Page 94 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬הבנג תוכלה‪  ‬פרק ד ‬ ‫‪7 2‬‬

‫ָאָׁשם וכו' – (שבועותא‪,‬ח‪-‬ט;וראהויקראה‪,‬כא‪ָ -‬אָׁשם ַעל ִּפי ֵע ִדים ַעל ְׁשבּו ָעתֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ֵמ ִביא חֹ ֶמׁש‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬
‫כה)‪ .‬הדין הכללי הוא‪" :‬כל מי שנתחייב‬
‫ַה ֹח ֶמׁש ִמְׁש ַּתֵּלם ִעם ַהֶּכ ֶפל; ְו ִאם ָּבאּו ֵע ִדים קֹ ֶדם ֶׁש ִּיׁ ָּש ַבע –‬ ‫ממון לחברו הישראלי‪ ,‬וכפר בו ונשבע‬
‫ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבד‪.‬‬ ‫על שקר – הרי זה חיב להחזיר לו הקרן‬

‫ב ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֶׁשִּנְׁשַּבע ֹק ֶדם ֶׁש ִּיְׁש ַלח ָיד ַּבִּפ ָּקדֹון‪.‬‬ ‫שכפר בו והוספת חומש‪ .‬וחיב בקרבן‪,‬‬
‫והוא הנקרא אשם גזלות" (גזלה ואבדה‬
‫ֲא ָבל ִאם ָׁש ַלח ּבֹו ָיד‪ְ ,‬ו ָט ַען ַט ֲע ַנת ַּגָּנב ְו ִנְׁשַּבע ּו ָבאּו ֵע ִדים –‬ ‫ז‪,‬א)‪ .‬ובמקרה שלפנינו‪ ,‬השומר לא הודה‪,‬‬
‫ו"אין הנשבע על כפירת ממון משלם‬
‫ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל‪ֶׁ ,‬שֵּכיָון ֶׁשׁ ָּש ַלח ָיד‪ִ ,‬נ ְת ַח ֵּיב ּבֹו ְו ָק ָנהּו‪ .‬ג ְו ֵכן‬

‫ַהּטֹו ֵען ַט ֲע ַנת ֲא ֵב ָדה ַּבִּפ ָּקדֹון ְו ִנְׁשַּבע‪ְ ,‬ו ָח ַזר ְו ָט ַען ַט ֲע ַנת ַּגָּנב‬ ‫חומש‪ ,‬עד שיודה מעצמו‪ .‬אבל אם באו‬
‫ְו ִנְׁשַּבע‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ָּבאּו ֵע ִדים – ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר ָי ָצא‬ ‫עדים‪ ,‬והוא עומד בכפירתו – משלם‬
‫הקרן בלבד על פי עדים‪ ,‬ואינו משלם‬
‫ַהִּפ ָּקדֹון ִמי ֵדי ַהְּב ָע ִלים ִמׁ ְּשבּו ָעה ִראׁשֹו ָנה‪.‬‬ ‫את החומש‪ ,‬שהחומש עם הקרבן לכפרה‬

‫ד ַהּטֹו ֵען ַט ֲע ַנת ַּגָּנב ָּב ֲא ֵב ָדה‪ְ ,‬ו ִנְׁשַּבע‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ָּבאּו ֵע ִדים‬ ‫הם באים‪ ,‬ואינו מביא אותן אלא על פי‬
‫עצמו" (שםח)‪ .‬חֹ ֶמׁש – תוספת רבע‪ ,‬שהיא‬
‫ֶׁש ָה ֲא ֵב ָדה ִּבְרׁשּותֹו‪ְ ,‬וֶׁש ֶקר ָט ַען – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל‪,‬‬ ‫חמישית מן הקרן כולל התוספת‪ֶׁ .‬ש ֵאין‬

‫ַהחֹ ֶמׁש ִמְׁש ַּתֵּלם ִעם ַהֶּכ ֶפל – הכפל הוא ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬על ָּכל ֲא ֵב ָדה" (שמות כב‪,‬ח); ְוהּוא ֶׁש ִּי ְט ֹען ֶׁשִּנ ְג ְנ ָבה‬
‫קנס שאינו משלם אותו על פי עצמו (לעיל‬
‫ְּב ִל ְס ִטיס ְמ ֻזָּין‪ֶׁ ,‬שהּוא ָאנּוס‪ּ ,‬ו ָפטּור‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָט ַען ֶׁשִּנ ְג ְנ ָבה‬ ‫א‪,‬ה)‪ ,‬לעומתו "החומש עם הקרבן לכפרה‬
‫ְּבֹלא אֹ ֶנס – ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַעל ִּפי‬ ‫הם באים‪ ,‬ואינו מביא אותן אלא על פי‬
‫ַט ֲע ָנתֹו‪ֶׁ ,‬שּׁשֹו ֵמר ֲא ֵב ָדה ְּכׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר הּוא‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (גזלה‬ ‫עצמו" (גזלה ואבדה ז‪,‬ח)‪ֵ .‬אינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא‬

‫ואבדה יג‪,‬י)‪.‬‬ ‫ַה ֶּקֶרן ִּב ְל ַבד – מפני שלא נשבע לשקר‪,‬‬
‫כמו שנאמר‪" :‬אם לא ימצא הגנב ונקרב‬
‫ה ַהּטֹו ֵען ַט ֲע ַנת ַּגָּנב ַּבִּפ ָּקדֹון ְו ִנְׁשַּבע ְו ַא ַחר ָּכְך ָּבאּו ֵע ִדים‬ ‫בעל הבית אל האלהים [=השומר נשפט‬

