Page 102 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 102
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ז 80
שווה לשתות .ראה מעשר שני ד,יט)ְ .ל ִמְׁש ָקל – ֹלא ְל ִמְׁש ָקל; ֶׁשָּכל ָּפחּות ִמׁ ְּשתּות – מֹו ֲח ִלין ּבֹו רֹב ָה ָא ָדם
לשימוש כמידה ,שהמחילה על פחות
ַּבַּמּ ָׂשא ּו ַבַּמ ָּתן. משתות היא רק במשא ומתן (י') .בשיטת
המטבעות הנהוגה בימינו ,ערך המטבע
ו ֶס ַלע ֶׁשִּנ ְפְּג ָמה ָּב ֶא ְמ ַצע – ָאסּור ִל ְמּ ֹכר אֹו ָתּה ֶל ָהָרג אֹו
הוא סמלי ,ואינו תלוי במשקל הכסף,
ֶל ָחָרםִ ,מְּפ ֵני ֶׁשְּמַרִּמין ָּבּה ֶאת ֲא ֵחִריםֲ .א ָבל נֹו ְק ָבּה ְותֹו ֶלה ונמצא שאם נקצץ ממנו ,אינו שווה
אֹו ָתּה ְּב ַצַּואר ַה ָּק ָטן.
כלום (י').
ו ֶׁשִּנ ְפְּג ָמה ָּב ֶא ְמ ַצע – שנשחקה בעובי יצירת מערכת כלי מדידה
ז 1עֹוֶׂשה ָא ָדם ִמּדֹו ָתיו ְס ָאהַ ,ו ֲח ִצי ְס ָאהּ ,וְר ִבי ַע ְס ָאהְ ,ו ַקב,
המטבע ונעשית דקה (י') ,וכל שכן אם
ַו ֲח ִצי ַקבְ ,ורֹ ַבע ַה ַּקבַ ,ו ֲח ִצי ָהרֹ ַבעּ ,וְׁש ִמין ָהרֹ ַבעֲ .א ָבל ֹלא נפגמה מן הצד ,שניתן לרמות בה (מ"מ).
ַי ֲעֶׂשה ַקַּב ִיםֶׁ ,שֹּלא ִּת ְת ַחֵּלף ְּברֹ ַבע ַה ְּס ָאהֶׁ ,שהּוא ַקב ּו ֶמ ֱח ָצה. ָאסּור ִל ְמּ ֹכר וכו' – וכל סלע שנפגמה
ביותר משתות ,מותר למכור אותה כדי
זְ 2ו ֵכן ְּב ִמּדֹות ַהַּלח – עֹוֶׂשה ִהיןַ ,ו ֲח ִצי ִהין*ּ ,וְר ִבי ִעית ַה ִהין, להתיך אותה ,אך לא להרג או לחרם,
מפני שאין נאמנים בדבר ומרמים בה
ְוֹלגַ ,ו ֲח ִצי ֹלגּ ,וְר ִבי ִעיתּ ,וְׁש ִמי ִניתְ ,ו ֶא ָחד ִמׁ ְּשמֹו ָנה ִּבְׁש ִמי ִנית. אחרים (המאירי ב"מ נב,א)ָ .ה ָרג – רוצח.
ָחָרם – שודד דרכים ,ליסטים (פה"מ ְוֹלא ָא ְסרּו ַל ֲעׂשֹות ְׁש ִליִׁשית ִהין ּו ְר ִבי ִעית ִהין ַאף ַעל ִּפי
נדרים ג,ג).
ֶׁשִּמ ְת ַחְּל ִפין ֶזה ָּב ֶזה ,הֹו ִאיל ְו ָהיּו ַּבִּמ ְק ָּדׁש ִמימֹות מֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו.
זְ 1ס ָאה ַו ֲח ִצי ְס ָאה וכו' – מידות נפח.
האיסור לרמות את הגוי במשקלות ובמידות
ראה נספח מידות ומשקלותְ .ר ִבי ַע ,רֹ ַבע
ח ֶא ָחד ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ִעם ִיְׂשָר ֵאל אֹו ִעם ַהּגֹוי עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה – רבעְׁ .ש ִמין – שמיניתֶׁ .שֹּלא ִּת ְת ַחֵּלף
ָז ָרהִ ,אם ָמ ַדד אֹו ָׁש ַקל ְּב ָח ֵסר – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהְ ,ו ַח ָּיב ְּברֹ ַבע ַה ְּס ָאה – מפני שיש ביניהן הפרש
ְל ַה ֲח ִזירְ .ו ֵכן ָאסּור ְל ַה ְטעֹות ֶאת ַהּגֹו ִיים ַּב ֶחְׁשּבֹוןֶ ,אָּלא מועט (צ').
