Page 91 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 91

‫זקיםנ רפס‪      ‬הבנג תוכלה‪      ‬פרק ג ‪	69‬‬                                                                                                            ‫	‬

‫ּו ְמַׁשֵּלם‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָה ָיה ׁשֹו ֵגג‪ ,‬אֹו ֹלא ִה ְתרּו ּבֹו – ְמַׁשֵּלם ז‪,‬ב‪-‬ג)‪ִ .‬ה ְתרּו ּבֹו – ההתראה היא הזהרת‬
‫האדם לפני שיעבור עברה‪" :‬אומרין לו‪:‬‬
‫'פרוש' או 'אל תעשה'‪' ,‬שזו עבירה היא‪,‬‬                                                             ‫ְו ֵאינֹו לֹו ֶקה‪.‬‬
‫וחייב אתה עליה מיתת בית דין'‪ ...‬עד‬
‫שיתיר עצמו למיתה ויאמר‪' :‬על מנת כן‬                     ‫א‪ַּ  2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְּב ַתְׁשלּו ִמין ִעם ֲעוֹון‬

           ‫אני עושה'" (סנהדרין יב‪,‬ב‪.)2‬‬                 ‫ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ְּכ ַא ַחת‪ ,‬אֹו ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ַּתְׁשלּו ִמין ּו ַמ ְלקּות ְּב ַבת‬
                                                       ‫ַא ַחת‪ֲ .‬א ָבל ִאם ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ַתְׁשלּו ִמין ְו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ִמי ַתת‬
‫א‪ְּ  2‬כ ַא ַחת – ביחד‪ .‬לֹו ֶקה ּו ְמַׁשֵּלם ּו ֵמת‬     ‫ֵּבית ִּדין אֹו ְּב ַמ ְלקּות‪ ,‬אֹו ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ַמ ְלקּות אֹו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‬

       ‫– לוקה ומשלם או מת ומשלם‪.‬‬
‫ְו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ַתְׁשלּו ִמין – ֲה ֵרי ֶזה לֹו ֶקה ּו ְמַׁשֵּלם ּו ֵמת‪ .‬ב‪ִ   1‬מ ְּת ִחַּלת ַאְרַּבע אמות‪ְ .‬לסֹוף ַאְרַּבע‬

‫– אמות ברשות הרבים‪ ,‬ונתחייב משום‬                       ‫ב‪ֵּ  1‬כי ַצד? ָז ַרק ֵחץ ַּבׁ ַּשָּבת ִמ ְּת ִחַּלת ַאְרַּבע ְלסֹוף ַאְרַּבע‬
‫חילול שבת במלאכת ההוצאה‪ ,‬שעונשה‬
‫ְו ָק ַרע ֶּב ֶגד ֲח ֵברֹו ַּב ֲה ִלי ָכתֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ִה ְד ִליק ְּג ִדיׁש ֲח ֵברֹו ַּבׁ ַּשָּבת‪ ,‬סקילה (שבת יב‪,‬ח; א‪,‬א)‪ .‬וכאן‪ ,‬קריעת הבגד‬

‫נעשתה במהלך המלאכה‪ ,‬שהחלה‬                              ‫אֹו ֶׁשָּג ַנב ִּכיס ַּבׁ ַּשָּבת‪ְ ,‬ו ָה ָיה ְמ ָגְררֹו ַעד ֶׁשהֹו ִציאֹו ֵמְרׁשּות‬
‫בזריקה ונסתיימה בנחיתה על הקרקע‬                        ‫ַהְּב ָע ִלים ֶׁש ִהיא ְרׁשּות ַה ָּי ִחיד ִלְרׁשּות ָהַרִּבים‪ְ ,‬ו ִאְּבדֹו ָׁשם –‬
                                                       ‫ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין‪ֶׁ ,‬ש ִאּסּור ַׁשָּבת ְו ִאּסּור ְּג ֵנ ָבה ְו ֶה ֵּזק‬
‫("עקירה צורך הנחה" בבלי כתובות לא‪,‬א; וראה‬

‫שם ברש"י)‪ַּ .‬ב ֲה ִלי ָכתֹו – בדרכו של החץ‪.‬‬

‫ֶׁש ִה ְד ִליק ְּג ִדיׁש ֲח ֵברֹו – ונתחייב הן על‬                                                ‫ָּב ִאין ְּכ ַא ַחת‪.‬‬
‫מלאכת מבעיר (שבת יב‪,‬א) הן על הנזק‬
‫שהזיק לגדיש של חברו (נזקי ממון יד‪,‬א)‪.‬‬                  ‫ב‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ָּג ַנב ִּכיס ַּבׁ ַּשָּבת‪ְ ,‬ו ִה ְגִּביהֹו ָׁשם ִּבְרׁשּות ַה ָּי ִחיד‬