‫ֶׁשהּוא ִּבְרׁשּותֹו‪ְ ,‬ו ָח ַזר ְו ָט ַען ּבֹו ַט ֲע ַנת ַּגָּנב ְו ִנְׁשַּבע ְו ַא ַחר ָּכְך‬ ‫בבית דין ונשבע]‪ ,‬אם לא [=שלא] שלח‬
‫ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁש ֲע ַד ִין הּוא ִּבְרׁשּותֹו‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים – ַח ָּיב‬ ‫ידו במלאכת רעהו" (שמות כב‪,‬ז; בבלי ב"ק‬
‫ֶּכ ֶפל ַעל ָּכל ַט ֲע ָנה ְו ַט ֲע ָנה‪ְ .‬ו ִאם ִנְׁשַּבע ֲח ִמׁ ָּשה ְּפ ָע ִמים – ִנ ְמ ָצא‬
‫ְמַׁשֵּלם ִׁשׁ ָּשה‪ַ :‬ה ֶּקֶרן ֶׁש ֻה ְפ ַקד ֶא ְצלֹו‪ַ ,‬ו ֲח ִמׁ ָּשה ַּב ֶּקֶרן ִמּׁשּום‬ ‫סג‪,‬ב)‪.‬‬

‫ב ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שישלם‬

‫השומר כפל‪ֶׁ .‬ש ִּיְׁש ַלח ָיד ַּבִּפ ָּקדֹון –‬

‫שלקח את הפיקדון והשתמש בו לעצמו ֲח ִמׁ ָּשה ְּכ ֵפלֹות ֶׁשְּל ָח ֵמׁש ְׁשבּועֹות‪.‬‬

‫או עשה פעולה מקדימה לעשות כן (גזלה‬

‫ואבדה ג‪,‬יא)‪ַ .‬ט ֲע ַנת ַּגָּנב – שנגנב ממנו‪ִ .‬נ ְת ַח ֵּיב ּבֹו ְו ָק ָנהּו – נחשב גזלן‪ ,‬וחייב באונסיו‪ ,‬כגון אם אבד שלא באשמתו (שם;‬

‫שם ה)‪ .‬פעולת הגזלה של השומר בפיקדון מקנה לו זכות מסוימת בחפץ‪ ,‬ויצא החפץ מידי הבעלים‪ ,‬ולכן אין השומר‬

‫חייב על כפירתו בו‪ .‬ג ַט ֲע ַנת ֲא ֵב ָדה – שאבד הפיקדון‪ֶׁ .‬שְּכ ָבר ָי ָצא וכו' – כשנשבע שאבד‪ ,‬ולא היו עדים להפריך‬

‫את שבועתו הראשונה‪ ,‬יצא מגדר שומר ונעשה גזלן‪ ,‬וקנה את האבדה להתחייב באונסיה (שם יד)‪ ,‬ושבועתו השנייה‬

‫אינה ולא כלום‪.‬‬

‫ד ַהּטֹו ֵען ַט ֲע ַנת ַּגָּנב ָּב ֲא ֵב ָדה – שמצא אבדה וטען שנגנבה‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬על ָּכל ְּד ַבר ֶּפַׁשע ַעל ׁשֹור ַעל ֲחמֹור ַעל ֶׂשה ַעל‬

‫ַׂש ְל ָמה ַעל ָּכל ֲא ֵב ָדה ֲאֶׁשר יֹא ַמר ִּכי הּוא ֶזה ַעד ָה ֱאֹל ִהים ָיבֹא ְּד ַבר ְׁש ֵני ֶהם‪ֲ ,‬אֶׁשר ַיְרִׁשי ֻען ֱאֹל ִהים ְיַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים ְלֵר ֵעהּו"‪ִ .‬ל ְס ִטיס‬

‫ְמ ֻזָּין – שודד מצויד בכלי נשק‪ֶׁ .‬שהּוא ָאנּוס ּו ָפטּור – שכשטוען שנלקח ממנו כשהשודד בא בסתר‪ ,‬ופטור מלשלם‬

‫מפני שזה אונס (שכירות א‪,‬ב; לעיל א‪,‬ג)‪ִ .‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם – את הקרן‪ֶׁ .‬שּׁשֹו ֵמר ֲא ֵב ָדה ְּכׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר הּוא – "מפני‬

‫שהוא עוסק במצוה‪ ,‬ונפטר מכמה מצוות עשה כל זמן שהוא עוסק בשמירתה" (גזלה ואבדה יג‪,‬י)‪ׁ .‬שֹו ֵמר ָׂש ָכר – שומר‬

‫על חפץ תמורת שכר‪ ,‬שאחריותו גדולה מאחריותו של שומר חינם‪ ,‬שחייב לשלם אם אבד החפץ או נגנב (שכירות א‪,‬ב)‪.‬‬

‫ה ַח ָּיב ֶּכ ֶפל ַעל ָּכל ַט ֲע ָנה ְו ַט ֲע ָנה – הדברים אמורים בשלא יצא הפיקדון מידי הבעלים אחרי השבועה הראשונה‬

‫(השווה לעיל‪ ‬ג)‪ ,‬מפני שמיד לאחר שנשבע‪ ,‬באו עדים והעידו שנשבע לשקר (רשב"א ב"ק קז‪,‬ב)‪ַ .‬ה ֶּק ֶרן ֶׁש ֻה ְפ ַקד ֶא ְצלֹו – אין‬

‫לחייבו משום חמישה קרנות‪ ,‬משום שהחיוב הוא על פיקדון אחד בלבד‪ ,‬שהוא חוזר ונשבע עליו (י')‪ַ .‬ו ֲח ִמׁ ָּשה ַּב ֶּקֶרן –‬

‫חמישה תשלומים‪ ,‬כל אחד כסכום הקרן‪.‬‬