Page 87 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 87
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק א-ב 65
יחַ 1הֶּט ַבח – הבשרֶׁ .ש ֲהֵרי ָק ָנה – יחָּ 1ג ַנב ְו ָט ַבחּ ,ו ָבא ַּגָּנב ַא ֵחר ְו ָג ַנב ַהֶּט ַבח – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי
הגנב הראשוןְּ .בִׁשּנּוי ַמ ֲעֶׂשה – במעשה ֶּכ ֶפל ַלַּגָּנב ָהִראׁשֹוןֶׁ ,ש ֲהֵרי ָק ָנה ְּבִׁשּנּוי ַמ ֲעֶׂשהְ ,ו ַגָּנב ָהִראׁשֹון
השחיטה. ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
יחְ 2ו ַהַּגָּנב ַהׁ ֵּש ִני ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל יחָּ 2ג ַנב ּו ָמ ַכרּ ,ו ָבא ַא ֵחר ְו ָג ַנב ִמן ַהּלֹו ֵק ַחִ :אם ִנ ְת ָי ֲאׁשּו
– לקונה ,שהרי קנה בייאוש ובשינוי ַהְּב ָע ִלים – ֲהֵרי ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה,
רשותֶ .אָּלא ֶקֶרן ִּב ְל ַבד – לקונה. ְו ַהַּגָּנב ַהׁ ֵּש ִני ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל; ְו ִאם ֹלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ַהְּב ָע ִלים
– ֵאין ָה ַא ֲחרֹון ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ֶקֶרן ִּב ְל ַבד.
א ֶאת ַהּגֹוי – מן הגויִ .נ ְכ ֵסי ֶה ְק ֵּדׁש ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני
– נכסים שהוקדשו לבית המקדש (לדיני ב
שימוש בהקדש ותשלום קרן חומש וקרבן ,ראה פטור וחיוב בכפל ובתשלומי ארבעה וחמישה
הלכות מעילה)ָ .ק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים – החטאת סוגי נכסים בדין כפל
והאשם והעולה ושני כבשי השלמים
של עצרת (מעשה הקרבנות א,יז)ָ .ק ָדִׁשים א ַהּגֹו ֵנב ֶאת ַהּגֹוי ,אֹו ֶׁשָּג ַנב ִנ ְכ ֵסי ֶה ְק ֵּדׁש – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם
ַקִּלים – שלמי יחיד וקרבן פסח והבכור ֶאָּלא ַה ֶּק ֶרן ִּב ְל ַבדֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :יַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים ְל ֵר ֵעהּו" (שמות כב,ח)
והמעשר ,שהבעלים אוכלים מהם (שם; – " ְלֵר ֵעהּו" ְוֹלא ַל ֶה ְק ֵּדׁשְ " ,לֵר ֵעהּו" ְוֹלא ַלּגֹויְ .ו ֵכן ַהּגֹו ֵנב
שם י,ו)ַ .ח ָּי ִבין ְּב ַא ֲח ָריּו ָתן – שאם מתו ָק ָדִׁשים ִמֵּבית ַּב ְע ֵלי ֶהםֵּ ,בין ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים ֵּבין ָק ָדִׁשים ַקִּלים,
או נגנבו – חייב להביא קרבן אחר
ֵּבין ָק ָדִׁשים ֶׁש ֵאין ַהְּב ָע ִלים ַח ָּי ִבין ְּב ַא ֲחָריּו ָתן ֵּבין ָק ָדִׁשים
במקומם (שם; א,ז; יד,ה) .ועל אף אחריות ֶׁש ַהְּב ָע ִלים ַח ָּי ִבין ְּב ַא ֲחָריּו ָתן – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל
היחיד ,הם בגדר נכסי הקדשֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – ּו ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֻגַּנב ִמֵּבית ָה ִאיׁש"
בחיובי כפלִּ" :כי ִי ֵּתן ִאיׁש ֶאל ֵר ֵעהּו ֶּכ ֶסף
אֹו ֵכ ִלים ִלְׁש ֹמר ְו ֻגַּנב ִמֵּבית [=מרשות] (שם כב,ו)ְ ,וֹלא ִמֵּבית ֶה ְק ֵּדׁש.
