Page 749 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 749
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ב 727
ב ְּבכֹור ֶׁשּנֹו ַלד ְל ַא ַחר ִמי ַתת ָא ִביו – קביעת הבכור בזמן הלידה
ונולדו אחריו אחיו ,כגון שילדה אמו ב ְּבכֹור ֶׁשּנֹו ַלד ְל ַא ַחר ִמי ַתת ָא ִביו ֵאינֹו נֹו ֵטל ִּפי ְׁש ַנ ִים,
תאומים והוא התאום הראשון ,או שהיו
נשותיו האחרות של אביו מעוברות ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָה ָיה ְּביֹום ַה ְנ ִחילֹו ֶאת ָּב ָניוִּ ...כי ֶאת ַהְּבכֹר ֶּבן
כשמת אביו (מ"מ)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרַ ...יִּכיר – ַהׂ ְּשנּו ָאה ַיִּכיר" (שם כא,טז-יז)ְ .ו ִאם ָי ָצאת ַּפ ַּד ְחּתֹו ְּב ַח ֵּיי ָא ִביו –
שאביו צריך להכירו כדי שייחשב בכור ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָי ָצא ָּכל רֹאׁשֹו ַל ֲאִויר ָהעֹו ָלם ֶאָּלא ְל ַא ַחר
לירושהַּ .פ ַּד ְחּתֹו – מצחו (פה"מ נידה ג,ה). ִמי ַתת ָא ִביוֲ ,הֵרי ֶזה נֹו ֵטל ִּפי ְׁש ַנ ִים.
הוצאת הפדחת קובעת את הלידה (איסורי
ביאה י,ו; ביכורים יא,טו) ,ובמצב זה נחשב ג ְּבכֹור ֻט ְמטּום ֶׁשִּנ ְקַרע ְו ִנ ְמ ָצא ָז ָכר ֵאינֹו נֹו ֵטל ִּפי ְׁש ַנ ִיםְ .ו ֵכן
כאילו הכירו אביו (רש"י בכורות מו,ב).
ָּפׁשּוט ֶׁשִּנ ְקַרע ְו ִנ ְמ ָצא ָז ָכר ֵאינֹו ְמ ַמ ֵעט ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹוָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
ג ֻט ְמטּום – מי שאברי הרבייה שלו " ְו ָי ְלדּו לֹו ָב ִנים" (שם כא,טו) – ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבן ִמּ ְׁש ַעת ֵל ָדה.
מחופים בקרום עור ,ואין ידוע אם הוא
זכר או נקבה ,עד שייקרע הקרום (אישות ד ֵּכי ַצד ֵאינֹו ְמ ַמ ֵעט ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹוָרה? ֲהֵרי ֶׁש ָה ָיה לֹו ֵּבן ְּבכֹור
ב,כה)ָּ .פׁשּוט – שאינו בכור .וכל ההלכה
אמורה במי שנולד טומטוםֵ .אינֹו ְמ ַמ ֵעט ּוְׁש ֵני ְּפׁשּו ִטים ְו ֶזה ַהֻּט ְמטּום ֶׁשִּנ ְקַרע ְו ִנ ְמ ָצא ָז ָכר – ַהְּבכֹור
ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹוָרה – יש שני שלבים בחלוקת נֹו ֵטל ֲח ִצי ַהָּממֹוןּ ,ו ְכ ִאּלּו ֵאין ִעּמֹו ֶאָּלא ְׁש ֵני ַהְּפׁשּו ִטים ִּב ְל ַבד,
ְו ַה ֵח ִצי ַהִּנְׁש ָאר – חֹו ְל ִקין אֹותֹו ְׁש ֵני ַהְּפׁשּו ִטין ִעם ַהִּנ ְק ָרע ירושה :הפרשת החלק המיוחד לבכור
וחלוקה שווה של שאר הירושה בין כל
הבנים .פעמים שאחד מן האחים אינו ְּבׁ ָש ֶוה*.
ה ָק ָטן ֶּבן יֹום ֶא ָחד ְמ ַמ ֵעט ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹו ָרהֲ ,א ָבל ֹלא ָה ֻעָּבר .נכלל בשלב הראשון ,ונמצא חלקו של
הבכור גדול יותר (="אינו ממעט בחלק
בכורה") ,אף על פי שהוא נכלל בשלב ּו ֵבן ֶׁשּנֹו ַלד ְל ַא ַחר ִמי ַתת ָא ִביו ֵאינֹו ְמ ַמ ֵעט ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹוָרה.
