Page 452 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 452
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ג 430
ֶא ְצלֹוְ ,ו ָכ ַפר ּבֹו – ֵאינֹו ָיכֹול ִל ְכּ ֹתב ַהְרָׁש ָאה ָע ָליוֶׁ ,שִּנ ְמ ָצא וֶׁ 2ש ֵאין ָׁשם ָּד ָבר ֶׁש ַּי ְק ֶנה – שהשבועה
ֶזה ִּכ ְמַׁש ֵּקרֶׁ ,שהּוא אֹו ֵמר לֹו ' ִהְרִׁשי ִתיָך ִלּ ֹטל ַמה ׁ ֶּש ֵּיׁש ִלי ְּב ַיד
אינה דבר ממשי ,ולכן אי אפשר להקנות
ְּפלֹו ִני'ּ ,ו ְכ ָבר ָא ַמר ְּפלֹו ִני ֶׁש ֵאין לֹו ֶא ְצלֹו ְּכלּום. אותה (מכירה ה,יד).
וְ 2ו ֵכן ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב לֹו ֲח ֵברֹו ְׁשבּו ָעה – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַהְרׁשֹות זֵ 1אין ַהִּק ְנ ָין – סתם קניין הוא קניין
ָע ָליו ַא ֵחר ְל ַהְׁשִּביעֹוֶׁ ,ש ֵאין ָׁשם ָּד ָבר ֶׁש ַּי ְק ֶנה לֹוְ ,ו ֵאין ָא ָדם חליפין ,שהקונה נותן למוכר כלי
ַמְרֶׁשה ַעל ְּת ִבי ַעת ְּד ָבִריםֶׁ ,ש ֵאין ַה ְּד ָבִרים ִנ ְק ִנין ֶאָּלא ַעל והמוכר מקנה לו תמורתו את הדבר
הנקנה ,אך בדרך כלל המוכר מחזיר
את הכלי לקונה (מכירה ה,ה)ֶׁ .ש ֵאין
ַהַּמ ְטֵּב ַע ִנ ְק ֶנה ַּב ֲח ִלי ִפין – המטבע ְּת ִבי ַעת ַהָּממֹון.
אינה בגדר חפץ ,מפני שאין ערכה
נקבע לפי ערך המתכת שבה אלא זִ 1מי ֶׁש ָהיּו לֹו ָמעֹות ִּפ ָּקדֹון ְּב ַיד ַא ֵחרְ ,וָר ָצה ְל ַהְרׁשֹות
על פי הצורה הטבועה בה ,והצורה
ָׁש ִלי ַח ַל ֲה ִבי ָאן – ֵאין ַהִּק ְנ ָין ִמ ָּידֹו מֹו ִעיל ָּב ֶזהֶׁ ,ש ֵאין ַהַּמ ְטֵּב ַע אינה דבר שיש בו ממש ,שהרי אין
ִנ ְק ֶנה ַּב ֲח ִלי ִפיןֶ .אָּלא ֵּכי ַצד עֹוֶׂשה? נֹו ֵתן לֹו ַקְר ַקע ָּכל ֶׁשהּוא, לה ערך עצמאי ,כיוון שהיא עשויה
ּו ַמ ְק ֶנה לֹו ַהָּמעֹות ַעל ַּגָּבּה ְּכ ֵדי ְלהֹו ִצי ָאן ְּב ַהְרָׁש ָאה זֹוְ ,והֹו ֵלְך לאבד מערכה משעה שהיא נשחקת
ְו ָדן ִעּמֹו ּומֹו ִצי ָאן. או שמשתנה בהוראת השלטון ,וקניין
חליפין חל רק בדבר שיש לו ערך
זָ 2ה ְי ָתה לֹו ִמ ְלָוה ְּב ַיד ַא ֵחר – ֵאינֹו ָיכֹול ִל ְכּתֹב ַהְרָׁש ָאה עצמי (פה"מ קידושין א,ו; המאירי ב"מ מה,ב).
ּו ַמ ְק ֶנה לֹו ַהָּמעֹות ַעל ַּגָּבּה – הקניין
ָע ֶלי ָהַ ,ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה חֹוב ִּבְׁש ָטרִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּמ ְלָוה ְלהֹו ָצ ָאה ִנ ְּת ָנה, המועיל לקניית מטבע הוא קניין 'אגב',
ְו ֵאין ָא ָדם ַמ ְק ֶנה ַל ֲח ֵברֹו ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ָּבעֹו ָלםְ .ו ֵאין ְלָך ֶּדֶרְך שהמטבע נקנית בו יחד עם (=אגב)
קניית קרקע ,אף אם אינה על גבי ֶׁש ַּי ְק ֶנה ָא ָדם ָּבּה חֹוב ֶאָּלא אֹו ְּב ַמ ֲע ַמד ְׁש ָלְׁש ָּתןְ ,והּוא ָּד ָבר
הקרקע (מכירה ו,ז).
