Page 103 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 103
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ז-ח 81
אֹו ָל ָוה ִמֶּמּנּו ַמ ֲא ָכל ְו ֶה ֱח ִזיר לֹו – עֹו ְב ִרין ִמּׁשּום ִמ ָּדה ּו ִמּׁשּום ייקח זה חלק מסוים ,ייקח חברו כנגדו
מחרִ .מּׁשּום ִמ ָּדה – בדברים שנמדדים
בשטחם או בנפחםּ .ו ִמּׁשּום ִמ ְנ ָין – ִמְׁש ָקל ּו ִמּׁשּום ִמ ְנ ָין ּו ִמּׁשּום לֹוִוין ּופֹוְר ִעין ְּביֹום טֹוב.
בדברים שדרכם להימכר במניין ,כגון הסגת גבול
ביצים (י')ּ .ו ִמּׁשּום לֹוִוין ּופֹוְר ִעין ְּביֹום
טֹוב – שאסור לומר לחברו 'הלויני' יא ַהַּמ ִּסיג ְּגבּול ֵר ֵעהּוְ ,ו ִה ְכ ִניס ִמ ְּתחּום ֲח ֵברֹו ְּבתֹוְך ְּתחּום
או לפרוע חוב לחברו ביום טוב ,גזרה ֶׁשּלֹו ֲא ִפּלּו ְמלֹוא ֶא ְצַּבעִ :אם ְּב ָח ְז ָקה ָעָׂשה – ֲהֵרי ֶזה ַּג ְז ָלן;
שמא יכתוב ,אך מותר להחליף זה עם ְו ִאם ִה ִּסיג ַּב ֵּס ֶתר – ֲהֵרי ֶזה ַּגָּנבְ .ו ִאם ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ִה ִּסיג
זה מצרכים ביום טוב כל זמן שאינם
מקפידים זה על זה (ראה שבת כג,יב-יג; יום ַהְּגבּול – ֲהֵרי ֶזה עֹו ֵבר ִּבְׁש ֵני ָלאִויןְּ :ב ָלאו ֶׁשִּל ְג ֵנ ָבה אֹו
טוב ד,יט-כא) .למי שמקפיד – האיסור על ֶׁשִּל ְג ֵז ָלהּ ,ו ְב ָלאו ֶׁשְּל"ֹלא ַת ִּסיג ְּגבּול ֵר ֲעָך" (דברים יט,יד)ְ .ו ֵאין
אונאה במידה או משקל או מניין תקף
ַח ָּי ִבין ְּב ָלאו ֶזה ֶאָּלא ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ" :ב ַנ ֲח ָל ְתָך ֲאֶׁשר בכל יום (י').
יא ַהַּמ ִּסיג ְּגבּול ֵר ֵעהּו – המשנה את
ִּת ְנ ַחל ָּב ָא ֶרץ" (שם).
הגבול שבינו לבין זולתו ,עד שהוא
יכול לטעון שקרקע שכנו היא שלו יב ָקֶׁשה ָע ְנָׁשן ֶׁשַּלִּמּדֹות ָי ֵתר ֵמ ָע ְנָׁשן ֶׁשָּל ֲעָריֹותֶׁ ,ש ֶּזה ֵּבינֹו
(סה"מ ל"ת רמו)ְ .מלֹוא ֶא ְצַּבע – שהרי
ְל ֵבין ַהָּמקֹום ְו ֶזה ֵּבינֹו ְל ֵבין ֲח ֵברֹוְ .ו ָכל ַהּכֹו ֵפר ְּב ִמ ְצ ַות ִמּדֹות גם היא ראויה לזריעה (ראה להלן ח,א).