ָה ִאיׁשִ ,אם ִיָּמ ֵצא ַהַּגָּנב ְיַׁשֵּלם ְׁש ָנ ִים". ב ְו ֵכן ַהּגֹו ֵנב ֲע ָב ִדים ּוְׁש ָטרֹות ְו ַקְר ָקעֹות – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם
ב ֲע ָב ִדים – כנעניים ,והוא הדין לכל ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפלֶׁ ,שֹּלא ִח ְּי ָבה ּתֹוָרה ַהֶּכ ֶפל ֶאָּלא ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין
הגוייםַ .הּגֹו ֵנבַ ...קְר ָקעֹות – כגון
המסיג גבולֻ .הְּקׁשּו – הושווֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר:
"ְו ִה ְת ַנ ַח ְל ֶּתם ֹא ָתם ִל ְב ֵני ֶכם [=הורישו ֶׁשּגּו ָפן ָממֹוןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :על ׁשֹור ַעל ֲחמֹור ַעל ֶׂשה ַעל
אותם לנחלה כקרקע] ַא ֲחֵרי ֶכם ָלֶרֶׁשת ַׂש ְל ָמה" (שם כב,ח)ֲ .א ָבל ָה ֲע ָב ִדים ֻהְּקׁשּו ַל ַּקְר ָקעֹותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
ֲא ֻח ָּזה ְל ֹע ָלם ָּב ֶהם ַּת ֲעבֹדּוּ ,ו ְב ַא ֵחי ֶכם " ְו ִה ְת ַנ ַח ְל ֶּתם ֹא ָתם( "...ויקרא כה,מו)ְ ,ו ַהׁ ְּש ָטרֹות ֵאין ּגּו ָפם ָממֹון.
ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ִאיׁש ְּב ָא ִחיו ֹלא ִתְר ֶּדה בֹו
ְּב ָפֶרְך"ֵ .אין ּגּו ָפם ָממֹון – אין חומר ג ַהּגֹו ֵנב ֶּפ ֶטר ֲחמֹור ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ֹק ֶדם ֶׁש ִּיָּפ ֶדה – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי
השטר שווה לסכום הרשום בו ,מפני
ֶּכ ֶפל ַלְּב ָע ִלים; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ַע ְכָׁשו ֶׁשּלֹו – ָראּוי הּוא שאינו אלא פיסת נייר ,והכתוב בו רק
משמש להוכחה (טוען ונטען ה,א).
ִל ְהיֹותֹו לֹו ְל ַא ַחר ֶׁש ִּיָּפ ֶדה.
ג ֶּפ ֶטר ֲחמֹור – ַע ִיר בכור לאמו,
ד ַהּגֹו ֵנב ִט ְבלֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ַו ֲא ָכלֹו – ְמַׁשֵּלם לֹו ְּד ֵמי ִט ְבלֹוְ .ו ֵכן
שמצוה לפדות אותו באמצעות מתן שה
או ערכו של שה לכהן ,ולאחר פדייתו ִאם ָּג ַנב ֶח ְלּבֹו ַו ֲא ָכלֹו – ְמַׁשֵּלם לֹו ְּד ֵמי ֶח ְלּבֹו.
הוא חוזר לבעליו (ביכורים פרק יב).
ד ְּד ֵמי ִט ְבלֹו – הטבל הוא יבול שעדיין לא הופרשו ממנו תרומה ומעשרות ,ומשום זה הוא אסור באכילה (מאכלות
אסורות י,יט) .וכאן הגנב משלם את שווי כל הטבל כולל החלק העתיד להיתרם לכהן וללוי ,וגם כפל ,שהרי מותר לבעלים
לאכלו לאחר שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות ,בדומה לפטר חמור ,שמותר בהנאה לאחר פדייתו (י')ֶ .ח ְלּבֹו – חלקי
שומן בבהמה האסורים באכילה (מאכלות אסורות ז,ה)ְ .מַׁשֵּלם וכו' – גם כאן משלם את הכפל (מ"מ).
