֹו ֵזל – ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר ַהְּג ֵז ָלה ַע ְצ ָמּהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֵהִׁשיב הִ 1נְׁש ַּתָּנת – נשתנתה ,כגון שגזל עצים
ֶאת ַהְּג ֵז ָלה ֲאֶׁשר ָּג ָזל" (שם ה,כג)ְ .ו ִאם ָא ְב ָדה אֹו ִנְׁש ַּתָּנת – ְמַׁשֵּלם ועשאם כליםַ .ה ֶּק ֶרן – גוף הדבר או
ָּד ֶמי ָהֵּ .בין ֶׁשהֹו ָדה ִמִּפי ַע ְצמֹו ֵּבין ֶׁשָּבאּו ָע ָליו ֵע ִדים ֶׁשָּג ַזל – שוויו בדיוק .ואינו משלם קנס כבגנבה
ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבדֲ .א ִפּלּו ָּג ַזל קֹוָרה ּו ָב ָנה אֹו ָתּה (גנבה א,ד) ,מפני שהגזל מצוי פחות ונעשה
ַּבִּביָרה – הֹו ִאיל ְוֹלא ִנְׁש ַּתָּנתִּ ,דין ּתֹוָרה הּוא ֶׁש ַּי ֲהרֹס ֶאת ָּכל בגלוי ,ואפשר לתבוע את הגזלן להשיב
ַהִּב ְנ ָין ְו ַי ֲח ִזיר קֹוָרה ִל ְב ָע ֶלי ָהֲ .א ָבל ִּתְּקנּו ֲח ָכ ִמים ִמְּפ ֵני ַּת ָּק ַנת אותו (מו"נ ג,מא)ִּ .בי ָרה – בית דירות או
ַהּ ָׁש ִבים ֶׁש ִּי ְה ֶיה נֹו ֵתן ֶאת ָּד ֶמי ָה ְוֹלא ַי ְפ ִסיד ַהִּב ְנ ָיןְ .ו ֵכן ָּכל בית גדול (מכירה כא,יז)ַּ .ת ָּק ַנת ַהּ ָׁש ִבים –
להקל על העבריינים לשוב בתשובה,
ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. כדי שלא יצטרך להפסיד הפסד כל
שהוא (פה"מ עדיות ז,ט) ,כגון להרוס את
הֲ 2א ִפּלּו ָּג ַזל קֹוָרה ְו ָעָׂשה אֹו ָתּה ְּב ֻסַּכת ֶה ָחגּ ,ו ָבא ַּב ַעל הבניין כדי להחזיר את הקורה ,שמתוך
כך הוא עלול שלא להודות על חטאו.
ַהּקֹוָרה ִל ְתּבֹ ַע ְּבתֹוְך ְי ֵמי ֶה ָחג – נֹו ֵתן לֹו ֶאת ָּד ֶמי ָהֲ .א ָבל ַא ַחר
ֶה ָחג – הֹו ִאיל ְוֹלא ִנְׁש ַּתָּנתְ ,וֹלא ְּב ָנ ָאּה ַּבִּטיטַ ,מ ֲח ִזיר ֶאת הְּ 2ב ֻסַּכת ֶה ָחג – שאם יפרק את
ַהּקֹוָרה ַע ְצ ָמּה. הקורה ,תיהרס הסוכה.
ו ַהּגֹו ֵזל ָּפחּות ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָע ַברֵ ,אינֹו ְּבתֹוַרת ו ֶׁש ָע ַבר – על איסור גזלהֵ .אינֹו
ָהֵׁשב ְּג ֵז ָלהָּ .ג ַזל ָׁשלׁש ֲא ֻגּדֹות ָׁשוֹות ָׁשלׁש ְּפרּוטֹותְ ,והּו ְזלּו, ְּבתֹוַרת ָהֵׁשב ְּג ֵז ָלה – פחות מפרוטה
ַו ֲהֵרי ְׁש ָלְׁש ָּתן ָׁשוֹות ְׁש ֵּתי ְּפרּוטֹותְ ,ו ֶה ֱח ִזיר לֹו ְׁש ַּת ִים – ַח ָּיב אינו נחשב ממון שחובה להשיבו.
