Page 98 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 98

‫זקיםנ רפס‪      ‬הבנג תוכלה‪      ‬פרק ה	‬                                                             ‫‪	76‬‬

‫ח   ָה ָיה נֹוֶׁשה ַּבַּגָּנב ֵמ ָאה זּוז‪ְ ,‬ו ָג ַנב ְו ֵה ִביא ְל ַב ַעל חֹובֹו‪ְ ,‬ו ָנ ַתן‬         ‫ח   ָה ָיה נֹוֶׁשה ַּבַּגָּנב – שהלווה לגנב‬

‫לֹו ֵמ ָאה ַא ֶחֶרת – ֲהֵרי ַהְּג ֵנ ָבה חֹו ֶז ֶרת ִל ְב ָע ֶלי ָה‪ְ ,‬ואֹו ְמִרין ָל ֶזה‬            ‫בלא משכון‪ְ .‬ו ָנ ַתן לֹו – המלווה עוד‬
‫' ֵלְך ּו ְת ַבע ַהַּגָּנב ְּב ָמא ַת ִים‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָנ ַת ָּת לֹו ַהֵּמ ָאה ָה ַא ֶחֶרת‬              ‫ֵמ ָאה ַא ֶחֶרת‪ְּ .‬כֵׁשם ֶׁש ֶה ֱא ַמ ְנּתֹו ָּבִראׁשֹו ָנה‬
‫ִמְּפ ֵני ַה ֵח ֶפץ ֶׁש ֵה ִביא ְלָך ִּב ְל ַבד‪ְּ :‬כֵׁשם ֶׁש ֶה ֱא ַמ ְנּתֹו ָּבִראׁשֹו ָנה‪,‬‬        ‫והלווית לו בלא משכון‪ ,‬כך ֶה ֱא ַמ ְנּתֹו‬
                                                                                                    ‫ָּב ַא ֲחרֹו ָנה והלווית לו שנית‪ .‬ומה שנתן‬
                                   ‫ֶה ֱא ַמ ְנּתֹו ָּב ַא ֲחרֹו ָנה'‪.‬‬                               ‫לך הגנב‪ ,‬לא היה אלא פירעון החוב‬
                                                                                                    ‫הראשון (ולא משכון לחוב השני)‪ ,‬וזהו‬
‫ט   ָל ַקח ִמַּגָּנב ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפְר ָסם ְּב ֵמ ָאה‪ּ ,‬ו ָמ ַכר ְל ַא ֵחר ְּב ֵמ ָאה‬              ‫דין 'גנב ופרע בחובו' (לעיל‪ ‬ו)‪ ,‬שלא עשו‬

‫ְו ֶעְׂשִרים‪ְ ,‬ו ֻהַּכר ַהַּגָּנב – ַּב ַעל ַהְּג ֵנ ָבה נֹו ֵתן ְל ֶזה ָה ַא ֲחרֹון ֵמ ָאה‬                              ‫בו תקנת השוק‪.‬‬
‫ְו ֶעְׂשִרים ְונֹו ֵטל ְּג ֵנ ָבתֹו‪ְ ,‬וחֹו ֵזר ַהַּב ַעל ְונֹו ֵטל ֶעְׂשִרים ֶׁשַּלׂ ָּש ָכר‬
‫ִמן ַהּמֹו ֵכר‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ַהֵּמ ָאה ִמן ַהַּגָּנב‪ְ .‬ו ִאם ַּגָּנב ְמ ֻפְר ָסם הּוא‬                  ‫ט   ָל ַקח – קנה‪ֶׁ .‬שַּלׂ ָּש ָכר – של הרווח‪.‬‬
‫– נֹו ֵטל ַהֵּמ ָאה ְו ֶעְׂשִרים ִמן ַה ַּתָּגר ֶׁשָּל ַקח ִמן ַהַּגָּנב‪ְ ,‬והֹו ֵלְך‬
‫ַה ַּתָּגר ְותֹו ֵב ַע ַהַּגָּנב ְּב ֵמ ָאה ֶׁשַּל ֶּקֶרן‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ִאם ָמ ַכר ַהׁ ֵּש ִני‬   ‫ְו ִאם ַּגָּנב ְמ ֻפְר ָסם הּוא – שהקונה ממנו‬
‫ִלְׁש ִליִׁשי‪ְ ,‬ו ַהׁ ְּש ִליִׁשי ִלְר ִבי ִעי‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֵמ ָאה‪ֶׁ ,‬שהּוא נֹו ֵטל ִמָּכל‬            ‫יודע בו שהוא גנב והקונה אחראי‬
‫ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ַמה ׁ ֶּשִּנְׂשַּכר‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ַה ֶּקֶרן ִמן ַהַּגָּנב‪ְ .‬ו ָכל ַה ְּד ָבִרים‬       ‫לפיצוי הבעלים‪ .‬נֹו ֵטל ַהֵּמ ָאה ְו ֶעְׂשִרים‬
                                                                                                    ‫וכו' – בעל החפץ הגנוב גובה ממי‬
                  ‫ָה ֵאּלּו ִל ְפ ֵני ֵיאּוׁש‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ב‪-‬ג)‪.‬‬                   ‫שקנה מגנב מפורסם‪ ,‬מפני שלא חלה‬