ְּב ָח ְז ָקה – בכוח ובגלוי נגד רעהו (לעיל – ְּככֹו ֵפר ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִיםֶׁ ,ש ִהיא ְּת ִחַּלת ַהִּצּוּוי; ְו ָכל ַהְּמ ַקֵּבל
א,ג; גזלה ואבדה א,ג)ֹ" .לא ַת ִּסיג ְּגבּול ֵר ֲעָך ָע ָליו ִמ ְצַות ִמּדֹות – ֲהֵרי ֶזה מֹו ֶדה ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִיםֶׁ ,ש ִהיא
ֲאֶׁשר ָּג ְבלּו ִראׁשֹ ִנים [כשחילקו את הארץ
(ראה ראב"ע)]ְּ ,ב ַנ ֲח ָל ְתָך ֲאֶׁשר ִּת ְנ ַחל ָּב ָא ֶרץ ָּגְר ָמה ְל ָכל ַהִּצּוּו ִיין.
ֲאֶׁשר ה' ֱאֹל ֶהיָך נֹ ֵתן ְלָך ְלִרְׁש ָּתּה".
יב ֵּבינֹו ְל ֵבין ַהָּמקֹום – 'המקום' הוא כינוי להקב"ה ,שהוא מקיים את העולם (רס"ג ,ספר יצירה ב,ג) .וראה מו"נ (ג,לה),
שכך כונו המצוות או האזהרות שהן באות להביא את האדם לשלמות ,משום שאינן ישירות בין אדם לחברוְ .ו ֶזה ֵּבינֹו
ְל ֵבין ֲח ֵברֹו – ואינו יכול לשוב בתשובה שלמה ,מפני שגנב מאנשים רבים ,ואינו יודע למי להחזיר את מה שגנב .היבט
נוסף להבדלים בין המצוות" :אם קיים האדם המצוות המיוחדות לו בעצמו במה שבינו לבין בוראו – יש לו על זה שכר,
יגמלהו ה' על כך לעולם הבא ...ואם קיים האדם המצוות התלויות בתקינות יחסי בני אדם זה עם זה – יש לו על זה
שכר לעולם הבא על קיימו המצוה ,וישיג תועלת בעולם הזה להתנהגותו התנהגות טובה עם בני אדם ,לפי שאם הלך
בדרך זו והלך זולתו בה – יהנה גם הוא מאותה תועלת" (פה"מ פאה א,א)ֶׁ .ש ִהיא ָּג ְר ָמה ְל ָכל ַהִּצּוּו ִיין – ככתוב" :מאזני
צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם ,אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" (ויקרא יט,לו) ,שעל
תנאי זה הוציאנו ה' ממצרים" ,ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'" (שם לז).
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני
צידוק המשקלות והמידות ח
אְ 1ל ַצ ֵּדק ַהּמֹא ְז ַנ ִים – שיהיו המאזניים המצוה
מדויקיםְ .ל ַד ְק ֵּדק – לדייק. אִ 1מ ְצַות ֲעֵׂשה ְל ַצ ֵּדק ַהּ ֹמא ְז ַנ ִים ְו ַהִּמְׁש ָקלֹות ְו ַהִּמּדֹות ָי ֶפה
אְ 2ל ַד ְק ֵּדק ְּב ֶחְׁשּבֹון – "ואל ינהג בהם ָי ֶפה ּו ְל ַד ְק ֵּדק ְּב ֶחְׁשּבֹו ָנן ִּבְׁש ַעת ֲעִׂש ָּי ָתןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר" :מֹא ְז ֵני ֶצ ֶדק
ַא ְב ֵני ֶצ ֶדק ֵאי ַפת ֶצ ֶדק ְו ִהין ֶצ ֶדק ִי ְה ֶיה ָל ֶכם" (ויקרא יט,לו).
בדרכים השערתיים שאין בהן אמת,
כדרך שעושים רוב הפקידים" (סה"מ ל"ת אְ 2ו ֵכן ְּב ִמ ַּדת ַה ַּקְר ַקע – ָצִריְך ְל ַד ְק ֵּדק ְּב ֶחְׁשּבֹון ְמִׁשי ַחת
רעא)ְ .מִׁשי ַחת – מדידה במשיחה ,שהיא
