Page 84 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬הבנג תוכלה‪  ‬פרק א ‬ ‫‪6 2‬‬

‫ד ֵע ִדים ְּכֵׁשִרים – על אף הקושי הגדול תשלומי הגנב‬

‫ד ַּגָּנב ֶׁש ֵה ִעידּו ָע ָליו ֵע ִדים ְּכֵׁשִרים ֶׁשָּג ַנב – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים‬ ‫למצוא עדים למעשיו‪ ,‬מפני שעשה את‬
‫הדבר בסתר (ראה נזקי ממון ח‪,‬יג)‪ַ .‬ח ָּיב‬
‫ְל ַב ַעל ַהְּג ֵנ ָבה‪ִ :‬אם ָּג ַנב ִּדי ָנר – ְמַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים; ָּג ַנב ֲחמֹור אֹו‬ ‫ְלַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים ְל ַב ַעל ַהְּג ֵנ ָבה – הגנב נענש‬
‫ְּכסּות אֹו ָּג ָמל – ְמַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים ְּב ָד ֶמי ָה; ִנ ְמ ָצא ַמ ְפ ִסיד ַּכּ ִׁשעּור‬ ‫יותר מן הגזלן‪ ,‬ומשלם תשלום כפול‪,‬‬

‫מפני שצריך להרתיע אותו יותר‪ ,‬מפני ֶׁשִּב ֵּקׁש ְל ַח ֵּסר ֶאת ֲח ֵברֹו‪.‬‬
‫שהגנבה שכיחה יותר מן הגזל‪ ,‬ואף‬
‫ה ַהַּגָּנב ֶׁשהֹו ָדה ֵמ ַע ְצמֹו ֶׁשָּג ַנב – ְמַׁשֵּלם ֶאת ַה ֶּקֶרן‪ּ ,‬ו ָפטּור‬ ‫קשה להתגונן מפני מי שגונב בסתר‪ ,‬וגם‬

‫ִמן ַהֶּכ ֶפל‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֲ " :‬אֶׁשר ַיְרִׁשי ֻען ֱאֹל ִהים ְיַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים" (שמות‬ ‫קשה לתבוע גנב שזהותו אינה ידועה‬
‫כב‪,‬ח)‪ֹ ,‬לא ַהַּמְרִׁשי ַע ֶאת ַע ְצמֹו ְיַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ְל ָכל‬ ‫(מו"נ ג‪,‬מא)‪ְּ .‬כסּות – בגד‪ַ .‬מ ְפ ִסיד ַּכּ ִׁשעּור‬
‫ֶׁשִּב ֵּקׁש ְל ַח ֵּסר ֶאת ֲח ֵברֹו – עיקרון זה‬
‫ַהְּק ָנסֹות‪ֶׁ ,‬ש ַהּמֹו ֶדה ָּב ֶהן ָּפטּור‪.‬‬ ‫מצוי בהלכות רבות‪" :‬עשה עונש כל‬

‫ו ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל נֹו ֲה ִגין ַּבּ ֹכל חּוץ ִמּ ֶׂשה ָוׁשֹור; ֶׁש ַהּגֹו ֵנב ֶאת‬ ‫פושע נגד זולתו באופן כללי‪ ,‬שייעשה‬
‫בו כאשר עשה בשווה" (מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬
‫ַהּ ֶׁשה אֹו ֶאת ַהּׁשֹור ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ְמַׁשֵּלם ַעל ַהּ ֶׂשה ַּתְׁשלּו ֵמי‬
‫ַאְרָּב ָעה‪ְ ,‬ו ַעל ַהּׁשֹור ַּתְׁשלּו ֵמי ֲח ִמּ ָׁשה‪.‬‬ ‫ה ֶׁשהֹו ָדה ֵמ ַע ְצמֹו ֶׁשָּג ַנב – והודאתו‬

‫היא מקור הרשעתו הממונית‪ ,‬מפני‬

‫שאין עדים שגנב‪ ,‬אף אם באו אחר כך הפטורים מקנס‬

‫ז ֶא ָחד ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאּ ָׁשה ֶׁשָּג ְנבּו – ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי‬ ‫עדים (להלן ג‪,‬ח)‪ֶ .‬ק ֶרן – תשלום על גוף‬
‫החפץ‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – שחיוב הכפל הוא‬
‫ֶּכ ֶפל ְו ַתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪ָ .‬ה ְי ָתה ֵאֶׁשת ִאיׁש‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָלּה‬ ‫רק בהרשעת בית דין‪ַ " :‬עד ָה ֱאֹל ִהים‬
‫ְלַׁשֵּלם – ֲהֵרי ַהֶּכ ֶפל ָע ֶלי ָה חֹוב ַעד ֶׁש ִּת ְתָּג ֵרׁש אֹו ָימּות ַּב ְע ָלּה‪,‬‬ ‫[=הדיינים] ָיבֹא ְּד ַבר ְׁש ֵני ֶהם‪ֲ ,‬אֶׁשר‬