השני של חלוקת שארית הירושה. ו ֵּבן ֶׁשִּנ ְס ַּתֵּפק ָלנּו ִאם הּוא ְּבכֹור אֹו ָּפׁשּוטְּ ,כגֹון ֶׁשִּנ ְת ָעֵרב
ד ֲהֵרי ֶׁש ָה ָיה לֹו – דוגמה זו עוסקת במי ִעם ַא ֵחר – ֵאינֹו נֹו ֵטל ִּפי ְׁש ַנ ִיםְ .ו ֵכי ַצד עֹוִׂשין? ִאם ֻהְּכרּו
ּו ְל ַבּסֹוף ִנ ְת ָעְרבּו – ּכֹו ְת ִבין ַהְרָׁש ָאה ֶזה ָל ֶזהְ ,ונֹו ְט ִלין ֵח ֶלק
שיש לו ארבעה בניםַ .הְּבכֹור נֹו ֵטל... ְּבכֹוָרה ִעם ֲא ֵחי ֶהם; ְו ִאם ֹלא ֻהְּכרּוְּ ,כגֹון ֶׁש ָּי ְלדּו ְּב ַמ ֲחבֹו ָאה
ְּבָׁש ֶוה* – ראה איור .בכ"י י'ַ :הְּבכֹור
נֹו ֵטל ְר ִבי ַע ַהָּממֹון ְּב ֶח ֶלק ְּבכֹוָרהּ ,ו ְכ ִאּלּו
ֵאין ִעּמֹו ֶאָּלא ְׁש ֵני ַהְּפׁשּו ִטים ִּב ְל ַבד, ַא ַחת – ֵאין ּכֹו ְת ִבין ַהְרָׁש ָאהְ ,ו ֵאין ָּכאן ֵח ֶלק ְּבכֹוָרה.
ְו ַה ֵח ִצי ְו ָהְר ִבי ַע ַהִּנְׁש ָאר – חֹו ְל ִקין אֹותֹו
ְׁש ֵני ַהְּפׁשּו ִטין ִעם ַהִּנ ְק ָרע ִעם ַהְּבכֹור ְּבָׁש ֶוה (במהדורת פרנקל צוין נוסח חלופי נוסח הפנים שלב ראשון
שנראה שזהו נוסח מהדורא בתרא) .ההבדל בין הנוסחים הוא בשאלה 20 20 20 20 20 20 20 20
אם הבכור מקבל את כל חלקו כבר בשלב הראשון או אם הוא
מקבל את חלקו המיוחד בשלב הראשון וחלקו הרגיל כשאר 15 שלב שני
אחיו בשלב השני.
נניח שהירושה היא בסך 80דינרים ,והיורשים הם בכור ה ָק ָטן ֶּבן יֹום ֶא ָחד – בזמן מיתת אביו ,והוא זמן החלוקה.
ושני אחים פשוטים .באיורים שני שלבי חלוקה ,הן לפי ְמ ַמ ֵעט ְּב ֵח ֶלק ְּבכֹו ָרה – כשמחושב לבכור חלקו הכפול ,נחשב
נוסח הפנים (מימין) הן לפי הנוסח החלופי (משמאל) .חלק
זה במניין האחיםּ .ו ֵבן ֶׁשּנֹו ַלד ְל ַא ַחר ִמי ַתת ָא ִביו – ובזמן הבכור מאויר באפור .לפי נוסח הפנים ,הבכור יורש 40
שנעשתה החלוקה לאחר מיתת אביו כבר נולד .אף על פי שהוא דינרים ,ואילו לפי הנוסח החלופי ,הוא יורש רק 35דינרים.
נוטל את חלקו ,אינו ממעט.
ו ֶׁשִּנ ְת ָעֵרב ִעם ַא ֵחר – כגון שילדה אמו תאומים ,ואין ידוע מי מהם הבכורֻ .הְּכרּו – בתחילה ידעו מי הבכור ומי הפשוט,
ונתקיים "כי את הבכור ...יכיר" (דברים כא,יז)ַ .ה ְרָׁש ָאה – ייפוי כוח ,שיהא כל אחד רשאי ליטול את חלקו המיוחד של
הבכורְ .ונֹו ְט ִלין ֵח ֶלק ְּבכֹוָרה ִעם ֲא ֵחי ֶהם – ובא אחד מן התאומים בדוגמה שנקטנו וטוען :אם אני הבכור – תנו לי את
חלקי; ואם אחי התאום הבכור – תנו לי את חלקו ,שהרי נתן לי הרשאה לגבות את חלקו עבורו ,ושניהם מתחלקים
בירושהַ .מ ֲחבֹו ָאה – מחבוא ,מקום מסתור.
