Page 858 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 858

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק כה	‬                                       ‫‪	836‬‬

‫ַעד ֶׁשּיֹא ַמר ִמּ ֵׁשם ְׁש ָלְׁש ָּתן‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֶׁש ָה ַלְך‬                      ‫ז  ְׁש ָלְׁש ָּתן – שלושת הדיינים‪ ,‬וכשידוע‬
‫ַהּ ָׁש ִלי ַח ְּביֹום ֶׁש ֵאינֹו ָידּו ַע ִליִׁשי ַבת ַה ַּד ָּי ִנים‪ֲ .‬א ָבל ְּביֹום ַה ָּידּו ַע‬
‫ֶׁש ַה ַּד ָּי ִנים ֵיְׁשבּוּבֹו ַל ִּדין– ַהּכֹליֹו ְד ִעיםֶׁשָּכל ַה ַּד ָּי ִנים ְמ ֻקָּב ִציןּבֹו‪,‬‬  ‫בוודאי שיתקיים הדיון‪ְּ .‬בֵׁשם ֶא ָחד –‬
                                                                                                        ‫מפני שידוע ששאר הדיינים מקובצים‬
  ‫ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּבא ַהּ ָׁש ִלי ַח ְּבֵׁשם ֶא ָחד‪ְּ ,‬כ ִאּלּו ָּבא ְּבֵׁשם ְׁש ָלְׁש ָּתן‪.‬‬
                                                                                                                                       ‫שם‪.‬‬
‫ח‪ִ   1‬מי ֶׁשּ ָׁש ְלחּו לֹו ֵּבית ִּדין ְוֹלא ָּבא ַל ִּדין – ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו‪,‬‬
                                                                                                        ‫ח‪ְׂ  1‬ש ַכר ַהּסֹו ֵפר – שכתב את שטר‬
‫ְוכֹו ְת ִבין ָע ָליו ִּפ ְת ָחא‪ְ ,‬ונֹו ֵתן ְׂש ַכר ַהּסֹו ֵפר; ּו ְב ֵעת ֶׁש ָּיבֹוא‬
‫קֹוְר ִעין ַהִּפ ְת ָחא‪ָּ .‬כ ְתבּו ָע ָליו ִּפ ְת ָחא ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ִקֵּבל ַה ִּדין –‬               ‫הפתחא‪ ,‬והוא כותב גם את מהלך‬
                                                                                                        ‫הדיונים (לעיל א‪,‬ט)‪ .‬קֹו ְר ִעין ַהִּפ ְת ָחא –‬
            ‫ֵּכיָון ֶׁש ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמ ַקֵּבל ַה ִּדין'‪ ,‬קֹוְר ִעין ִנּדּויֹו‪.‬‬                   ‫לאחר ששילם את שכר הסופר ובא לבית‬
                                                                                                        ‫דין (כס"מ)‪ .‬קֹו ְר ִעין ִנּדּויֹו – קורעים את‬
‫ח‪ָ   2‬ק ְבעּו לֹו ֵּבית ִּדין ְז ַמן ֶׁש ָּיבֹוא ַהּיֹום‪ְ ,‬וֹלא ָּבא ָּכל אֹותֹו‬                        ‫שטר הפתחא שנכתב נגדו‪ ,‬מפני שקיבל‬
                                                                                                        ‫עליו את הדין והפסיק להתחצף כלפי‬
‫ַהּיֹום – ּכֹו ְת ִבין ָע ָליו ִּפ ְת ָחא ָל ֶעֶרב‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים?‬
‫ְּבֶׁש ָה ָיה ַּבְּמ ִדי ָנה‪ּ ,‬ו ָמַרד ְוֹלא ָּבא‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָה ָיה ַּבְּכ ָפִרים‪,‬‬                                  ‫בית דין באי קבלת הדין‪.‬‬
‫ְויֹו ֵצא ְו ִנ ְכ ָנס – קֹו ְב ִעים לֹו ְז ַמן‪ֵׁ ,‬ש ִני ַו ֲח ִמיִׁשי ְוֵׁש ִני‪ְ .‬ו ִאם ָׁש ַלם‬