‫ְּג ִדיׁש ֲח ֵברֹו – ערמת עומרי התבואה של‬              ‫ְו ַא ַחר ָּכְך הֹו ִציאֹו ִלְרׁשּות ָהַרִּבים‪ְ ,‬ו ִהְׁש ִליכֹו ַלָּנ ָהר – ַח ָּיב‬
‫הזולת (פה"מ‪ :‬פאה ו‪,‬ב; עדיות ד‪,‬ד)‪ִּ .‬כיס –‬              ‫ְלַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ִאּסּור ְּג ֵנ ָבה ֹק ֶדם‬
‫ארנק‪ְ .‬מ ָגְררֹו‪ִ ...‬לְרׁשּות ָהַרִּבים – וכיוון‬
‫שלא הגביה אותו‪ ,‬אינו מתחייב בגנבה‬                                    ‫ֶׁש ִּי ְת ַח ֵּיב ְּב ִאּסּור ְס ִקי ָלה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫(לעיל ב‪,‬טז)‪ ,‬מפני שרק בשעת ההוצאה‬                      ‫ב‪ְ  3‬ו ֵכן ִאם ָק ַצץ ִאי ַלן ֲח ֵברֹו ְּביֹום טֹוב ְו ִה ְתרּו ּבֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ִה ְד ִליק‬
‫מרשות הבעלים הוא מתחייב בגנבה‬
‫ובמלאכת הוצאה (שבת יג‪,‬יא)‪ְ .‬ו ִאְּבדֹו –‬               ‫ֶאת ַהָּג ִדיׁש ְּביֹום ַהִּכּפּוִרים ְו ִה ְתרּו ּבֹו‪ ,‬אֹו ַּגָּנב ֶׁשָּט ַבח* ְּביֹום‬

‫ַהִּכּפּו ִרים ְו ִה ְתרּו ּבֹו – ָּפטּור ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֹלא ִה ְתרּו ואם קיים אותו – חייב להחזיר אותו‬
‫(לעיל א‪,‬יב)‪ ,‬והוא פטור רק מתשלום כפל‪.‬‬
                                                          ‫ּבֹו – ַח ָּיב ַּב ַּתְׁשלּו ִמין‪ּ ,‬ו ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪.‬‬
‫ב‪ָ   3‬ק ַצץ ִאי ַלן ֲח ֵברֹו ְּביֹום טֹוב – שעשה‬
                                                       ‫ג   ַגָּנב ֶׁשָּט ַבח ַּבׁ ַּשָּבת אֹו ַל ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִּבְׁש ָג ָגה – ָּפטּור‬
‫מלאכת קוצר‪ ,‬שעונשה חמור‪ ,‬מלקות‬

‫(יום טוב א‪,‬ב)‪ ,‬לעומת הנזק הקל שהזיק‬                    ‫ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל א)‪  .‬ד   ָה ְי ָתה‬
‫לחברו‪ְּ .‬ביֹום ַהִּכּפּוִרים – מלאכת‬
‫מבעיר‪ ,‬שעונשה כרת (שביתת עשור א‪,‬א)‪.‬‬                    ‫ָּפָרה ְׁשאּו ָלה ֶא ְצלֹו‪ּ ,‬ו ְט ָב ָחּה ַּבׁ ַּשָּבת ֶּדֶרְך ְּג ֵנ ָבה – ָּפטּור ַאף ִמן‬
‫אֹו ַּגָּנב ֶׁשָּט ַבח* – יש כ"י שאינם גורסים‬          ‫ַהֶּכ ֶפל‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִאּסּור ַׁשָּבת ְו ִאּסּור ְּג ֵנ ָבה ָּב ִאין ְּכ ַא ַחת‪ְ ,‬ו ִאם ֵאין‬

‫מילים אלו‪ ,‬ויש כ"י אחרים בהם הנוסח‪:‬‬                                             ‫ְּג ֵנ ָבה‪ֵ ,‬אין ְט ִבי ָחה ְו ֵאין ְמ ִכיָרה‪.‬‬
        ‫'אֹו ֶׁשָּג ַנב ְו ָט ַבח'‪' ,‬אֹו ֶׁשָּט ַבח'‪.‬‬
                                                       ‫ה  ַּגָּנב ֶׁשָּמ ַכר ַּבׁ ַּשָּבת‪ ,‬אֹו ֶׁשָּמ ַכר ַל ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם‬
‫ג   ַל ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – שעונשה סקילה‬
                                                       ‫ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַּבְּמ ִכיָרה ִמי ָתה‪ְ .‬ו ִאם ַנ ֲעָׂשת‬
‫(עבודה זרה ג‪,‬א)‪ֲ .‬א ִפּלּו ִּבְׁש ָג ָגה –‬

‫שאין עונש מוות על עברה בשוגג‪.‬‬                          ‫ְמ ָלא ָכה ַּבׁ ַּשָּבת ְּב ֵעת ַהְּמ ִכיָרה – ָּפטּור ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה‬

‫ד  ּו ְט ָב ָחּה‪ֶּ ...‬דֶרְך ְּג ֵנ ָבה – שנעשתה‬

‫הגנבה בשחיטה‪ ,‬שהיא מלאכה האסורה בשבת‪ ,‬כדי שיוכל לקחת את הבשר לעצמו‪ְ .‬ו ִאם ֵאין ְּג ֵנ ָבה – חיוב לשלם‬

                                                       ‫כפל‪ֵ .‬אין ְט ִבי ָחה ְו ֵאין ְמ ִכיָרה – גם אינו חייב לשלם על הטביחה והמכירה‪.‬‬

‫ה  ַּגָּנב – שגנב לפני השבת או שגנב בשבת בדרך שאין בה חילול שבת‪ ,‬כגון שהגביה ברשות הבעלים‪ֶׁ .‬ש ֵאין ַּבְּמ ִכיָרה‬

‫ִמי ָתה – כיוון שאין איסור מלאכה במכירה בשבת‪ ,‬ורק חכמים אסרו למכור בשבת והטילו עונש מכת מרדות על העובר‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96