Page 456 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 456
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ד 434
העיתוי לפירוק השותפות דִּ 2דין ֲח ֻל ָּקה – תנאי המאפשר חלוקה,
דֻׁ 1ש ָּת ִפין ֶׁש ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהן ֶׁש ַּי ַע ְמדּו ְּבׁ ֻש ָּתפּות זֹו ַעד ְז ַמן ָקצּוב שהאחד יכול לכפות חלוקה על שותפו,
מפני שהחלוקה אינה משנה את הגדרת
– ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְמ ַעֵּכב ַעל ֲח ֵברֹוְ ,ו ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחֹלק ַעד ֶׁש ַּיִּגי ַע הדבר המחולק .דרך משל ,שדה הקטנה
ַה ְּז ַמן אֹו ַעד ֶׁש ִּי ְכ ֶלה ָּכל ָממֹון ַהׁ ֻּש ָּתפּותְ ,ו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול מ 937-מ"ר לערך ,אינה נקראת שדה.
לכן ,אפשר לכפות לחלק שדה גדולה
ִלּ ֹטל ֶח ְלקֹו ַּב ֶּקֶרן ְוֹלא ַּבׂ ָּש ָכר ַעד סֹוף ַה ְּז ַמן. לחלקות משנה ,רק אם יש בכל אחת מהן
שטח הנקרא 'שדה' (להגדרת השטחים הללו,
דִ 2נְׁש ַּת ְּתפּו ְס ָתםְ ,וֹלא ָק ְבעּו ָל ֶהם ְז ַמן – ֲהֵרי ֵאּלּו חֹו ְל ִקין ראה שכנים א,ד .וראה נספח מידות ומשקלות) .אֹו
ָה ָיה ַּב ֲח ֻל ָּק ָתּה ֶה ְפ ֵסד – כגון שאם אין
ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצה ֶא ָחד ֵמ ֶהםֶ ,זה נֹו ֵטל ֶח ְלקֹו ִמן ַה ְּסחֹוָרה ְו ֶזה מחלקים אותה ,היא שווה יותר משווי
נֹו ֵטל ֶח ְלקֹוְ .ו ִאם ֹלא ָה ָיה ְּבאֹו ָתּה ַה ְּסחֹוָרה ִּדין ֲח ֻל ָּקה ,אֹו חלקיהֲ .הֵרי ֵאּלּו מֹו ְכִרין אֹו ָתּה – אם לא
ָה ָיה ַּב ֲח ֻל ָּק ָתּה ֶה ְפ ֵסד – ֲהֵרי ֵאּלּו מֹו ְכִרין אֹו ָתּהְ ,וחֹו ְל ִקין ֶאת ביקש איש מהם לשלם לשני את חלקו
ולקנות אותו ממנו (שכנים א,ב; ש"ך קעו,כט).
ַה ָּד ִמים.
ד 4חֹוב ֵא ֶצל ֲא ֵחִרים – שאחרים
דָ 3ה ָיה ְז ַמן ָידּו ַע ִל ְמ ִכיַרת אֹו ָתּה ַה ְּסחֹוָרה – ֵיׁש ְל ָכל ֶא ָחד
חייבים להם כסף.
ֵמ ֶהן ְל ַעֵּכב ֶׁשֹּלא ַי ֲחֹלקּוַ ,עד ֶׁש ִּתָּמ ֵכר ַה ְּסחֹוָרה ַּב ְּז ַמן ַה ָּידּו ַע
ִל ְמ ִכיָר ָתּהְ .ו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן נֹו ֵטל ֹלא ִמן ַה ֶּקֶרן ְוֹלא ִמן ָהֶרַוח דֵ 5אי ָנן ַא ֲחָר ִאין ֶזה ָל ֶזה – שלוו
ַעד ְז ַמן ַה ֲח ֻל ָּקהֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהן. והתחייבו שיפרע כל אחד מחצית מן
הסכום ,ואינם עֵרבים זה לזה ,ופירשו כן
דָ 4ה ָיה ָל ֶהם חֹוב ֵא ֶצל ֲא ֵחִרים – ֵאינֹו ָיכֹול לֹו ַמר ַל ֲח ֵברֹו בשטר (מלווה ולווה כה,ט)ְ .ו ִאם ֵהן ַא ֲח ָר ִאין
– שהוא הדין כשלא התנו ביניהן אחרת.