ֶׁש ֵאין לֹו ַט ַעםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (מכירה ו,ח) ,אֹו ְּב ַה ְק ָנ ַית ְׁש ַטר ַהחֹוב
ַע ְצמֹו ִּב ְכ ִתי ָבה ּו ְמ ִסיָרהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַמ ְק ֶנה ַהׁ ִּש ְעּבּוד ֶׁשּבֹוֶ .זה זִ 2מְּפ ֵני ֶׁשִּמ ְלָוה ְלהֹו ָצ ָאה ִנ ְּת ָנה –
הּוא ַה ִּדין ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ִלי ִמן ַה ַּת ְלמּוד. ההלוואה ניתנת כדי שישתמש הלווה
בכסף ויחזיר תמורתו כסף אחר ,ולכן
זֲ 3א ָבל ְּגאֹו ִנים ִּתְּקנּו ֶׁשּכֹו ְת ִבין ַהְרָׁש ָאה ַאף ַעל ַהִּמ ְלָוה, אין אותו הכסף נחשב בבעלותו של
המלווה ,ואינו יכול להקנות אותו
לאחר (מכירה כב,ט)ְּ .ב ַמ ֲע ַמד ְׁש ָלְׁש ָּתן ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיּטֹל ָּכל ֶא ָחד ָממֹון ֲח ֵברֹו ְו ֵי ֵלְך לֹו ִל ְמ ִדי ָנה ַא ֶח ֶרת.
ְועֹוד ִּתְּקנּוֶׁ ,ש ִאם ִהְרָׁשהּו ִלּ ֹטל ָמעֹות ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְּב ַיד ֲח ֵברֹו – כשהמלווה אומר ללווה בנוכחות
אֹו ִל ְתּבֹ ַע ִמֶּמּנּו ַה ְלָו ָאהְ ,וֹלא ָה ְי ָתה ַקְר ַקע ַלַּמ ְק ֶנה – ַמ ְק ֵנהּו הקונה' :מה שאתה חייב לי תן לקונה
ַאְרַּבע ַאּמֹות ֵמ ֶח ְלקֹו ֶׁשְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאלּ ,ו ַמ ְק ֶנה לֹו ַהָּמעֹות זה'ְ .והּוא ָּד ָבר ֶׁש ֵאין לֹו ַט ַעם – הלכה
שאין לה מקור מפורש (רש"י גטין יד,א),
שהרי אין אדם יכול להקנות דבר שאין ַעל ַּגָּבן.
בו ממש (מכירה כב,א; כב,ט ,)2ולכן היא
הלכה ייחודית" ,שאין למדים ממנה לדין אחר" (מכירה ו,ח .לטעם הדבר ,ראה ביאורנו שם)ְּ .ב ַה ְק ָנ ַית ְׁש ַטר ַהחֹוב ַע ְצמֹו ִּב ְכ ִתי ָבה
ּו ְמ ִסיָרה – שאי אפשר להקנות את החוב שבשטר בקניינים הרגילים ,משום שההקניה היא רק ייפוי כוח לגבות את
החוב ,וכדי לקנות את השעבוד שיש בו יש צורך בשתי פעולות :האחת ,שיכתוב החייב בשטר אחר 'קנה שטר פלוני
וכל שעבוד שבו' ,להדגיש שהוא מוכר את הזכות שיש לו בנכסי חברו ,ולא רק את הנייר שאינו שווה; והשנייה,
שימסור את שטר החוב לידי הקונה (מכירה ו,י-יב).
ז 3אֹו ִל ְתּבֹ ַע ִמֶּמּנּו ַה ְלָו ָאה – וגם בהלוואה צריך לעשות קניין אגב כבפיקדון ,אף על פי שאין קניין אגב מועיל למעות
הלוואה ,לא יהיה כוח הלוואה הבאה מכוח תקנה קל מכוח פיקדון הבא מן הדין (מל"מ)ֵ .מ ֶח ְלקֹו ֶׁשְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל – מפני
שיש לכל אחד מישראל חלק בארץ ישראל הבאה מנחלת השבטים ,וגם אם היא ברשות הגויים ,היא בבעלותו לעולם,
מפני שהקרקע אינה נגזלת (אוצר הגאונים ,קידושין ,עמ' .)61
