Page 104 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 104
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ח 82
חבל המדידהִּ .גי ַמ ְטִרּיֹות – גאומטרייהַ ,ה ַּק ְר ַקע ַעל ִּפי ָה ִע ָּק ִרים ַהִּמ ְתָּב ֲא ִרים ְּב ִכ ְת ֵבי ַהִּגי ַמ ְט ִרּיֹות,
הנדסה (מיוונית ,ומשמעה 'מדידת
ֶׁש ֲא ִפּלּו ְמלֹוא ֶא ְצַּבע ִמן ַה ַּקְר ַקע ,רֹו ִאין אֹו ָתּה ְּכ ִאּלּו ִהיא האדמה')ַּ .כְרּ ֹכם – כנראה 'ַּכְרּ ֹכם ַהִּגָּנה'
ְמ ֵל ָאה ַּכְרּ ֹכם. ) ,(Crocus sativusשהפיקו מפרחיו
בושם ותבלין יקר מאוד בצבע צהוב ,מדידת קרקע
ששימש לצביעת מאכלים ולתיבול
ב ַאְרַּבע ַאּמֹות ַה ְּסמּו ִכין ֶל ָחִריץ – ְמ ַז ְל ְז ִלין ִּב ְמִׁשי ָח ָתן. ולריפוי.
ְו ַה ְּסמּו ִכין ִלְׂש ַפת ַהָּנ ָהר – ֵאין מֹוְׁש ִחין אֹו ָתן ְּכ ָללִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ב ַה ְּסמּו ִכין ֶל ָחִריץ – בעלי השדות היו
ֶׁשִּל ְב ֵני ְרׁשּות ָהַרִּבים .ג ְו ַהּמֹו ֵדד ֶאת ַה ַּקְר ַקע – ֹלא ָי ֹמד רגילים להשאיר ארבע אמות מדודות
ומסומנות משפת תעלת המים (חריץ)ְ ,ל ֶא ָחד ִּבימֹות ַה ַחָּמה ּו ְל ֶא ָחד ִּבימֹות ַהְּגָׁש ִמיםִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ַה ֶח ֶבל
כדי שלא תיפגם בשעת החרישה
ִמ ְת ַקֵּצר ִּבימֹות ַה ַחָּמהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָמ ַדד ְּב ָק ֶנה אֹו ְּבַׁש ְלֶׁש ֶלת (בבלי ב"מ קז,ב; וראה שם ברש"י)ְ .מ ַז ְל ְז ִלין
ַּבְר ֶזל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין ְּב ָכְך ְּכלּום. ִּב ְמִׁשי ָח ָתן – אין צורך לדייק במדידתן,
וניתן להרחיבן מעט ,מפני שאותן ארבע עשיית המשקלות והמחק
ד ֵאין עֹוִׂשין ִמְׁש ָקלֹות ֹלא ֶׁשִּל ְב ִדיל ְוֹלא ֶׁשְּלעֹו ֶפֶרת ְוֹלא אמות של יחידים הן ,ויש בידם למחול
עליהן (שם)ֵ .אין מֹוְׁש ִחין אֹו ָתן ְּכ ָלל –
ֶׁשִּלְׁש ָאר ִמי ֵני ַמ ָּתכֹות ָּכ ֵאּלּוִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ַמ ֲע ִלין ֲחלּו ָדה אלא מניחים אותן כדי שיהיה ברור שהן
ּו ִמ ְת ַח ְּסִריןֲ .א ָבל עֹוִׂשין ֶׁשִּל ְצ ִחי ַח ֶס ַלע ְוֶׁשִּל ְזכּו ִכית ְוֶׁשְּל ֶא ֶבן שלמות ורחבות (רש"י שם)ִ .מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן
ֶׁשִּל ְב ֵני ְרׁשּות ָהַרִּבים – שהנהר ושפתו ׁשֹ ַהם ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן.
שייכים לכלל הציבור לפרוק משא מן
ה ֵאין עֹוִׂשין ֶאת ַהֶּמ ָחק ֹלא ֶׁשִּל ְד ַל ַעתִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ֵמ ֵקל, הספינות לשפת הנהר או להעמיס משא
משפת הנהר לספינות או למקום עמידת ְוֹלא ֶׁשְּל ַמ ֶּת ֶכתִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַמ ְכִּבידֲ .א ָבל עֹוֶׂשה הּוא ֶׁשְּל ַז ִית
המלחים המושכים את הספינה (המאירי
ְוֶׁשֶּל ֱאגֹו ִזים ְוֶׁשְּלִׁש ְק ָמה ְוֶׁשְּל ֶאְׁשְּכרֹו ַע ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן.
