Page 121 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬הואבד גזלה לכותה‪  ‬פרק ב‪-‬ג ‪ 99‬‬ ‫ ‬

‫יד‪ָ 2‬ט ֶלה‪ֵ ,‬ע ֶגל – בשנתו הראשונה‪.‬‬ ‫יד‪ָּ 2‬ג ַזל ָט ֶלה ְו ַנ ֲע ָ ׂשה ַא ִיל‪ֵ ,‬ע ֶגל ְו ַנ ֲעָׂשה ׁשֹור – ֲהֵרי ֶזה ִׁשּנּוי‬

‫ִׁשּנּוי ְּב ָידֹו – נשתנה השם ברשותו‪ ,‬אף‬ ‫ְּב ָידֹו‪ְ ,‬ו ָק ָנהּו‪ּ ,‬ו ְמַׁשֵּלם ִּכְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו‬
‫ַהְּב ָע ִלים‪.‬‬
‫על פי שנעשה השינוי מאליו‪ .‬ובדינים‬

‫אלו בגזלה כמו בגנבה (גנבה א‪,‬יג)‪.‬‬

‫טו ֵאין ָׁש ִמין לֹו ַהְּפ ָחת – אין מעריכים‬ ‫תקנת אין תשלום פחת‬

‫טו ָּג ַזל ְּכ ִלי ּוְׁש ָברֹו – ֵאין ָׁש ִמין לֹו ַהְּפ ָחת‪ֶ ,‬אָּלא ְמַׁשֵּלם את ירידת הערך (=הפחת)‪ ,‬כדי שיחזיר‬
‫את הכלי וישלם רק את הפחת‪ .‬וכן הוא‬
‫בגנבה (גנבה א‪,‬טו)‪ ,‬אבל בנזק אין הדין‬ ‫ָּד ָמיו‪ְ ,‬ו ַהְּכ ִלי ַהּ ָׁשבּור ֶׁשַּלַּג ְז ָלן‪ְ .‬ו ִאם ָרצּו ַהְּב ָע ִלים ִלּ ֹטל ַהְּכ ִלי‬
‫כן‪ ,‬וצריך לשלם את הפחת או את חציו‬ ‫ַהּ ָׁשבּור – נֹו ְט ִלין ּו ְמַׁשֵּלם ַהְּפ ָחת‪ֶׁ ,‬שּזֹו ַּת ָּק ָנה ִהיא ַלְּב ָע ִלים‪,‬‬
‫(נזקי ממון ז‪,‬ח)‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – בכל‬
‫ְו ִאם ֹלא ָרצּו ָּבּה‪ָ ,‬הְרׁשּות ְּב ָי ָדן‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫תקנה ממונית שנועדה לחייב צד אחד‬ ‫התייקרות‬
‫לתת לצד שני‪ ,‬אם מסיבה כלשהיא הצד‬
‫המזוכה אינו מעוניין בזכאות זו – אין‬ ‫טז ְּג ֵז ָלה ֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּתָּנת‪ְ ,‬והּו ְקָרה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו‬

‫מכריחים אותו‪.‬‬ ‫ִמֶּמָּנה ַהְּב ָע ִלים‪ֲ ,‬הֵרי זֹו חֹו ֶז ֶרת ִל ְב ָע ֶלי ָה ְו ֵאין ַלַּג ְז ָלן ָּבּה ְּכלּום‪,‬‬

‫ֶׁשֹּלא ִּתְּקנּו ַלַּג ְז ָלן ֶאת ַהּ ֶׁש ַבח ַא ַחר ֵיאּוׁש ֶאָּלא ְּכגֹון ֶׁש ַבח ִּגּזֹות טז הּו ְקָרה – התייקרה‪ֶׁ .‬שֹּלא ִּתְּקנּו‬

‫ּו ְו ָלדֹות; ֲא ָבל ֶׁש ַבח ַהּיֹ ֶקר‪ִ ,‬אם ָה ְי ָתה ַהְּג ֵז ָלה ַק ֶּי ֶמת – חֹו ֶז ֶרת ַלַּג ְז ָלן – בתקנת השבים (לעיל‪ ‬ו)‪ֶׁ .‬ש ַבח‬
‫ַהּיֹ ֶקר – שאינו השבחה בגוף הגזלה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אם הגזלה קיימת – חייב‬ ‫ְּב ֵעי ֶני ָה‪ְ ,‬ו ֵאינֹו זֹו ֶכה ּבֹו‪.‬‬

‫להחזירה‪ ,‬אלא אם עלול להיגרם לגזלן הפסד בגלל החזרתה‪ ,‬שאז משלם הגזלן את דמיה‪ .‬ואם אין הגזלה קיימת‪ :‬אם‬

