Page 102 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 102

‫זקיםנ רפס‪      ‬הבנג תוכלה‪      ‬פרק ז	‬                                                          ‫‪	80‬‬

‫שווה לשתות‪ .‬ראה מעשר שני ד‪,‬יט)‪ְ .‬ל ִמְׁש ָקל – ֹלא ְל ִמְׁש ָקל; ֶׁשָּכל ָּפחּות ִמׁ ְּשתּות – מֹו ֲח ִלין ּבֹו רֹב ָה ָא ָדם‬
                                                                                                 ‫לשימוש כמידה‪ ,‬שהמחילה על פחות‬
                                        ‫ַּבַּמּ ָׂשא ּו ַבַּמ ָּתן‪.‬‬                              ‫משתות היא רק במשא ומתן (י')‪ .‬בשיטת‬
                                                                                                 ‫המטבעות הנהוגה בימינו‪ ,‬ערך המטבע‬
‫ו   ֶס ַלע ֶׁשִּנ ְפְּג ָמה ָּב ֶא ְמ ַצע – ָאסּור ִל ְמּ ֹכר אֹו ָתּה ֶל ָהָרג אֹו‬
                                                                                                 ‫הוא סמלי‪ ,‬ואינו תלוי במשקל הכסף‪,‬‬
‫ֶל ָחָרם‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשְּמַרִּמין ָּבּה ֶאת ֲא ֵחִרים‪ֲ .‬א ָבל נֹו ְק ָבּה ְותֹו ֶלה‬              ‫ונמצא שאם נקצץ ממנו‪ ,‬אינו שווה‬
                                   ‫אֹו ָתּה ְּב ַצַּואר ַה ָּק ָטן‪.‬‬
                                                                                                                            ‫כלום (י')‪.‬‬

‫ו  ֶׁשִּנ ְפְּג ָמה ָּב ֶא ְמ ַצע – שנשחקה בעובי יצירת מערכת כלי מדידה‬
‫ז‪  1‬עֹוֶׂשה ָא ָדם ִמּדֹו ָתיו ְס ָאה‪ַ ,‬ו ֲח ִצי ְס ָאה‪ּ ,‬וְר ִבי ַע ְס ָאה‪ְ ,‬ו ַקב‪,‬‬
                                                                                                 ‫המטבע ונעשית דקה (י')‪ ,‬וכל שכן אם‬
‫ַו ֲח ִצי ַקב‪ְ ,‬ורֹ ַבע ַה ַּקב‪ַ ,‬ו ֲח ִצי ָהרֹ ַבע‪ּ ,‬וְׁש ִמין ָהרֹ ַבע‪ֲ .‬א ָבל ֹלא‬             ‫נפגמה מן הצד‪ ,‬שניתן לרמות בה (מ"מ)‪.‬‬
  ‫ַי ֲעֶׂשה ַקַּב ִים‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִּת ְת ַחֵּלף ְּברֹ ַבע ַה ְּס ָאה‪ֶׁ ,‬שהּוא ַקב ּו ֶמ ֱח ָצה‪.‬‬     ‫ָאסּור ִל ְמּ ֹכר וכו' – וכל סלע שנפגמה‬
                                                                                                 ‫ביותר משתות‪ ,‬מותר למכור אותה כדי‬

‫ז‪ְ 2‬ו ֵכן ְּב ִמּדֹות ַהַּלח – עֹוֶׂשה ִהין‪ַ ,‬ו ֲח ִצי ִהין*‪ּ ,‬וְר ִבי ִעית ַה ִהין‪,‬‬             ‫להתיך אותה‪ ,‬אך לא להרג או לחרם‪,‬‬
                                                                                                 ‫מפני שאין נאמנים בדבר ומרמים בה‬
‫ְוֹלג‪ַ ,‬ו ֲח ִצי ֹלג‪ּ ,‬וְר ִבי ִעית‪ּ ,‬וְׁש ִמי ִנית‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ִמׁ ְּשמֹו ָנה ִּבְׁש ִמי ִנית‪.‬‬   ‫אחרים (המאירי ב"מ נב‪,‬א)‪ָ .‬ה ָרג – רוצח‪.‬‬