ְי ַד ְק ֵּדק ִעּמֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ִחׁ ַּשב ִעם ֹק ֵנהּו" (ויקרא כה,נ)ַ ,אף ַעל
ִּפי ֶׁשהּוא ָּכבּוׁש ַּת ַחת ָי ֶדיָךַ ,קל ָוחֹ ֶמר ַלּגֹוי ֶׁש ֵאינֹו ָּכבּוׁש ַּת ַחת זִ 2מּדֹות ַהַּלח – מידות הנוזלים.
ִהיןֲ ,ח ִצי ִהין וכו' – ראה נספח מידות
ומשקלותַ .ו ֲח ִצי ִהין* – בדפוס ובכ"י ק'
ָי ֶדיָךַ .ו ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמרִּ" :כי תֹו ֲע ַבת יי ֱאֹל ֶהיָך ָּכל ֹעֵׂשה ֵאֶּלה, נוסףּ :וְׁש ִליִׁשית ַה ִהין .ומהמשך ההלכה
ּכֹל ֹעֵׂשה ָע ֶול" (דברים כה,טז)ִ ,מָּכל ָמקֹום. נראה שצריך להיות כן .וי' מסביר את
נוסח כתב היד ואומר שאין ראוי לעשות
שלישית ההין לכתחילה .הֹו ִאיל ְו ָהיּו האיסור להטעות במדידת קרקע
ט ְו ֵכן ְּב ִמ ַּדת ַה ַּקְר ַקעִ :אם ִה ְט ָעה ֶאת ֲח ֵברֹו ִּב ְמִׁשי ַחת ַה ַּקְר ַקע ַּבִּמ ְק ָּדׁש ִמימֹות ֹמ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו – ולפיכך
לא גזרו חכמים על מידות אלו ,מפני
– עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט שהדבר יהיה תמוה בעיני הרבים,
ַּבִּמ ָּדה" (ויקרא יט,לה)ַּ" .בִּמ ָּדה" – זֹו ִמ ַּדת ַה ַּק ְר ַקעְ .ו ָכְך הּוא ִע ְנ ַין כיצד אסרו חכמים להשתמש במידות
ָּפסּוק ֶזהֹ :לא ַּת ֲעׂשּו ָעֶול ְּב ִמְׁשָּפט ִמ ַּדת ַקְר ַקעְ ,וֹלא ְּב ִמְׁשַּפט שהשתמשו בהן במקדש (י').
ַהִּמְׁש ָקל ְוֹלא ְּב ִמְׁשַּפט ַהִּמ ָּדהֲ ,א ִפּלּו ִמ ָּדה ְק ַטָּנה ַּכְּמׂשּוָרה.
ח ְל ַה ְטעֹות ֶאת ַהּגֹו ִיים ַּב ֶחְׁשּבֹון – על
האזהרה מלרמות את הגויים ,ראה דבריו
היפים של הרמב"ם לעיל א,אְ .י ַד ְק ֵּדק בני חבורה המקפידים זה על זה
– ידייקֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – לעניין חישוב ערכו י ְּב ֵני ֲחבּו ָרה ַהַּמ ְקִּפי ִדין ֶזה ַעל ֶזהֶׁ ,ש ֶה ֱח ִליפּו ֵח ֶלק ְּב ֵח ֶלק,
של עבד עבריְ" :ו ִחׁ ַּשב ִעם ֹק ֵנהּו [הגוי]
ִמׁ ְּש ַנת ִהָּמ ְכרֹו לֹו ַעד ְׁש ַנת ַהּיֹ ֵבלְ ,ו ָה ָיה ֶּכ ֶסף ִמ ְמָּכרֹו ְּב ִמ ְסַּפר ָׁש ִנים ִּכי ֵמי ָׂש ִכיר ִי ְה ֶיה ִעּמֹו"ָּ .כבּוׁש ַּת ַחת ָי ֶדיָך – תחת שלטון
ישראלּ .תֹו ֲע ַבת יי – דבר מרוחק מלפני ה' (ת"א).
ט ְמִׁשי ַחת – מדידה במשיחה ,שהוא חבל המדידהְּ .ב ִמְׁשָּפט – בבואכם לשפוט ולפסוק" ,שהמודד נקרא דיין" (סה"מ
ל"ת רע"א)ֲ .א ִפּלּו ִמ ָּדה ְק ַטָּנה ַּכְּמׂשּו ָרה – לעיל א.
י ַהַּמ ְקִּפי ִדין ֶזה ַעל ֶזה – שאין מוחלים על דבר מועט (רש"י ב"מ עה,א)ֶׁ .ש ֶה ֱח ִליפּו ֵח ֶלק ְּב ֵח ֶלק – והסכימו שאם
