Page 746 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 746

‫םיטפשמ רפס‪      ‬נחלות הלכות‪      ‬פרק א	‬                                                               ‫‪	724‬‬

‫ג‪ֹ  5‬לא ָה ָיה ֲא ִבי ָה ָאב ַק ָּים – ְמ ַע ְּי ִנין ַעל ַזְרעֹו ֶׁשַּל ֲא ִבי ָה ָאב‪,‬‬                 ‫ג‪ַ   5‬נ ֲח ָלה ְמ ַמְׁש ֶמֶׁשת ְועֹו ָלה ַעד ְראּו ֵבן‬

‫ֶׁש ֵהם ֲא ֵחי ָא ִביו ֶׁשַּלֵּמת; ְו ַה ְּז ָכִרים קֹו ְד ִמין ַלְּנ ֵקבֹות‪ְ ,‬ו ַזְר ָען‬               ‫– ביטוי תלמודי (ב"ב קטו‪,‬ב) שמשמעו‪:‬‬
‫ֶׁשַּל ְּז ָכִרים קֹו ֵדם ַלְּנ ֵקבֹות‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ָה ָיה ַה ִּדין ְּב ַזְרעֹו ֶׁשַּלֵּמת‬               ‫הירושה משתלשלת ועולה עד ראובן‬
‫ַע ְצמֹו‪ֹ .‬לא ִנ ְמ ְצאּו ַא ִחים ְל ָא ִביו‪ֹ ,‬לא ֵהם ְוֹלא ַזְר ָעם – ַּת ֲחזֹר‬                        ‫ואף למעלה ממנו‪ .‬ונתבאר שם בתלמוד‬
‫ַה ְּיֻרּ ָׁשה ַל ֲא ִבי ֲא ִבי ָה ָאב‪ְ .‬ו ַעל ַה ֶּדֶרְך ַהּזֹאת ַנ ֲח ָלה ְמ ַמְׁש ֶמֶׁשת‬             ‫מדוע נזכר ראובן‪ :‬מסורת בידנו שלא‬
                                                                                                        ‫יכלה שבט מישראל‪ ,‬ולכן לא ייתכן‬
                                     ‫ְועֹו ָלה‪ַ ,‬עד ְראּו ֵבן‪.‬‬                                          ‫שיהיה אדם שאין לו יורש באחד משבטי‬

‫ג‪ִ   6‬נ ְמ ֵצא ָת אֹו ֵמר‪ַ :‬הֵּבן קֹו ֵדם ַלַּבת‪ְ ,‬ו ָכל יֹו ְצ ֵאי ְיֵרכֹו ֶׁשַּלֵּבן‬                                              ‫ישראל‪.‬‬

‫קֹו ְד ִמין ַלַּבת; ְו ַהַּבת קֹו ֶד ֶמת ַל ֲא ִבי ָא ִבי ָה‪ְ ,‬ו ָכל יֹו ְצ ֵאי ְיֵר ָכּה‬               ‫ג‪ַ   7‬עד רֹאׁש ַהּדֹורֹות – עד תחילת‬
‫קֹו ְד ִמין ַל ֲא ִבי ָא ִבי ָה; ַו ֲא ִבי ַהֵּמת קֹו ֵדם ַל ֲא ֵחי ַהֵּמת‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן‬
‫יֹו ְצ ֵאי ְיֵרכֹו; ְו ָה ָאח קֹו ֵדם ָל ָאחֹות‪ְ ,‬ו ָכל יֹו ְצ ֵאי ְיֵרכֹו ֶׁשָּל ָאח‬                   ‫השושלת‪ֵ .‬אין ְלָך ָא ָדם ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ֶׁש ֵאין‬
‫קֹו ְד ִמין ָל ָאחֹות; ְו ָאחֹות קֹו ֶד ֶמת ַל ֲא ִבי ָא ִבי ָה‪ְ ,‬ו ָכל יֹו ְצ ֵאי ְיֵר ָכּה‬            ‫לֹו יֹוֵרׁש – להבדיל מגוי שנתגייר ולא‬

                                   ‫קֹו ְד ִמין ַל ֲא ִבי ָא ִבי ָה‪.‬‬                                                            ‫הוליד ילדים‪.‬‬

‫ג‪ֲ   7‬א ִבי ָה ָאב קֹו ֵדם ַל ֲא ִחי ָא ִביו ֶׁשַּלֵּמת‪ַ ,‬ו ֲא ִחי ָא ִביו קֹו ֵדם‬                      ‫ד   ִהיא קֹו ֶד ֶמת – כי "כל הקודם בנחלה‬

‫ַל ֲאחֹות ָא ִביו‪ְ ,‬ו ָכל יֹו ְצ ֵאי ְיֵרכֹו ֶׁשַּל ֲא ִחי ָא ִביו קֹו ְד ִמין ַל ֲאחֹות‬                ‫– יוצאי ירכו קודמין" (לעיל ג‪ְ .)1‬והּוא‬
‫ָא ִביו‪ַ ,‬ו ֲאחֹות ָא ִביו קֹו ֶד ֶמת ַל ֲא ִבי ֲא ִבי ָא ִביו ֶׁשַּלֵּמת‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל‬                  ‫ַה ִּדין ְל ַבת ָה ָאח ִעם ָה ָאחֹות – כשאין‬
‫יֹו ְצ ֵאי ְיֵר ָכּה ֶׁשַּל ֲאחֹות ָא ִביו קֹו ְד ִמין ַל ֲא ִבי ֲא ִבי ָא ִביו‪ְ ,‬ו ַעל‬                 ‫למת לא צאצאים ולא אב‪ ,‬זכות אחיו‬
‫ֶּדֶרְך זֹו הֹו ֵלְך ְועֹו ֶלה ַעד רֹאׁש ַהּדֹורֹות‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ֵאין ְלָך ָא ָדם‬                       ‫הזכר או צאצאיו‪ ,‬כולל בת אחיו‪ ,‬קודמת‬