                                                                                                        ‫ח‪ְ   2‬מ ִדי ָנה – עיר‪ֵׁ .‬ש ִני ַו ֲח ִמיִׁשי ְוֵׁש ִני –‬
     ‫יֹום ֵׁש ִני ְוֹלא ָּבא – ֵאין ּכֹו ְת ִבין ָע ָליו ִּפ ְת ָחא ַעד ְל ָמ ָחר‪.‬‬
                                                                                                        ‫מתריעים ומזמינים אותו שלוש פעמים‬
‫ט   ֵאין קֹו ְב ִעין ְז ַמן ֹלא ִּבי ֵמי ִני ָסן ְוֹלא ִּבי ֵמי ִּתְׁשֵרי‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬                    ‫לשלושה מועדי דיונים של בית הדין‪,‬‬
                                                                                                        ‫שהיו יושבים פעמיים בשבוע‪ ,‬בכל יום‬
‫ֶׁש ָה ָעם ְטרּו ִדין ַּבּמֹו ֲעדֹות‪ְ ,‬וֹלא ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת ְוֹלא ְּב ֶעֶרב יֹום‬
‫טֹוב‪ֲ .‬א ָבל קֹו ְב ִעין ְּב ִני ָסן ֶׁש ָּיבֹוא ַא ַחר ִני ָסן‪ּ ,‬ו ְב ִתְׁשֵרי ֶׁש ָּיבֹוא‬                                 ‫שני ויום חמישי‪.‬‬
‫ַא ַחר ִּתְׁשֵרי‪ֲ .‬א ָבל ֵאין קֹו ְב ִעין ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת ֶׁש ָּיבֹוא ַא ַחר ַהׁ ַּשָּבת‪,‬‬
                                                                                                        ‫ט  קֹו ְב ִעין ְז ַמן – לבוא לדין‪ .‬מֹו ֲעדֹות‬
                        ‫ִמְּפ ֵני ֶׁש ַהּ ֹכל ְטרּו ִדין ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת‪.‬‬
                                                                                                        ‫– חגים‪ .‬אבל אם יש צורך בדבר‪ ,‬דנים‬
‫י‪ִ   1‬מי ֶׁשהּוא ַּבְּמ ִדי ָנה‪ְ ,‬ו ָה ַלְך ְׁש ִלי ַח ֵּבית ִּדין ְוֹלא ְמ ָצאֹו – ֵאין‬                ‫גם בניסן ותשרי‪ ,‬ואפילו בחול המועד‪,‬‬
                                                                                                        ‫"ודנים דיני ממונות ודיני מכות ודיני‬
‫קֹו ְב ִעין לֹו ְז ַמן ָלבֹוא‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְמ ָצא אֹותֹו ַהּ ָׁש ִלי ַח ְויֹא ַמר לֹו‪.‬‬                  ‫נפשות במועד‪ .‬ומי שלא קיבל עליו‬
‫ָה ָיה ַּבְּכ ָפר חּוץ ַלְּמ ִדי ָנה – ִאם ַּדְרּכֹו ָלבֹוא ְּבאֹותֹו ַהּיֹום‪ ,‬אֹו ֵמר‬                  ‫הדין‪ ,‬משמתין אותו במועד" (יום טוב‬
‫ַהּ ָׁש ִלי ַח ֲא ִפּלּו ְל ֶא ָחד ִמן ַהּ ְׁש ֵכ ִנים‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִאּ ָׁשה ' ִאם ָיבֹוא‬                 ‫ז‪,‬יב)‪ְ .‬טרּו ִדין – הן מפני שהוא עלול‬
‫ְּפלֹו ִני – הֹו ִדיעּוהּו ֶׁשֵּבית ִּדין ָק ְבעּו לֹו ְז ַמן ֶׁש ָּיבֹוא ַהּיֹום ְל ֵבית‬               ‫לשכוח את מועד הזימון הן כדי שיהיה‬
                                                                                                        ‫פנוי נפשית לדיון ולא יהיה טרוד עקב‬