                                                 ‫חשד כשיצא שם גנבה בעיר‬                                ‫עליו תקנת השוק‪ִ .‬נְׂשַּכר – הרוויח‪.‬‬

‫י  ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁש ֵאינֹו ָעׂשּוי ִל ְמּכֹר ֶאת ֵּכ ָליו‪ְ ,‬ו ָי ָצא לֹו ֵׁשם ְּג ֵנ ָבה‬       ‫י  ֶׁש ֵאינֹו ָעׂשּוי ִל ְמּ ֹכר ֶאת ֵּכ ָליו –‬

‫ָּב ִעיר‪ְ ,‬ו ִהִּכיר ֵּכ ָליו ּו ְס ָפָריו ְּב ַיד ֲא ֵחִרים; אֹו ֶׁש ָה ָיה ָעׂשּוי ִל ְמּ ֹכר‪,‬‬    ‫ולכן הדבר צריך לעורר את חשדו של‬
‫ְו ָהיּו ֵּכ ִלים ֵאּלּו ֶׁש ִהִּכיר ִמֵּכ ִלים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר –‬     ‫הקונה‪ ,‬כגון במכירת ספרי תורה‪ ,‬שלא‬
‫ִאם ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁש ֶּזה ֵּכ ָליו ֶׁשָּל ֶזה‪ִ ,‬יׁ ָּש ַבע ֶזה ֶׁש ֵהן ְּב ָידֹו ִּב ְנ ִקי ַטת‬   ‫ייתכן שבית הכנסת ימכור אותם (שו"ת‬
                                                                                                    ‫רט)‪ְ .‬ו ָי ָצא לֹו ֵׁשם ְּג ֵנ ָבה ָּב ִעיר – יצאה‬
      ‫ֵח ֶפץ ְּב ַכָּמה ָל ַקח‪ְ ,‬ו ִיּטֹל ִמַּב ַעל ַהַּב ִית‪ְ ,‬ו ַי ֲח ִזיר לֹו ֵּכ ָליו‪.‬‬          ‫שמועה שנגנבו כליו לפני שנמכרו על‬
                                                                                                    ‫ידי הגנב‪ָ .‬ה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר‬
‫יא‪ָ   1‬ה ָיה ַּב ַעל ַהַּב ִית ָעׂשּוי ִל ְמּכֹר ֶאת ֵּכ ָליו‪ְ ,‬וֹלא ָהיּו ִמ ְּד ָבִרים‬            ‫– אין משמעותם שיכולים להשכיר‬
                                                                                                    ‫אותם ולהשאיל אותם‪ ,‬מפני שכל דבר‬
‫ָה ֲעׂשּו ִיים ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָּי ָצא לֹו ֵׁשם ְּג ֵנ ָבה‬        ‫אפשר להשכיר ולהשאיל‪ ,‬אלא שנהוג‬
‫ָּב ִעיר‪ְ ,‬ו ֻהְּכרּו ֵּכ ָליו‪ֵ ,‬אינֹו ַמ ֲח ִזיָרן ִמ ַּיד ַהָּלקֹוחֹות‪ֶׁ ,‬שָּמא הּוא‬              ‫לייצר אותם להשכרה‪ ,‬כגון תכשיטי‬
                                                                                                    ‫כלה לחתונתה או כלי שהאדם נוהג‬
                                       ‫ְמ ָכָרן ַל ֲא ֵחִרים‪.‬‬                                       ‫להשכירו (טוען ונטען ח‪,‬ט)‪ .‬וגם כאן יצא‬
                                                                                                    ‫לו שם גנבה בעיר‪ ,‬והוא טוען שנגנבו‬
‫יא‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ָּבאּו ְּב ֵני ָא ָדם ְו ָלנּו ְּבתֹוְך ֵּביתֹו‪ְ ,‬ו ָע ַמד ְו ָז ַעק‬