‫ָחָרם – שודד דרכים‪ ,‬ליסטים (פה"מ ְוֹלא ָא ְסרּו ַל ֲעׂשֹות ְׁש ִליִׁשית ִהין ּו ְר ִבי ִעית ִהין ַאף ַעל ִּפי‬
                                                                                                                            ‫נדרים ג‪,‬ג)‪.‬‬
‫ֶׁשִּמ ְת ַחְּל ִפין ֶזה ָּב ֶזה‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ָהיּו ַּבִּמ ְק ָּדׁש ִמימֹות מֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו‪.‬‬
                                                                                                 ‫ז‪ְ   1‬ס ָאה ַו ֲח ִצי ְס ָאה וכו' – מידות נפח‪.‬‬
                                 ‫האיסור לרמות את הגוי במשקלות ובמידות‬
                                                                                                 ‫ראה נספח מידות ומשקלות‪ְ .‬ר ִבי ַע‪ ,‬רֹ ַבע‬
‫ח   ֶא ָחד ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ִעם ִיְׂשָר ֵאל אֹו ִעם ַהּגֹוי עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה‬                ‫– רבע‪ְׁ .‬ש ִמין – שמינית‪ֶׁ .‬שֹּלא ִּת ְת ַחֵּלף‬

‫ָז ָרה‪ִ ,‬אם ָמ ַדד אֹו ָׁש ַקל ְּב ָח ֵסר – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ַח ָּיב‬                 ‫ְּברֹ ַבע ַה ְּס ָאה – מפני שיש ביניהן הפרש‬
‫ְל ַה ֲח ִזיר‪ְ .‬ו ֵכן ָאסּור ְל ַה ְטעֹות ֶאת ַהּגֹו ִיים ַּב ֶחְׁשּבֹון‪ֶ ,‬אָּלא‬                                           ‫מועט (צ')‪.‬‬
‫ְי ַד ְק ֵּדק ִעּמֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ִחׁ ַּשב ִעם ֹק ֵנהּו" (ויקרא כה‪,‬נ)‪ַ ,‬אף ַעל‬
‫ִּפי ֶׁשהּוא ָּכבּוׁש ַּת ַחת ָי ֶדיָך‪ַ ,‬קל ָוחֹ ֶמר ַלּגֹוי ֶׁש ֵאינֹו ָּכבּוׁש ַּת ַחת‬         ‫ז‪ִ   2‬מּדֹות ַהַּלח – מידות הנוזלים‪.‬‬

                                                                                                 ‫ִהין‪ֲ ,‬ח ִצי ִהין וכו' – ראה נספח מידות‬
                                                                                                 ‫ומשקלות‪ַ .‬ו ֲח ִצי ִהין* – בדפוס ובכ"י ק'‬

‫ָי ֶדיָך‪ַ .‬ו ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר‪ִּ" :‬כי תֹו ֲע ַבת יי ֱאֹל ֶהיָך ָּכל ֹעֵׂשה ֵאֶּלה‪,‬‬              ‫נוסף‪ּ :‬וְׁש ִליִׁשית ַה ִהין‪ .‬ומהמשך ההלכה‬
                   ‫ּכֹל ֹעֵׂשה ָע ֶול" (דברים כה‪,‬טז)‪ִ ,‬מָּכל ָמקֹום‪.‬‬                             ‫נראה שצריך להיות כן‪ .‬וי' מסביר את‬
                                                                                                 ‫נוסח כתב היד ואומר שאין ראוי לעשות‬