                               ‫ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ֶׁש ֵאין לֹו יֹוֵרׁש‪.‬‬                                                          ‫לזכות אחותו‪.‬‬

                                               ‫קדימות הירושה בין בני דודים‬                              ‫ה   ַה ָּז ֵקן – הסב‪ְּ .‬ב ֵני ָה ַא ִחים – אם אין‬

‫ד   ִמי ֶׁשֵּמת ְו ִהִּני ַח ַּבת ּו ַבת ַהֵּבן‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ַּבת ַּבת ַּבת ַהֵּבן‪,‬‬                    ‫למת צאצאים‪ּ .‬ו ְב ֵני ֲא ֵחי ָה ָאב – אם אין‬
                                                                                                             ‫למת צאצאים‪ ,‬לא אחים ולא אב‪.‬‬
‫ַעד סֹוף ַּכָּמה ּדֹורֹות – ִהיא קֹו ֶד ֶמת‪ְ ,‬ו ִתיַרׁש ַהּ ֹכל‪ְ ,‬ו ֵאין ַלַּבת‬
‫ְּכלּום‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ְל ַבת ָה ָאח ִעם ָה ָאחֹות ּו ְל ַבת ֶּבן ֲא ִחי ָא ִביו‬                      ‫ו   ִמְׁשַּפ ַחת ָה ֵאם ֵאי ָנּה ְקרּו ָיה ִמְׁשָּפ ָחה‬

                        ‫ִעם ֲאחֹות ָא ִביו‪ְ ,‬ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‪.‬‬                                 ‫– האם קובעת את זהותו של הנולד‪,‬‬
                                                                                                        ‫והאב קובע את שיוכו לשושלת‬
‫ה   ִמי ֶׁש ָהיּו לֹו ְׁש ֵני ָּב ִנים ּו ֵמתּו ַהׁ ְּש ֵני ָּב ִנים ְּב ַח ָּייו‪ְ ,‬ו ִהִּני ַח ַהֵּבן‬  ‫המשפחתית‪ ,‬מפני ששם המשפחה‬
                                                                                                        ‫והנחלה נקבעים על פי האב‪" :‬שנאמר‪:‬‬
‫ָה ֶא ָחד ְׁשלָׁשה ָּב ִנים ְו ִהִּני ַח ַהֵּבן ַהּ ֵׁש ִני ַּבת ַא ַחת‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ֵמת‬            ‫'וית ַילדו על משפחותם לבית אבותם'‬
‫ַה ָּז ֵקן – ִנ ְמ ְצאּו ְׁשלֶׁשת ְּב ֵני ְּבנֹו יֹוְרִׁשין ֲח ִצי ַהַּנ ֲח ָלה ּו ַבת ְּבנֹו‬           ‫(במדבר א‪,‬יח) – בית אביו היא משפחתו‪,‬‬
‫יֹוֶרֶׁשת ַה ֵח ִצי‪ֶׁ ,‬שָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן יֹוֵרׁש ֵח ֶלק ָא ִביו‪ְ .‬ו ַעל ֶּדֶרְך זֹו‬                   ‫ואין בית אמו משפחתו" (איסורי ביאה‬
                                                                                                        ‫יט‪,‬טו)‪ ,‬וכן "אחים מן האם אינן חשובין‬
      ‫חֹו ְל ִקין ְּב ֵני ָה ַא ִחים ּו ְב ֵני ֲא ֵחי ָה ָאב‪ַ ,‬עד רֹאׁש ַהּדֹורֹות‪.‬‬                     ‫אחים אלא לאבלות ולעדות‪ .‬אבל לעניין‬
                                                                                                        ‫ירושה או לייבום וחליצה‪ ,‬הרי הן כמי‬
                                                     ‫קרבת משפחה לירושה‬                                  ‫שאינן‪ ,‬שאין אחווה אלא מאב" (ייבום‬

‫ו   ִמְׁשַּפ ַחת ָה ֵאם ֵאי ָנּה ְקרּו ָיה ִמְׁשָּפ ָחה‪ְ ,‬ו ֵאין ְיֻרּ ָׁשה ֶאָּלא‬                                                ‫וחליצה א‪,‬ז)‪.‬‬

‫ְל ִמְׁשַּפ ַחת ָה ָאב‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ָה ַא ִחים ִמן ָה ֵאם ֵאין יֹוְרִׁשין ֶזה ֶאת‬
‫ֶזה‪ְ ,‬ו ָה ַא ִחין ִמן ָה ָאב יֹוְרִׁשין ֶזה ֶאת ֶזה; ְו ֶא ָחד ָא ִחיו ֶׁשהּוא‬

              ‫ֵמ ָא ִביו ִּב ְל ַבד אֹו ָא ִחיו ֶׁשהּוא ֵמ ָא ִביו ּו ֵמ ִאּמֹו‪.‬‬
   741   742   743   744   745   746   747   748   749   750   751