Page 89 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 89
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ב 67
י ֶׁשָּנ ַתן ְל ַא ֵחר ִל ְטּבֹ ַח ְו ָט ַבח – אף על מכירת הבהמה בדין ארבעה וחמישה
פי שאין שליח לדבר עברה (מעילה ז,ב), י ָּג ַנב ְו ָנ ַתן ְל ַא ֵחר ְּב ַמ ָּת ָנה ,אֹו ֶׁשָּנ ַתן ְל ַא ֵחר ִל ְטּבֹ ַח ְו ָט ַבח ,אֹו
כאן ריבתה התורה שיתחייב המשלח,
"והרמז לזה מאמר ה' 'או מכרו' .ובא ֶׁשָּנ ַתן ְל ַא ֵחר ִל ְמּכֹר לֹו ּו ָמ ַכר ָה ַא ֵחרָּ ,ג ַנב ְו ִהִּקיףָּ ,ג ַנב ְו ֶה ֱח ִליף,
ָּג ַנב ּו ָפ ַרע ְּב ֶה ֵּקפֹו אֹו ֶׁשׁ ְּש ָלחֹו ִס ְבלֹונֹות ְל ֵבית ָח ִמיו – ְמַׁשֵּלם בקבלה 'או' לרבות את השליח" (פה"מ
ב"ק ז,ב)ִ .הִּקיף – מכר בהקפה ,שעתיד
לקבל את התמורה רק לאחר זמן. ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
ְו ֶה ֱח ִליף – בנכס אחרּ .ו ָפַרע ְּב ֶה ֵּקפֹו – יא ָּג ַנב ּו ָמ ַכר ְו ִה ְק ָנה ַלּלֹו ֵק ַח* ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים יֹוםּ ,ו ְבתֹוְך
שילם את חובו שהיה בהקפהִ .ס ְבלֹונֹות
– מתנות (מלשון נש"א ,סב"ל .ראה פה"מ ב"ב ְׁשלִׁשים יֹום ֻהַּכר ַהַּגָּנב – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ֶּכ ֶפלְ .מ ָכרֹו חּוץ
ט,ה) שהיו נוהגים לשלוח לארוסה סמוך ֵמ ֶא ָחד ִמֵּמ ָאה ּבֹו ,אֹו חּוץ ִמ ָּידֹו אֹו ַר ְגלֹוְּ ,כ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָבר,
לאירוסין (אישות ט,כח)ְ .מַׁשֵּלם וכו' – ֶׁשׁ ִּש ֵּיר ּבֹו ָּד ָבר ַהִּנ ָּתר ִעּמֹו ִּבְׁש ִחי ָטה – ָּפטּור ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי
שכל אלו כמכירה. ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהְ .ו ִאם ְמ ָכרֹו חּוץ ִמִּג ָּזתֹו אֹו חּוץ ִמ ַּקְר ָניו
– ַח ָּיב ְּב ַתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהֶׁ ,ש ֵאין ֵאּלּו ִנ ָּתִרים ִעּמֹו
יא ַלּלֹו ֵק ַח* – בכ"י י' " ַלּמֹו ֵכר",
ַּבׁ ְּש ִחי ָטה.
שתחזור המכירה למוכר תוך שלושים
יוםַ .לּלֹו ֵק ַח ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים יֹום –
שתחול המכירה לאחר שלושים יום.
יב ָּג ַנב ְו ָק ַטע ִמֶּמָּנה ֵא ֶבר ְו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָכ ָרּה ,אֹו ֶׁשְּמ ָכ ָרּה חּוץ ֻהַּכר ַהַּגָּנב – נתפס הגנבֵ .אינֹו ְמַׁשֵּלם
ֶאָּלא ֶּכ ֶפל – שהרי נתחייב בגנבה לפני
שחלה המכירה (לח"מ) .חּוץ ֵמ ֶא ָחד ִמְּמ ַלא ְכ ָּתּה ,אֹו ֶׁשְּמ ָכָרּה חּוץ ִמׁ ְּשלִׁשים יֹום – ֵאין מֹו ִצי ִאין
ִמֵּמ ָאה ּבֹו – שמכר 99%ממנוִׁ .ש ֵּיר
– הותירֶׁ .שׁ ִּש ֵּיר ּבֹו ָּד ָבר ַהִּנ ָּתר ִעּמֹו ִמֶּמּנּו ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהְ .ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק – ֵאין
ִּבְׁש ִחי ָטה – שמכר אותו חוץ מאבר מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו .יג ְמ ָכרֹוְ ,ו ָה ְי ָתה לֹו ּבֹו ֻׁש ָּתפּות – ָּפטּור
מסוים שאפשר לאכול אותו רק לאחר
ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה.