‫ּו ֵבית ִּדין ִנ ְפָר ִעין ִמֶּמָּנה‪ .‬ח ְו ָק ָטן ֶׁשָּג ַנב – ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל‪,‬‬ ‫ַיְרִׁשי ֻען ֱאֹל ִהים ְיַׁשֵּלם ְׁש ַנ ִים ְלֵר ֵעהּו"‪.‬‬
‫ְק ָנסֹות­ – תשלום כספי כעונש‪" .‬זה‬
‫ּו ַמ ֲח ִזיִרין ָּד ָבר ַהָּגנּוב ִמֶּמּנּו‪ְ .‬ו ִאם ִאְּבדֹו – ֵאינֹו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַאף‬ ‫הכלל‪ :‬כל המשלם מה שהזיק – הרי‬
‫ַה ֶּקֶרן‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְל ַא ַחר ֶׁש ִה ְג ִּדיל‪.‬‬ ‫זה ממון‪ .‬וכל המשלם יתר או פחות‪...‬‬

‫ט ָה ֶע ֶבד ֶׁשָּג ַנב – ָּפטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל‪ּ ,‬ו ְב ָע ָליו ְּפטּוִרין‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬ ‫קנס" (נזקי ממון ב‪,‬ח)‪ֶׁ .‬ש ַהּמֹו ֶדה ָּב ֶהן‬
‫ָּפטּור – מפני שהקנס בא מכוח בית דין‬
‫ָא ָדם ַח ָּיב ַעל ִנ ְז ֵקי ֲע ָב ָדיו‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ָממֹונֹו‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש‬ ‫בלבד‪ ,‬ואינו כמו החוב‪ ,‬הנובע מעצם‬
‫ָּב ֶהן ַּד ַעת ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְלָׁש ְמָרן; ֶׁש ִאם ַי ְכ ִעי ֶסּנּו ַרּבֹו – ֵי ֵלְך‬ ‫העובדה שממונו של התובע נמצא בידי‬

‫המודה או שהפסיד התובע ממון בגלל ְו ַי ְד ִליק ָּג ִדיׁש ְּב ֶא ֶלף ִּדי ָנר‪ְ ,‬ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה ִמּ ְׁש ָאר ְנ ָז ִקין‪ִ .‬נְׁש ַּת ְח ֵרר‬
‫מי שהודה‪ ,‬ולפיכך המודה חייב לשלם‬
‫ָה ֶע ֶבד – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֶאת ַהֶּכ ֶפל‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬גם אם לא יורו לו בית דין לעשות כן‪.‬‬

‫ו ֶׂשה – כבש או עז (ביכורים יב‪,‬ח)‪ָ .‬ט ַבח – שחט‪ְ .‬מַׁשֵּלם ַעל ַהּ ֶׂשה‪ַּ ...‬תְׁשלּו ֵמי ֲח ִמּ ָׁשה – הרתעה נוספת‪ ,‬מפני שהשור‬

‫והשה רועים באחו וקל לגנוב אותם‪ ,‬והגנב ממהר לשחוט אותם או למכור אותם כדי להסתיר את מעשיו‪ .‬ומאחר‬

‫שהכבשים רועות בעדרים צפופים‪ ,‬התשלום על גנבתן הוא פי ארבעה‪ ,‬ואילו השוורים והפרות רועים בעדרים שאינם‬

‫צפופים‪ ,‬ולכן קשה לרועה להשגיח על כולם‪ ,‬ונדרשת בהם הרתעה יתרה מפני גנבתם (מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬

‫ז ֶׁש ֵאין ָלּה ְלַׁשֵּלם – מפני שכל מה שהיא מרוויחה שייך לבעלה‪ ,‬כולל הרווחים מן הנכסים שהביאה מבית אביה‪.‬‬

‫אך אם יש לה כסף שהוא שלה בלבד‪ ,‬כגון שקיבלה אותו במתנה‪ ,‬עליה לשלם ממנו (לתנאים‪ ,‬ראה‪ :‬אישות כב‪,‬כז; זכייה ומתנה‬

‫ג‪,‬יב‪-‬יד)‪ַ .‬הֶּכ ֶפל ָע ֶלי ָה חֹוב – היא חייבת להחזיר את הדבר הגנוב‪ .‬ואם אבד – נעשה הכל חוב עליה (מ"מ)‪ .‬ח ַו ֲא ִפּלּו‬

‫ְל ַא ַחר ֶׁש ִה ְג ִּדיל – מפני שבשעה שגנב‪ ,‬לא היה בן דעת‪ ,‬ואי אפשר לחייבו על מה שעשה כשהיה קטן (חובל ומזיק ד‪,‬כא)‪.‬‬

‫ט ֶע ֶבד – כנעני‪ָּ .‬פטּור ִמן ַהֶּכ ֶפל – ודינו כדין אשת איש‪ .‬לעניין הקרן‪ :‬אם החפץ קיים – עליו להחזיר אותו; ואם‬

‫אבד – נעשה הכל חוב עליו (וראה זכייה ומתנה ג‪,‬יב‪-‬יד)‪ַ .‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ָממֹונֹו – והיה ראוי שישלם את נזקיהם‪ ,‬כשם‬

‫שמשלם את נזקי בהמתו (ראה נזקי ממון א‪,‬א)‪ָּ .‬ג ִדיׁש – ערמת עומרי תבואה (פה"מ‪ :‬פאה ו‪,‬ב; עדויות ד‪,‬ד)‪.‬‬