'ֹלא ַנ ֲחֹלק ַעד ֶׁשִּנ ְגֶּבה ָּכל ַהחֹוב ֶׁש ֵּיׁש ָלנּו'ֶ ,אָּלא חֹו ְל ִקין,
ּו ְכֶׁש ִּיָּפְרעּו ַהחֹובֹותִ ,יּ ֹטל ָּכל ֶא ָחד ֶח ְלקֹו. דְ 6ו ָלָּמה ְמ ַעֵּכב – כדי שיהיה ממה
דָ 5ה ָיה ֲע ֵלי ֶהם חֹוב ְל ֶא ָחדִ :אם ֵאי ָנן ַא ֲחָר ִאין ֶזה ָל ֶזה – לשלם ,שמא יפסיד האחד את נכסיו
ויצטרך האחר לשלם את כל החוב
חֹו ְל ִקיןְ ,ו ִל ְכֶׁש ַּיִּגי ַע ְז ַמן ַהחֹוב ְל ָפְרעֹוִ ,י ֵּתן ָּכל ֶא ָחד ֶח ְלקֹו; שבשטר .התקשרותם יחד בשעבוד
ְו ִאם ֵהן ַא ֲחָר ִאין – ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְמ ַעֵּכב ַל ֲחֹלק ַעד ֶׁש ַּיִּגי ַע ְז ַמן מחייבת כאילו קבעו זמן קצוב לשותפות
ַהׁ ְּש ָטר ְל ָפְרעֹוְ ,ו ִי ְפְרעּו ַהחֹוב. (לעיל ד.)1
דְ 6ו ָלָּמה ְמ ַעֵּכב? ֶׁש ֲהֵרי ֲח ֵברֹו אֹו ֵמר לֹו 'הֹו ִאיל ְו ָכל ֶא ָחד ה ִל ְסחֹוָרה – להרוויח מקניית סחורה
ִמֶּמּנּו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ָּכל ַהׁ ְּש ָטרִ ,נׂ ָּשא ְו ִנ ֵּתן ְּב ָד ִמים ֵאּלּו ַעד וממכירתהִ .ל ְקנֹות ּבֹו ֵּפרֹות ִל ְסחֹוָרה
ֶׁש ַּיִּגי ַע ַה ְּז ַמן'ָ .א ַמר לֹו ֲח ֵברֹו ' ַנ ֲחֹלקְ ,וטֹל ֶאת ַה ָּד ִמים ְּכ ֶנ ֶגד – להביא לו משם פירות כדי שירוויח
ָּכל ַהׁ ְּש ָטרַ ,ו ֲעֵׂשה ָּב ֶהן ְסחֹוָרה ְל ַע ְצ ְמָךּ ,ו ְתַׁשֵּלם ָּכל ַהׁ ְּש ָטר ממכירתם כאןֵ .ליֵׁשב ּבֹו ַּב ֲחנּות –
ִּב ְז ַמּנֹו' – ֵיׁש לֹו ְל ַעֵּכב ֲע ַד ִין ְולֹו ַמר לֹו 'ֶׁשָּמא ַנ ְפ ִסידְ ,ו ַהׁ ְּש ַנ ִים להרוויח מניהול החנותֵ .אינֹו ָיכֹול
ַל ֲחזֹר ּבֹו – אין הנותן יכול לחזור בו מן
ַמְרִוי ִחין ָי ֵתר ִמן ָה ֶא ָחד'. העסקה ,אבל מקבל הכסף יכול לחזור
בו (ראה שכירות ט,ד)ַ .עד ֶׁש ֵּיׁ ֵשב ַּב ֲחנּות –
ה ַהּנֹו ֵתן ַל ֲח ֵברֹו ָממֹון ֵלי ֵלְך ּבֹו ִל ְמ ִדי ָנה ְּפלֹו ִנית ִל ְסחֹוָרה, וינהל את הכסף בחנות .ואם יש בחנות
מוצרים שיש זמן קצוב למכירתם ,עד
אֹו ִל ְקנֹות ּבֹו ֵּפרֹות ִל ְסחֹוָרה ,אֹו ֵליֵׁשב ּבֹו ַּב ֲחנּות – ֵאינֹו
ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו ּו ְל ַה ֲח ִזיר ַהָּממֹון ִמ ַּיד ַהׁ ֻּש ָּתףַ ,עד ֶׁש ֵּי ֵלְך ַלָּמקֹום שיגיע הזמן (רדב"ז).
ֶׁש ִה ְתנּו ְו ַי ֲחזֹר ,אֹו ֶׁש ִּי ְק ֶנה אֹו ָתן ַהֵּפרֹות ְו ִי ְמּ ֹכר ,אֹו ַעד ֶׁש ֵּיׁ ֵשב
ַּב ֲחנּותֶׁ ,ש ֶּזה ְּכ ִמי ֶׁש ָּק ַבע ְז ַמן הּוא.