‫תבע הנגזל את דמיה – ישלם הגזלן; ואם ביקש הגזלן לשלם מרצונו את דמיה – אין הנגזל מקבל אותם ממנו "כדי‬

‫לקרב הדרך הישרה על השבים" (לעיל א‪,‬יג)‪ .‬קניית הגזלה בשני מקרים‪ :‬בשינוי ממשי (לא יוקר) או בייאוש ובשינוי‬

‫הרשות‪ .‬ואם לא כן‪ ,‬הגזלה עצמה חוזרת לבעליה‪ .‬קניית השבח (עצם השבח או ערכו) בארבעה מקרים‪ :‬לאחר ייאוש‬

‫(תקנת השבים); לאחר שינוי; בשינוי רשות; בשבח הבא מהוצאות‪ .‬וכן הוא לעניין גנבה (גנבה א‪,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי ‬ ‫ ‬

‫שינוי ערך הגזלה; אופני גזל‬ ‫ג‬

‫א הֹו ָצ ָאה ִמן ָהעֹו ָלם – השעה שאבדה‬ ‫שינוי ערך הגזלה‬

‫החבית‪ֶׁ .‬ש ִאּלּו ִהִּני ָחּה – מבלי להשתמש‬ ‫א ַהּגֹו ֵזל ָח ִבית ֶׁשְּל ַי ִין ֵמ ֲח ֵברֹו ַו ֲהֵרי ִהיא ָׁשָוה ִּדי ָנר ִּבְׁש ַעת‬
‫בה ולהוסיף על חטאו‪ִּ .‬כְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה –‬
‫שבשעה שאבדה לא עשה כלום‪ ,‬ולכן‬ ‫ַהְּג ֵז ָלה‪ְ ,‬והּו ְקָרה ֶא ְצלֹו ְו ָע ְמ ָדה ְּב ַאְרָּב ָעה‪ִ :‬אם ָׁש ַבר ֶאת ֶה ָח ִבית‬
‫יש לחייבו רק על השעה שגזל אותה‬ ‫אֹו ָׁש ָתה אֹו ָתּה אֹו ְמ ָכָרּה אֹו ְנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה ַא ַחר ֶׁשהּו ְקָרה –‬
‫ְמַׁשֵּלם ַאְרָּב ָעה‪ִּ ,‬כְׁש ַעת הֹו ָצ ָאה ִמן ָהעֹו ָלם‪ֶׁ ,‬ש ִאּלּו ִהִּני ָחּה‬
‫(בבלי ב"מ מג‪,‬א)‪.‬‬ ‫ָה ְי ָתה חֹו ֶז ֶרת ְּב ַע ְצ ָמּה; ִנְׁשְּבָרה ֵמ ֵא ֶלי ָה אֹו ָא ְב ָדה – ְמַׁשֵּלם‬

‫ב ְמַׁשֵּלם ַאְרָּב ָעה – מפני שאינו יכול‬ ‫ִּדי ָנר‪ִּ ,‬כְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה‪.‬‬

‫לקיים דין השבה‪ ,‬ישלם כשעה שגזל‪.‬‬ ‫ב ָה ְי ָתה ָׁשָוה ִּבְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה ַאְרָּב ָעה‪ּ ,‬ו ִבְׁש ַעת הֹו ָצ ָאה ִמן‬
‫וכן הוא לעניין גנבה (גנבה א‪,‬יד; י')‪ .‬ואין‬
‫אומרים שישלם כשעה שהוציאה מן‬ ‫ָהעֹו ָלם ִּדי ָנר – ְמַׁשֵּלם ַאְרָּב ָעה‪ִּ ,‬כְׁש ַעת ַהְּג ֵז ָלה‪ֵּ ,‬בין ֶׁשּ ָׁש ַבר‬
‫העולם‪ ,‬כדי שלא יצא חוטא נשכר (סמ"ע‬ ‫אֹו ָתּה אֹו ְׁש ָת ָיּה‪ֵּ ,‬בין ֶׁשִּנְׁשְּבָרה אֹו ָא ְב ָדה ֵמ ֵא ֶלי ָה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל‬

‫חו"מ שנד‪,‬ה)‪.‬‬ ‫ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫ג חֹו ָתל – "עטיפה עשויה מסיבים או‬ ‫ג ַהּגֹו ֵזל חֹו ָתל ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֲח ִמּ ִׁשים ְּת ָמִרים‪ּ ,‬ו ְכֶׁש ִּיָּמ ֵכר ַהחֹו ָתל‬

‫הוצין [=עלי דקל] ודומיהן‪ ,‬והן כעין‬
‫כלי‪ ,‬נותנין בהן את הפירות הלחים בזמן‬
‫המכירה כדי שלא יטנפו את היד" (פה"מ‬