Page 109 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 109
זקיםנ רפס הבנג תוכלה פרק ט 87
יא הֹו ִאיל ּו ָפ ָנה עֶֹרף – ומגמתו לצאת. יא ְו ֵכן ַהַּגָּנב ֶׁשָּג ַנב ְו ָי ָצא ,אֹו ֶׁשֹּלא ָּג ַנב ּו ְמ ָצאֹו יֹו ֵצא ִמן
ִהִּקיפּוהּו ֵע ִדים – והרגיש הגנב שנתגלה, ַהַּמ ְח ֶּתֶרת – הֹו ִאיל ּו ָפ ָנה ֹעֶרף ְו ֵאינֹו רֹו ֵדףֵ ,יׁש לֹו ָּד ִמיםְ .ו ֵכן
והעדים מאיימים עליו להעיד נגדו אם ִאם ִהִּקיפּוהּו ֵע ִדים אֹו ְּב ֵני ָא ָדם – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין הּוא
יגנוב או יהרוג ,ומעתה אינו עלול להרוג ִּבְרׁשּות ֶזה ֶׁשָּבא ָע ָליוֵ ,אינֹו ֶנ ֱהָרגְ .ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָּבא
את בעל הבית .אֹו ְּב ֵני ָא ָדם – אף אם
אינם כשרים לעדות ,הם יכולים למנוע ְל ֵבית ִּדיןֶׁ ,ש ֵאינֹו ֶנ ֱהָרג.
אותו מלגנוב או להרוג. יב ְו ֵכן ַהָּבא ַּבַּמ ְח ֶּתֶרת ְלתֹוְך ִּגָּנתֹו אֹו ְלתֹוְך ָׂש ֵדהּו אֹו ְלתֹוְך
יב ִּדיר – "מקום שהצאן מתקבצות ַה ִּדיר ְו ַה ַּס ַהר – ֵיׁש לֹו ָּד ִמיםֶׁ ,ש ֶח ְז ָקתֹו ֶׁשָּבא ַעל ַהָּממֹון ִּב ְל ַבד,
ְל ִפי ֶׁש ֵאין רֹב ַהְּב ָע ִלים ְמצּו ִיין ִּב ְמקֹומֹות ֵאּלּו.
בו" (פה"מ עירובין ב,ג)ַ .ס ַהר – מכלאה,
מקום מגודר. מיתה ותשלומים
יג ַּגל – מפולת עפר ואבניםְ .מ ַפְּק ִחין יג ָּכל ַּגָּנב ֶׁש ֵּיׁש לֹו ָּד ִמים – ִאם ָנ ַפל ָע ָליו ַּגל ַּבׁ ַּשָּבתְ ,מ ַפְּק ִחין
ָע ָליו – חופרים ומחפשים אותו (פה"מ ָע ָליוְ ,ו ִאם ָׁש ַבר ֵּכ ִלים ְּב ִבי ָאתֹוַ ,ח ָּיב ַּב ַּתְׁשלּו ִמיןֲ .א ָבל ִמי
ֶׁש ֵאין לֹו ָּד ִמיםֶׁ ,שׁ ָּש ַבר ֵּכ ִלים ְּב ִבי ָאתֹו – ָּפטּורְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו
כיפורים ח,ה .ופירושה המקורי של המילה הוא
(לעיל ג,א).
'לגלות דבר' .ר' תנחום) .אבל אם אין לו
דמים – אסור לעשות זאת ,מפני ְּב ִרי ְך ַר ֲח ָמ ָנא ְ ּד ַס ְיּ ַען
שמשעה שהותר דמו הוא נחשב
כהרוג (רש"י סנהדרין עב,ב)ָּ .פטּור – אבל
אם שיבר כלים בשעת יציאתו ,אחר
שפנה לצאת ,שאסור להרגו – חייב
על הכלים ששיבר (פה"מ סנהדרין ח,ו).
ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו – "שכל העושה עברה
שיש בה עוון מיתת בית דין ותשלומין
– אינו ְמַׁשֵּלם" (לעיל ג,א).
