Page 856 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 856
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק כד-כה 8 34
יְּ 2כבֹוד ַהְּבִרּיֹותּ ...דֹו ֶחה ֹלא ַת ֲעֶׂשה יּ 2ו ַבּ ֹכל ִי ְהיּו ַמ ֲעָׂשיו ְלֵׁשם ָׁש ַמ ִיםְ ,ו ַאל ְי ִהי ְּכבֹוד ַהְּב ִרּיֹות
ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהם – "דבר שאיסורו מדבריהם
ַקל ְּב ֵעי ָניוֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ּדֹו ֶחה ֹלא ַת ֲעֶׂשה ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהםְ ,ו ָכל [מתקנת חכמים] הרי הוא נדחה מפני
ֶׁשֵּכן ְּכבֹוד ְּב ֵני ַא ְבָר ָהם ִי ְצ ָחק ְו ַי ֲע ֹקב ַהַּמ ֲח ִזי ִקין ְּב ָדת ָה ֱא ֶמת, כבוד הבריות בכל מקום .ואף על פי
שכתוב בתורהֹ' :לא ָתסּור ִמן ַה ָּד ָבר ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָז ִהיר ֶׁשֹּלא ַי ֲהרֹס ְּכבֹו ָדםֶ ,אָּלא ְלהֹו ִסיף ִּב ְכבֹוד ַהָּמקֹום
ֲאֶׁשר ַיִּגידּו ְלָך ָי ִמין ּוְׂש ֹמאל' ,הרי לאו זה
ִּב ְל ַבד; ֶׁשָּכל ַהְּמ ַב ֶּזה ֶאת ַהּתֹוָרה – ּגּופֹו ְמ ֻחָּלל ַעל ַהְּבִרּיֹות, נדחה מפני כבוד הבריות" (כלאיים י,כט).
ְו ָכל ַהְּמ ַכֵּבד ֶאת ַהּתֹוָרה – ּגּופֹו ְמ ֻכָּבד ַעל ַהְּבִרּיֹותְ .ו ֵאין ְּכבֹוד ַהַּמ ֲח ִזי ִקין ְּב ָדת ָה ֱא ֶמת – עם ישראל,
המקיים את התורה והמצוותִּ .ב ְכבֹוד ַהּתֹו ָרה ֶאָּלא ַל ֲעׂשֹות ַעל ִּפי ֻח ֶּקי ָה ּו ִמְׁשָּפ ֶטי ָה.
ַהָּמקֹום – בכבודו של הקב"ה ולמנוע
חילול השםַ .הְּמ ַכֵּבד – הוא שיכבד את מצוותיה בהראותו שהוא משתדל לעשותן ,ובכלל כבוד התורה עוד שני דברים,
כיבוד החכמים וכיבוד הספרים שנתחברו בה (פה"מ אבות ד,ח; ספר תורה י,יא).
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמ ָּׁשה ְו ֶע ְׂש ִרים א ְׂשָרָרה – תקיפות יתר שלטונית .
כה "וברדיפת השררה יעברו עליו נסיונות
ענוות הדיין וכבודו; שליח וזימון בעולם ומצבים קשים ,לפי שמקנא בבני
ענוות הדיין אדם ועומד נגד מתנגדיו ,ומפסיד דתו"
(פה"מ אבות א,י)ַּ .גּסּות רּו ַח – גאווהַּ .פ ְר ָנס
א ָאסּור ַל ַּד ָּין ִל ְנהֹג ִּבְׂשָרָרה ַעל ַהִּצּבּור ּו ְב ַגּסּות רּו ַח ֶאָּלא – מנהיג ציבורַ .הַּמִּטיל ֵאי ָמה ְי ֵתָרה...
ֶׁשֹּלא ְלֵׁשם ָׁש ַמ ִים – "זה הרודה ציבור
ַּב ֲע ָנ ָוה ְו ִיְר ָאהְ .ו ָכל ַּפְר ָנס ַהַּמִּטיל ֵאי ָמה ְי ֵתָרה ַעל ַהִּצּבּור ֶׁשֹּלא
בחזקה ,והן יראין ופוחדין ממנו הרבהְ ,לֵׁשם ָׁש ַמ ִים – ֶנ ֱע ָנׁשְ ,ו ֵאינֹו רֹו ֶאה ֵּבן ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמיםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
וכוונתו לכבוד עצמו ולכל חפציו ,לא
" ָל ֵכן ְי ֵראּוהּו ֲא ָנִׁשיםֹ ,לא ִי ְר ֶאה ָּכל ַח ְכ ֵמי ֵלב" (איוב לז,כד). לכבוד שמים ,כגון מלכי הגויים" (תשובה
בְ 1ו ֵכן ָאסּור לֹו ִל ְנהֹג ָּב ֶהם ַקּלּות רֹאׁשַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהם ג,יג) .ומותר לַּפרנס [מנהיג הציבור]
להראות עצמו כועס על הציבור לצורך
ַעֵּמי ָה ָאֶרץְ ,וֹלא ִי ְפ ַסע ַעל ָראֵׁשי ַעם ַהּ ֹק ֶדׁש; ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהם הציבור ,כדי שיחזרו למוטב (דעות ב,ג).
