Page 88 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 88
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ב 66
ה ְּתרּו ָמה – תרומה גדולה ,המופרשת ה ָּג ַנב ְּתרּו ָמה ִמְּב ָע ֶלי ָה ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלים ֶׁש ִה ְפִריׁשּו ָה – ֵאינֹו
ראשונה מן היבול ,שרק לכהן מותר
ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפלֶׁ ,ש ֵאין ָל ֶהם ָּבּה ֶאָּלא טֹו ַבת ֲה ָנ ָיה, לאכול אותה בטהרהֶׁ .ש ִה ְפִריׁשּו ָה –
ְוטֹו ַבת ֲה ָנ ָיה ֵאי ָנּה ָממֹון. משאר הפירות ,ועדיין לא נתנו אותה
לכהן .טֹו ַבת ֲה ָנ ָיה – שיש לו זכות ,סוגי נכסים בדין ארבעה וחמישה
וַ 1הּגֹו ֵנב ִמׁ ֶּשְּל ָא ִביו ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכרְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֵמת ָא ִביו – שיכול לתת אותה לכל כהן שירצה
(אישות ה,ו).
ְמַׁשֵּלם לֹו ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהְ .ו ִאם ֵמת ָא ִביוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך
ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפלְ ,ו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי וָ 1ט ַבח – שחטְ .מַׁשֵּלם לֹו וכו' –
ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה. משלם לנכסי אביו ,והחוב הופך כעת
ירושה לכל האחים ,והוא ביניהם ,ועל
וָּ 2ג ַנב ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכרְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ִה ְק ִּדיׁש – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי הגנב לעשות חשבון על חלקו היחסי
שזכה בירושתו ,ואותו הוא פטור
ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהְ .ו ִאם ִה ְק ִּדיׁשְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ַאף מלשלם (ראה פה"מ ב"ק ז,ב)ְ .ו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם
ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה – כיוון שהגנב ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְק ִּדיָׁשן ָק ָדִׁשים ַקִּליםְ ,מַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפלְ ,ו ֵאינֹו
שותף בשה בחלקו בירושה (להלן יג).
ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
וִ 2ה ְק ִּדיׁש – לבית המקדש (ראה לעיל א).
וַּ 3בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ִה ְק ִּדיׁש ַא ַחר ֵיאּוׁשֲ .א ָבל ִאם
ְו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה
– מפני שאינו חייב תשלומי ארבעה ִה ְק ִּדיׁש ִל ְפ ֵני ֵיאּוׁש – ֵאינֹו ָקדֹוׁשְ ,ו ִאם ָט ַבח אֹו ָמ ַכרְ ,מַׁשֵּלם
וחמישה על קודשים (ראה שם).
ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
וֵ 3יאּוׁש – ראה לעיל ביאור א,יא.
ז ִה ְק ִּדיׁשּוהּו ַהְּב ָע ִלים ְוהּוא ְּב ֵבית ַהַּגָּנב – ֵאינֹו ָקדֹוׁשְ ,ל ִפי
וקנה ההקדש בייאוש ובשינוי רשות.
ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּו ָתן ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִנ ְת ָי ֲאׁשּו; ְו ִאם ָט ַבח אֹו ָמ ַכר, ֵאינֹו ָקדֹוׁש – לפי שאינו שלו (ערכין ו,כד).
ֲא ִפּלּו ַא ַחר ֶה ְק ֵּדָׁשןְ ,מַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה. ז ְו ִאם ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – הגנב.
ח ִנ ְת ַנְּב ָלה – מפני שנשחטה שלא שחיטת הבהמה בדין ארבעה וחמישה
כהלכה (מאכלות אסורות ד,א) .נֹו ֵחר – הורג
ח ַהּׁשֹו ֵחט ְו ִנ ְת ַנְּב ָלה ְּב ָידֹוְ ,ו ַהּנֹו ֵחר ְו ַהְּמ ַע ֵּקר – ְמַׁשֵּלם בעל חיים שלא בשחיטה ,בדקירת סכין
ומוות מאיבוד דםְ .מ ַע ֵּקר – עוקר את
ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל ִּב ְל ַבדֲ .א ָבל ִאם ָׁש ַחט ִלְרפּו ָאה אֹו ַלְּכ ָל ִבים,
הקנה או הוושט או את שניהם גם יחד אֹו ֶׁשִּנ ְמ ֵצאת ְט ֵר ָפה ,אֹו ֶׁשׁ ְּש ָחטֹו ָּב ֲע ָז ָרה – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי
ממקום חיבורם אל הלסת ,ואינו שוחט
ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה; ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֻחִּלין ֶׁשִּנְׁש ֲחטּו ָּב ֲע ָז ָרה ֲאסּוִרין אותם (שחיטה ג,יד) .בכל אלו ,הבהמה
ַּב ֲה ָנ ָיה ,הֹו ִאיל ְו ִאּסּוָרן ִמ ִּד ְבֵרי ֶהםֲ ,הֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי אסורה באכילהְ .מַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל
ִּב ְל ַבד – שאין זו נקראת שחיטה,
ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
והתורה אמרה "וטבחֹו"ִ .ל ְרפּו ָאה –
ט ְו ֵכן ַהּגֹו ֵנב ִּכ ְל ַא ִים ַהָּבא ִמן ַהׂ ֶּשה ּו ִמִּמין ַא ֵחר ,אֹו ֶׁשָּג ַנב כגון לריפוי חולהַ .לְּכ ָל ִבים – להאכיל
את בשרה לכלביםֶׁ .שִּנ ְמ ֵצאת ְטֵר ָפה
ְטֵר ָפה אֹו ִקַּט ַעת אֹו ִחֶּג ֶרת אֹו סֹו ָמה אֹו ֶּב ֱה ַמת ַהׁ ֻּש ָּת ִפין,
– כלומר בהמה שנטרפה על ידי חיה ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַא ְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
אחרת וסופה למות (מאכלות אסורות ד,ז),
ובכלל זה גם בהמה החולה באחד מן החוליים העלולים להביא למיתתה ,המנויים בהלכה (שחיטה פרקים ה-יא) ,שאף
אם ישחטו אותה ,היא אסורה באכילה .אולם כיוון שהשחיטה הייתה ראויה ,והבהמה אינה אסורה בהנאה ,משלם
ארבעה וחמישהֻ .חִּלין – מאכל שאין בו קדושהֶׁ .שׁ ְּש ָחטֹו ָּב ֲע ָז ָרה – אסור לשחוט בהמת חולין (שאינה לשם המקדש)
בעזרת המקדש ,שהיא השטח המוקף בתוך הר הבית (שחיטה ב,א; וראה ביאור בית הבחירה א,ה)ִ .מ ִּד ְב ֵרי ֶהם – מתקנת חכמים.
ט ִּכ ְל ַא ִים ַהָּבא ִמן ַהׂ ֶּשה ּו ִמִּמין ַא ֵחר – כגון צבי (ראה שחיטה יב,ט) ,ולאו דווקא שה הנזכר בכתוב ,אלא גם מינים אחרים.
ִקַּט ַעת – בהמה שנקטעה אחת מגפיהִ .חֶּג ֶרת – צולעת .סֹו ָמה – עיוורתְ .מַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה – מפני שגנב
ושחט כל מה שהיה בה.
