Page 859 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 859
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק כו 837
אֱ 1אֹל ִהים – "שם אלוהים משותף ּ ֶפ ֶרק ִׁש ָּׁשה ְו ֶע ְׂש ִרים
לה' ,ולמלאכים ולדיינים מנהיגי כו
המדינות" (מו"נ א,ב)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרֱ " :אֹל ִהים המקלל והדן בערכאות
ֹלא ְת ַקֵּללְ ,ו ָנִׂשיא ְב ַעְּמָך ֹלא ָתאֹר [אל איסור המקלל ועונשו
תקלל]"ַ .הָּנִׂשיא – "כל מי שיש בידו
שלטון והוא במעלה הגבוהה ביותר, אָּ 1כל ַהְּמ ַקֵּלל ַּד ָּין ִמ ַּד ָּי ֵני ִיְׂשָר ֵאל – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה,
בין שהייתה מעלה שלטונית או מעלה
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרֱ " :אֹל ִהים ֹלא ְת ַקֵּלל" (שמות כב,כז)ְ .ו ֵכן ִאם ִקֵּלל ַהָּנִׂשיא
– ֶא ָחד רֹאׁש ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין ַהְּגדֹו ָלה אֹו ַהֶּמ ֶלְך ,עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה ,תורנית" (סה"מ ל"ת שטז).
אָּ 2כל ַהְּמ ַקֵּלל ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאל –
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָנִׂשיא ְב ַעְּמָך ֹלא ָת ֹאר" (שם).
"הכשרים" (ראה פירוט המצוות בפתיחה
אְ 2וֹלא ַּד ָּין ְו ָנִׂשיא ִּב ְל ַבדֶ ,אָּלא ָּכל ַהְּמ ַקֵּלל ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאל
להלכות סנהדרין) ,אבל את הרשעים מותר
לקלל .ואף מי שלא עמד בדיבורו לאחר לֹו ֶקהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ְת ַקֵּלל ֵח ֵרׁש" (ויקרא יט,יד)ְ .ו ָלָּמה ֶנ ֱא ַמר
שקיבל כסף" ,אוררין אותו" (לקללת " ֵחֵרׁש"? ֶׁש ֲא ִפּלּו ֶזה ֶׁש ֵאינֹו ׁשֹו ֵמ ַעְ ,וֹלא ִנ ְצ ַט ֵער ִּב ְק ָל ָלה זֹו –
"מי שפרע" ראה מכירה ז,ב) .וראוי לבזות לֹו ֶקה ַעל ִק ְל ָלתֹוְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ַהְּמ ַקֵּלל ֶאת ַה ָּק ָטן לֹו ֶקהֲ :הֵרי
את מי שעושה עברות "בדברי שמים
[שבין אדם למקום] ,אם לא חזר בו הּוא ְּכ ֵחֵרׁש .בַ 1הְּמ ַקֵּלל ֶאת ַהֵּמת – ָּפטּור.
בסתר [לאחר שהוכיחו אותו בסתר], ב 2הֹו ִאיל ּו ְמ ַקֵּלל ָּכל ָא ָדם ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ַח ָּיבָ ,לָּמה ִי ֵחד ָלאו
מכלימין אותו ברבים ,ומפרסמין חטאו,
ַל ַּד ָּין ְו ָלאו ַלָּנִׂשיא? ְל ַח ְּיבֹו ְׁש ַּת ִיםִ .נ ְמ ֵצא ָת ָל ֵמדֶׁ ,ש ַהְּמ ַקֵּלל ומחרפין אותו בפניו ומבזין ומקללין,
עד שיחזור למוטב ,כמו שעשו כל ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאלֵּ ,בין ִאיׁש ֵּבין ִאּ ָׁשהֵּ ,בין ָּגדֹול ֵּבין ָק ָטן – לֹו ֶקה
הנביאים לישראל" (דעות ו,ח)ֹ .לא ְת ַקֵּלל ַא ַחת; ְו ִאם ִקֵּלל ַּד ָּין – לֹו ֶקה ְׁש ַּת ִים; ְו ִאם ִקֵּלל ָנִׂשיא – לֹו ֶקה
ֵחֵרׁש – "והיה עולה בדעתנו שכל מה ָׁשלׁשּ .ו ֶבן ָנִׂשיא ֶׁשִּקֵּלל ָא ִביו – ַח ָּיב ִמּׁשּום ַאְרָּב ָעה ֵׁשמֹות:
שאסרה קללת אדם מישראל ,דווקא
ְׁשלָׁשה ֶׁשְּל ָכל ָא ָדםְ ,ו ַא ַחת ִמּׁשּום ָה ָאב.