‫שלישית ההין לכתחילה‪ .‬הֹו ִאיל ְו ָהיּו האיסור להטעות במדידת קרקע‬

‫ט  ְו ֵכן ְּב ִמ ַּדת ַה ַּקְר ַקע‪ִ :‬אם ִה ְט ָעה ֶאת ֲח ֵברֹו ִּב ְמִׁשי ַחת ַה ַּקְר ַקע‬       ‫ַּבִּמ ְק ָּדׁש ִמימֹות ֹמ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו – ולפיכך‬
                                                                                                 ‫לא גזרו חכמים על מידות אלו‪ ,‬מפני‬
‫– עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט‬                    ‫שהדבר יהיה תמוה בעיני הרבים‪,‬‬
‫ַּבִּמ ָּדה" (ויקרא יט‪,‬לה)‪ַּ" .‬בִּמ ָּדה" – זֹו ִמ ַּדת ַה ַּק ְר ַקע‪ְ .‬ו ָכְך הּוא ִע ְנ ַין‬    ‫כיצד אסרו חכמים להשתמש במידות‬

‫ָּפסּוק ֶזה‪ֹ :‬לא ַּת ֲעׂשּו ָעֶול ְּב ִמְׁשָּפט ִמ ַּדת ַקְר ַקע‪ְ ,‬וֹלא ְּב ִמְׁשַּפט‬                     ‫שהשתמשו בהן במקדש (י')‪.‬‬
  ‫ַהִּמְׁש ָקל ְוֹלא ְּב ִמְׁשַּפט ַהִּמ ָּדה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִמ ָּדה ְק ַטָּנה ַּכְּמׂשּוָרה‪.‬‬
                                                                                                 ‫ח   ְל ַה ְטעֹות ֶאת ַהּגֹו ִיים ַּב ֶחְׁשּבֹון – על‬

                                                                                                 ‫האזהרה מלרמות את הגויים‪ ,‬ראה דבריו‬
‫היפים של הרמב"ם לעיל א‪,‬א‪ְ .‬י ַד ְק ֵּדק בני חבורה המקפידים זה על זה‬
‫– ידייק‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – לעניין חישוב ערכו י  ְּב ֵני ֲחבּו ָרה ַהַּמ ְקִּפי ִדין ֶזה ַעל ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ֶה ֱח ִליפּו ֵח ֶלק ְּב ֵח ֶלק‪,‬‬
                                                                                                 ‫של עבד עברי‪ְ" :‬ו ִחׁ ַּשב ִעם ֹק ֵנהּו [הגוי]‬

‫ִמׁ ְּש ַנת ִהָּמ ְכרֹו לֹו ַעד ְׁש ַנת ַהּיֹ ֵבל‪ְ ,‬ו ָה ָיה ֶּכ ֶסף ִמ ְמָּכרֹו ְּב ִמ ְסַּפר ָׁש ִנים ִּכי ֵמי ָׂש ִכיר ִי ְה ֶיה ִעּמֹו"‪ָּ .‬כבּוׁש ַּת ַחת ָי ֶדיָך – תחת שלטון‬

‫ישראל‪ּ .‬תֹו ֲע ַבת יי – דבר מרוחק מלפני ה' (ת"א)‪.‬‬

‫ט   ְמִׁשי ַחת – מדידה במשיחה‪ ,‬שהוא חבל המדידה‪ְּ .‬ב ִמְׁשָּפט – בבואכם לשפוט ולפסוק‪" ,‬שהמודד נקרא דיין" (סה"מ‬

‫ל"ת רע"א)‪ֲ .‬א ִפּלּו ִמ ָּדה ְק ַטָּנה ַּכְּמׂשּו ָרה – לעיל‪ ‬א‪.‬‬

‫י   ַהַּמ ְקִּפי ִדין ֶזה ַעל ֶזה – שאין מוחלים על דבר מועט (רש"י ב"מ עה‪,‬א)‪ֶׁ .‬ש ֶה ֱח ִליפּו ֵח ֶלק ְּב ֵח ֶלק – והסכימו שאם‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107