                                                                                                                      ‫ממנו הכלים (מ"מ)‪.‬‬
‫ַּבַּל ְי ָלה ' ִנ ְג ְנבּו ֵּכ ַלי ּו ְס ָפַרי'‪ּ ,‬ו ָבאּו ְּב ֵני ָא ָדם ּו ָמ ְצאּו ַמ ְח ֶּתֶרת‬
‫ֲחתּוָרה‪ּ ,‬ו ְב ֵני ָא ָדם ֶׁשָּלנּו ְּבתֹוְך ֵּביתֹו יֹו ְצ ִאין ּו ְצרֹורֹות ֶׁשְּל ֵכ ִלים‬       ‫יא‪ֶׁ  1‬שָּמא הּוא ְמ ָכָרן ַל ֲא ֵחִרים –‬
‫ַעל ִּכ ְת ֵפי ֶהן‪ְ ,‬ו ַהּכֹל אֹו ְמִרין ' ַהָּללּו ֵּכ ָליו ּו ְס ָפָריו ֶׁשִּל ְפלֹו ִני' –‬
‫ֲהֵרי ֶזה ֶנ ֱא ָמן‪ְ ,‬ו ִיׁ ָּש ַבע ֶזה ֶׁש ַהֵּכ ִלים ְּב ָידֹו ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ַּכָּמה‬      ‫והתחרט‪ ,‬וכעת מבקש להשיבם לעצמו‬
                                                                                                          ‫תמורת כסף‪ ,‬ולכן טוען שנגנבו‪.‬‬
              ‫הֹו ִציא‪ְ ,‬ו ִיּטֹל ִמַּב ַעל ַהְּג ֵנ ָבה‪ְ ,‬ו ַי ֲח ִזיר לֹו ֵּכ ָליו‪.‬‬
                                                                                                    ‫יא‪ַ   2‬מ ְח ֶּתֶרת ֲחתּוָרה – פרצה שנפרצה‬
                                               ‫חשד בגנב שהוחזק ונתפרסם‬
                                                                                                    ‫בקיר הבית (ר' תנחום)‪ .‬ומפני שכבר יצאו‬
‫יב‪ַּ  1‬גָּנב ֶׁש ֻה ְח ַזק ְו ִנ ְתַּפְר ֵסם‪ֶׁ ,‬שִּנ ְכ ַנס ְלתֹוְך ֵּבית ֲח ֵברֹו ְו ֵע ִדים‬       ‫הגנבים מן הבית וכבר אינם בגדר איום‬
                                                                                                    ‫של סכנת נפשות‪ ,‬אסור להרוג אותם (ואין‬
‫ְמ ִעי ִדים ֶׁש ָּי ָצא ְו ֵכ ִלים ְטמּו ִנים לֹו ַּת ַחת ְּכ ָנ ָפיו‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬                 ‫בזה דין 'הבא במחתרת'‪ .‬ראה להלן ט‪,‬יא)‪ֶׁ .‬שָּלנּו‬
                                                                                                    ‫– שישנו‪ְ .‬צרֹורֹות – חבילות‪ְ .‬ו ַי ֲח ִזיר לֹו‬
                                                                                                    ‫ֵּכ ָליו – אף על פי שהוא עשוי למכור‬

                                                                                                                               ‫את כליו‪.‬‬

                                                                                                    ‫יב‪ַּ   1‬ת ַחת ְּכ ָנ ָפיו – מוסתרים תחת‬

                                                                                                    ‫בגדיו‪ .‬ומשמעו של כנ"ף גם 'הסתרה'‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103