אם היה שומע אותה מחמת מה שיגיע
לו מכך מן הבושה והצער ,אבל קללת ג ַהְּמ ַקֵּלל ַע ְצמֹו – לֹו ֶקה ְּכ ִמי ֶׁשִּקֵּלל ֲא ֵחִריםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
החרש ,כיוון שאינו שומע ואינו מצטער
" ִהׁ ָּש ֶמר ְלָך ּוְׁש ֹמר ַנ ְפְׁשָך ְמאֹד" (דברים ד,ט)ְ .ו ֶא ָחד ַהְּמ ַקֵּלל ַע ְצמֹו בכך ,אין חטא בדבר .לפיכך השמיענו
שהוא אסור ,והזהיר עליו ,לפי שאין
התורה מביטה על מצב המתחרף [מי אֹו ֲח ֵברֹו אֹו ַּד ָּין אֹו ָנִׂשיא – ֵאינֹו לֹו ֶקה ַעד ֶׁש ְּי ַקֵּלל ְּבֵׁשם ִמן
שקיללוהו] בלבד ,אלא הביטה גם על ַהּ ֵׁשמֹותְּ ,כגֹון ' ָיּה' אֹו 'ַׁש ַּדי' ֵו'אֹל ִהים' ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ,אֹו ְּב ִכּנּוי
מצב המחרף ,שהוא הוזהר שלא יעורר ִמן ַהִּכּנּו ִייםְּ ,כגֹון ' ַחּנּון' ְו' ַקָּנא' ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןְ .והֹו ִאיל ְוהּוא
את נפשו לנקמה ולא ירגילנה לכעוס" ַח ָּיב ִאם ִקֵּלל ְּב ָכל ַהִּכּנּו ִיין – ָּכְך ִאם ִקֵּלל ְּב ָכל ָלׁשֹוןַ ,ח ָּיב;
ֶׁש ַהּ ֵׁשמֹות ֶׁשּקֹוְר ִאין ָּב ֶהם ַהּגֹו ִיים ְל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא – ֲהֵרי
(סה"מ ל"ת שיז)ֵ .י ָר ֶאה ִלי – ראה לעיל ֵהן ְּכ ָכל ַהִּכּנּו ִייןְ .ו' ָארּור' – ּבֹו ְׁשבּו ָעהּ ,ובֹו ְק ָל ָלהּ ,ובֹו ִנּדּוי.
יב,ג .10בַ 1הְּמ ַקֵּלל ֶאת ַהֵּמת – או את
מי שנגזר דינו למיתה (ממרים ה,יב).
ד ֵאינֹו לֹו ֶקה ַעד ֶׁש ַּי ְתרּו ּבֹו ִּב ְפ ֵני ֵע ִדיםִּ ,כְׁש ָאר ָּכל ַח ָּי ֵבי בֵׁ 2שמֹות – איסורי לאו.
ָלא ִויןֲ .א ָבל ִאם ֹלא ָה ְי ָתה ָׁשם ַה ְת ָר ָאה ,אֹו ֶׁשִּקֵּלל ְּבֹלא ג ַהּ ֵׁשמֹות – שמותיו של ה' ,שאסור
למחוק אותם (יסודי התורה ו,ב)ְּ .בֵׁשם ִמן
ַהּ ֵׁשמֹות – כגון שאמר לו' :יקללך שדי'' ,יענישך אלוהים'' ,ארור אתה לאדני' וכיוצא בזהַ .הִּכּנּו ִיים – תארים "שמשבחין
בהן הקדוש ברוך הוא ,כגון :חנון ורחום ,הגדול הגבור והנורא ,הנאמן ,קנא וחזק" (יסודי התורה ו,ה) ,שדרגת קדושתם
פחותה יותר ומותר למחוק אותםֶׁ .ש ַהּ ֵׁשמֹות ֶׁשּקֹוְר ִאין ָּב ֶהם ַהּגֹו ִיים וכו' – כגון Godבאנגלית או 'אללה' בערבית (ראה
ק' יסודי התורה ה,ו)ְ .ו ָארּור וכו' – לשון ארור כולל הן לשון שבועה ,כגון שאמר 'ארור לה' מי שיאכל דבר פלוני' ,ואכל
אותו ,הרי זה נשבע על שקר (שבועות ב,ב) ,הן קללה או נידוי ,שאם אומרים 'פלוני ארור' ,משמעו נידוי (תלמוד תורה ז,ב).
ד ֵאינֹו לֹו ֶקה – אבל עדיין הוא עובר עברהַ .ה ְתָר ָאה – ראה לעיל יב,ב.