ֶה ְדיֹוטֹות ּוְׁש ָפ ִלים – ְּב ֵני ַא ְבָר ָהם ִי ְצ ָחק ְו ַי ֲעקֹב ֵהםְ ,ו ִצ ְבאֹות יי ֶנ ֱע ָנׁש – ואין לו חלק לעולם הבא (שם
ג,ו)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – בדברי אליהוא לאיוב על ֶׁשהֹו ִציא ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים ְּב ֹכ ַח ָּגדֹול ּו ְב ָיד ֲח ָז ָקה.
שופט הצדקַׁ" :ש ַּדי [אפילו הקב"ה]
בְ 2וסֹו ֵבל ֹטַרח ַהִּצּבּור ּו ַמּ ָׂש ָאם ְּכמֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר ּבֹו: ֹלא ְמ ָצא ֻנהּו ַׂשִּגיא ֹכ ַח [אינו מפעיל את
"ַּכ ֲאֶׁשר ִיׂ ָּשא ָה ֹא ֵמן ֶאת ַהּיֹ ֵנק" (במדבר יא,יב)ַ .ו ֲה ֵרי הּוא אֹו ֵמר: כל כוחו נגד בריותיו (רש"י)]ּ ,ו ִמְׁשָּפט
" ָו ֲא ַצ ֶּוה ֶאת ׁשֹ ְפ ֵטי ֶכם" (דברים א,טז) – זֹו ַא ְז ָה ָרה ַל ַּד ָּין ֶׁש ִּי ְסּבֹל ְורֹב ְצ ָד ָקה ֹלא ְי ַעֶּנה [ואינו עושה רע].
ֶאת ַהִּצּבּור ַּכ ֲאֶׁשר ִיּ ָׂשא ָהאֹו ֵמן ֶאת ַהּיֹו ֵנקְ .ו ֵצא ּו ְל ַמד ִמּמֹ שׁ ֶ�ה ָל ֵכן [וכן הוא בכל שופט ,אם] ְיֵראּוהּו
ֲא ָנִׁשים [בהטלת אימה שלא צורך ,אז
ַרֵּבנּוַ ,רָּבן ֶׁשְּל ָכל ַהְּנ ִבי ִאיםֵּ :כיָון ֶׁשּ ְׁש ָלחֹו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא בבניו] ֹלא ִיְר ֶאה ָּכל ַח ְכ ֵמי ֵלב".
בְ 1וֹלא ִי ְפ ַסע – בזמנם היה ציבור ָל ֶהם ְּב ִמ ְצ ַר ִיםֶ ,נ ֱא ַמרַ " :ו ְי ַצ ֵּום ֶאל ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל" (שמות ו,יג) –
השומעים את הדרשה יושב על הארץ,
והעובר ביניהם למקומו נראה כפוסע על ראשיהם (רש"י סנהדרין ז,ב .וראה שו"ת קפו) .וייתכן שיש לפנינו ביטוי ציורי
שמשמעותו שלא יתנהג עמהם בזלזול (תורה תמימה לשמות כא,א)ַ .עם ַהּ ֹק ֶדׁש – כלשון הפסוק" :כי עם קדוש אתה לה'
אלהיך" (דברים ז,ו; יד,ב; יד,כא)ּ .וְׁש ָפ ִלים – בהיותם עניים.
בֶׁ 2שֶּנ ֱא ַמר ּבֹו – בשעה שחטאו והתאוו לבשר ,אמר משה לה' שאינו יכול לשאת עוד את הנהגת העםֶ " :ה ָאנֹ ִכי ָהִרי ִתי ֵאת
ָּכל ָה ָעם ַה ֶּזה ִאם ָאנֹ ִכי ְי ִל ְד ִּתיהּוִּ ,כי תֹא ַמר ֵא ַלי ָׂש ֵאהּו ְב ֵחי ֶקָך ַּכ ֲאֶׁשר ִיׂ ָּשא ָה ֹא ֵמן [המטפל] ֶאת ַהּיֹ ֵנק ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲאֶׁשר ִנְׁשַּב ְע ָּת
ַל ֲאבֹ ָתיו"ַ .ו ֲהֵרי הּוא [משה] אֹו ֵמרָ" :ו ֲא ַצֶּוה ֶאת ׁ ֹש ְפ ֵטי ֶכם ָּב ֵעת ַה ִהוא ֵלאמֹרָׁ ,שמֹ ַע ֵּבין ֲא ֵחי ֶכם ּוְׁש ַפ ְט ֶּתם ֶצ ֶדק ֵּבין ִאיׁש ּו ֵבין
ָא ִחיו ּו ֵבין ֵּגרֹו"ֵ .צא ּו ְל ַמד – ביטוי רגיל במשנה תורה לפני סיפור מקראיֶ .נ ֱא ַמר – "ַו ְי ַדֵּבר ה' ֶאל מֹ ׁ ֶשה ְו ֶאל ַא ֲהרֹן ַו ְי ַצֵּום