ב"מ קז,ב; נזקי ממון יג,כו) .ג ְו ַהּמֹו ֵדד ֶאת
ַה ַּקְר ַקע – לאחים המחלקים ביניהם ו ֵאין עֹוִׂשין ֶאת ַהֶּמ ָחק ִצּדֹו ֶא ָחד ָק ָצר ְו ִצּדֹו ֶא ָחד ָע ֶבהְ .וֹלא
את הירושה או לשותפים המחלקים
ִי ְמחֹק ְמ ַעט ְמ ַעטִ ,מְּפ ֵני ֶׁשַּמ ְפ ִחיתֹו ַלּמֹו ֵכרְ .וֹלא ִי ְמ ֹחק ְּב ַבת ביניהם קרקע (רשב"ם ב"ב פט,ב)ָ .ימֹד –
ַא ַחתִ ,מְּפ ֵני ֶׁשַּמ ְפ ִחיתֹו ַלּלֹו ֵק ַח. ימדודִ .מ ְת ַקֵּצר ִּבימֹות ַה ַחָּמה – שמפני
ז ֵאין טֹו ְמ ִנין ֶאת ַהִּמְׁש ָקלֹות ַּבֶּמ ַלח ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְפ ֲחתּוְ ,וֹלא ַיְר ִּתי ַח היובש ,אינו נמתח כבימות הגשמים.
ָק ֶנה – מקל מדידה ,שאינו מושפע מן
ְּב ִמ ַּדת ַהַּלח ְּב ֵעת ֶׁשּמֹו ֵדדַ ,ו ֲא ִפּלּו ָה ְי ָתה ַהִּמ ָּדה ְק ַטָּנה ְּביֹו ֵתר,
ֶׁש ֲהֵרי ַהּתֹוָרה ִה ְקִּפי ָדה ַעל ַהִּמּדֹות ְּב ָכל ֶׁשהּואֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר: החום או הקור.
"ּו ַבְּמׂשּו ָרה" (שם יט,לה)ְ ,ו ִהיא ִמ ָּדה ְק ַטָּנהֶ ,א ָחד ִמּ ְׁשלָׁשה
ד ְצ ִחי ַח ֶס ַלע – אבן קשה ויבשה
(יחזקאל כד,ח)ֶ .א ֶבן ׁ ֹש ַהם – אבן יקרה.
ּוְׁשלִׁשים ְּבֹלג. אחת מאבני החושן (שמות כה,ז).
ה ֶמ ָחק – מקל קטן שמעבירים על
שפת הכלי כדי לגרוף בו את העודף בכלי המדידה ,כגון קמח (פה"מ כלים יז,טז)ֶׁ .שהּוא ֵמ ֵקל – שהוא קל ,ואינו מוחק
יפה ,והמוכר מפסידֶׁ .שהּוא ַמ ְכִּביד – שהוא כבד ושוקע ,ומפחית יותר מדי ,והקונה מפסיד (פה"מ שם)ִׁ .ש ְק ָמה – עץ
בן סוגה של התאנה ) ,(Ficus sycomorusע ֵנף מאוד (פה"מ דמאי א,א וק' שם) ,שגזעו וענפיו שימשו לבנייהֶ .אְׁשְּכרֹו ַע – עץ
נמוך וע ֵנף מאוד ) ,(Buxusהנחשב עץ מובחר בגלל קשיותו הרבה ,ומשום כך משמש לעשיית כלים ורהיטים משובחים
המתקיימים שנים רבות (פה"מ :כיפורים ג,י; ק' שם; נגעים ב,א; כלים יב,ח).
ו ִצּדֹו ֶא ָחד ָק ָצר ְו ִצּדֹו ֶא ָחד ָע ֶבה – שאין המחיקה שווה בשני הצדדיםְ .מ ַעט ְמ ַעט – לאט ובעדינותְּ .ב ַבת ַא ַחת –
במהירות ובכוח.
ז ַּבֶּמ ַלח ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְפ ֲחתּו – שהמלח מפחית את משקלםְ .וֹלא ַיְר ִּתי ַח – שלא ישפוך מהר ויעלה קצף על פני הנוזל ,וייראה
שהכלי מלא (מ"מ)ֶ .א ָחד ִמּ ְׁשלָׁשה ּוְׁשלִׁשים ְּבֹלג – כ 9-סמ"ק (ראה נספח מידות ומשקלות).