שחיטה ,שאין כאן מכירה שלמהִּ .ג ָּזתֹו יד ֻׁש ָּת ִפין ֶׁשָּג ְנבּוִ :אם ָט ַבח ֶא ָחד ֵמ ֶהן אֹו ָמ ַכר ִמ ַּד ַעת ֲח ֵברֹו
– הצמר הגזוז והקרניים ,המותרים גם
– ְמַׁשְּל ִמין ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה; ְו ִאם ָעָׂשה ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ַעת
בלא שחיטה.
ֲח ֵברֹו – ְּפטּוִרין ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהְ ,ו ַח ָּי ִבין ַּבֶּכ ֶפל .יב ָק ַטע – חתך .חּוץ ִמְּמ ַלא ְכ ָּתּה –
ששכר מלאכתה יהיה למוכר־הגנב עד טו ָּג ַנב ְו ָע ַמד ַּב ִּדיןְ ,ו ָא ְמרּו לֹו ַה ַּד ָּי ִנין ' ֵצא ֵּתן לֹו ַמה
שחיטתה (רש"י ב"ק עח,ב) .חּוץ ִמׁ ְּשלִׁשים
יֹום – שתעבוד בהם אצל המוכרֵ .אין ּ ֶׁשָּג ַנ ְב ָּת'ְ ,ו ָי ָצא ְו ַא ַחר ָּכְך ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ָּפטּור ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי
מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו – ספק בדין ,אם מה ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשהָ .א ְמרּו לֹו ' ַח ָּיב ַא ָּתה ִל ֵּתן לֹו'ְ ,ו ָט ַבח אֹו ָמ ַכר
שהותיר מפקיע את דין המכירה (בבלי ַא ַחר ָּכְך – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְּב ַתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה; הֹו ִאיל
ב"ק עח,ב) ,ובית דין אינו מוציא ממון
בספק" ,ככל ספק ממון :המוציא מחברו ְוֹלא ָח ְתכּו ַה ִּדין ָע ָליוֲ ,ע ַד ִין עֹו ֵמד הּוא ִּב ְג ֵנ ָבתֹו.
– עליו הראיה" (איסורי ביאה טו,כו) ,ולכן
אין מוציאים מיד התופס .יג ְו ָה ְי ָתה לֹו ּבֹו ֻׁש ָּתפּות – לא כל המכירה הייתה באיסור ,כיוון שחלק ממנה שייך גם לו.
יד ֻׁש ָּת ִפין ֶׁשָּג ְנבּו – ביחדִ .מ ַּד ַעת ֲח ֵברֹו – בהסכמת חברוְּ .פטּוִרין ִמ ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה – מפני שחלק מן
המכירה או הטביחה נעשה בגנבה מחברו ,כמו בגונב מגנב אחר ,שהוא פטור מתשלומי ארבעה וחמישה (ל' .לעיל א,יז).
טו ֵצא ֵּתן לֹו ַמה ּ ֶׁשָּג ַנ ְב ָּת – זהו פסק דין ,ומעתה ואילך דינו כגזלן ,והוא פטור מתשלומי ארבעה וחמישה (מ"מ).
הֹו ִאיל ְוֹלא ָח ְתכּו ַה ִּדין ָע ָליו – אף על פי שלעניינים מסוימים אמירה זו נחשבת כפסק דין (ראה סנהדרין כא,ג; שם כב,ד;
שמיטה ויובל ט,טו) ,כאן הואיל ולא נאמרה הוראה לשלם ,עדיין הוא בגדר גנב .אבל אם נצטווה לשלם ,ולא שילם ,דינו
כגזלן ,והוא פטור מתשלומי ארבעה וחמישה (בבלי ב"ק סח,ב).