                  ‫ִּדין'; ְו ִאם ֹלא ָּבא – ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו ָל ֶעֶרב‪.‬‬                                ‫ההכנות לחג או לשבת‪ְּ .‬ב ֶעֶרב ַׁשָּבת –‬
                                                                                                        ‫אך בערב יום טוב‪ ,‬מותר לשלוח לו‬
‫י‪ַּ  2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵאין ַה ֶּדֶרְך ֶׁש ַּדְרּכֹו ֵלי ֵלְך ָּבּה ַעל‬               ‫הזמנה לדיון‪ ,‬מפני שביום טוב עצמו‬
                                                                                                        ‫מותר לבשל ולעשות מלאכת אוכל נפש‪,‬‬
‫ְמקֹום ֵּבית ִּדין‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָה ָיה ַּדְרּכֹו ֲע ֵלי ֶהם – ֵאין ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו‬                    ‫וממילא טרדתו בערב יום טוב פחותה‬
‫ַעד ֶׁשּיֹו ִדיעֹו ַהּ ָׁש ִלי ַח ְּב ַע ְצמֹו‪ֶׁ ,‬שָּמא ֹלא ָא ְמרּו לֹו ַהּ ְׁש ֵכ ִנים‪,‬‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ֵהם אֹו ְמִרין‪ַּ :‬דְרּכֹו ַעל ֵּבית ִּדין‪ּ ,‬ו ְכ ָבר ָה ַלְך ָל ֶהם ְו ִנ ְפ ַטר‪.‬‬                                ‫מזו שבערב שבת‪.‬‬
‫ְו ֵכן ִאם ֹלא ָּבא ַלְּמ ִדי ָנה ַעד ְל ָמ ָחר – ֵאין סֹו ְמ ִכין ַעל ַהּ ְׁש ֵכ ִנים‪,‬‬
                                                                                                                    ‫י‪ַּ  1‬בְּמ ִדי ָנה – בעיר‪.‬‬
                     ‫ֶׁשָּמא ָׁש ְכחּו ַהּ ְׁש ֵכ ִנים ְוֹלא ָא ְמרּו לֹו‪.‬‬                              ‫י‪ֶׁ  2‬ש ַּדְרּכֹו – של המוזמן לדין‪ַ .‬על‬

‫יא   ִמי ֶׁשָּבא ְל ֵבית ִּדין ְו ִקֵּבל ַה ִּדין‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו לֹו ְלַׁשֵּלם‪ְ ,‬ו ָה ַלְך‬                ‫ְמקֹום – עוברת דרך מקום בית הדין‪.‬‬
                                                                                                        ‫ָל ֶהם – אליהם‪ ,‬לבית דין‪ְ .‬ו ִנ ְפ ַטר – מבית‬
‫ְוֹלא ִׁשֵּלם – ֵאין ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו ַעד ֶׁשַּמ ְתִרין ּבֹו ֵׁש ִני ַו ֲח ִמיִׁשי‬                    ‫דין‪ ,‬שסיים את נוכחותו בדיון והוא‬
‫ְוֵׁש ִני‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ַמה ּ ֶׁשהּוא ַח ָּיב‪ְ .‬ו ִאם‬
                                                                                                             ‫פטור מלהתייצב עוד בבית הדין‪.‬‬
        ‫ָע ַמד ְׁשלִׁשים יֹום ְוֹלא ָּת ַבע ִנּדּויֹו – ַמ ֲחִרי ִמין אֹותֹו‪.‬‬
                                                                                                        ‫יא   ְמ ַנ ִּדין‪ַ ...‬מ ֲחִרי ִמין – ראה לעיל‬

                                                                                                                                ‫ביאור כד‪,‬ז‪.‬‬
   853   854   855   856   857   858   859   860   861   862   863