ְל ַה ֲח ִזיר ַהּ ְׁש ִליִׁשית ,הֹו ִאיל ּו ַב ְּת ִחָּלה ָה ְי ָתה ָׁשָוה ְּפרּו ָטהָּ .ג ַזל ֲא ֻגּדֹות – דברים הנקבצים ונכרכים
ְׁש ַּת ִים ָׁשוֹות ְּפרּו ָטהְ ,ו ֶה ֱח ִזיר ַא ַחת – ְּג ֵז ָלה ֵיׁש ָּכאןִ ,מ ְצַות יחד ,כגון ירקות עליםְּ .ג ֵז ָלה ֵיׁש ָּכאן
– עבר על לא תעשהִ .מ ְצַות ָהֵׁשב ְּג ֵז ָלה
ָהֵׁשב ְּג ֵז ָלה ֵאין ָּכאן. ֵאין ָּכאן – שהרי השיב מפחות משווה
פרוטה (מער"ק) .ואפשר שפירושו שהרי
ז ַהּגֹו ֵזל ֶאת ֲח ֵברֹו ַּב ִּיּׁשּובְ ,ו ֶה ֱח ִזיר לֹו ְּג ֵז ָלתֹו ַּבִּמ ְדָּבר – מה שנשאר בידו להחזיר שווה פחות
ָהְרׁשּות ְּב ַיד ַהִּנ ְג ָזלִ :אם ָר ָצה – נֹו ֵטל; ְו ִאם ָלאו – אֹו ֵמר מפרוטה (י'; ק').
לֹו ' ֵאי ִני נֹו ֵטל ֶאָּלא ַּב ִּיּׁשּובֶׁ ,שָּמא ֵּת ָא ֵנס ִמֶּמִּני ָּכאן'ַ ,ו ֲהֵרי
ִהיא ִּבְרׁשּות ַהַּג ְז ָלן ּו ְב ַא ֲחָריּותֹו ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיֶרָּנה לֹו ַּב ִּיּׁשּובְ .ו ֵכן ז ֵּת ָא ֵנס ִמֶּמִּני – תילקח ממני בכוח,
ִּב ְד ֵמי ַהְּג ֵז ָלה. כגון בשודְ .ו ֵכן ִּב ְד ֵמי ַהְּג ֵז ָלה –
כשצריך לשלם לו דמי מה שגזל .וכן
ח ַהּגֹו ֵזל ֶאת ֲח ֵברֹוְ ,ו ִה ְב ִלי ַע לֹו ַּב ֶחְׁשּבֹון – ָי ָצאְ .ו ִאם ֶה ֱח ִזיר הוא בהחזרת מלווה (מלווה ולווה יג,ח),
אבל לא בהחזרת פיקדון שנשמר חינם
ְל ִכיסֹו ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ָמעֹות – ָי ָצאֶׁ ,ש ָא ָדם ָעׂשּוי ְל ַמְׁש ֵמׁש ְּב ִכיסֹו
ְּב ָכל ָׁש ָעהַ ,ו ֲהֵרי ָמ ָנה ַהָּמעֹות ֶׁש ֶה ֱח ִזיר לֹו ִּב ְכ ַלל ְמעֹו ָתיו, (שאלה ופיקדון ז,יא).
ח ְו ִה ְב ִלי ַע לֹו ַּב ֶחְׁשּבֹון – כגון שנתן
לו הנחה על דבר שמכר לו ,כפיצוי
על מה שגזל ממנו (רש"י ב"ק קיח,ב) או
ששילם לו תמורת דבר שקנה ממנו יותר
מן המחיר המקובל בשוק ,וכך החזיר
לו את הכסף בעקיפיןִּ .כיסֹו – ארנקו.
