Page 457 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 457

‫נייןק רפס‪      ‬ןיפתושו ןיחולש תוכלה‪      ‬פרק ה ‪	435‬‬                                                                                                    ‫	‬

                                                               ‫ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי‬     ‫‪	‬‬

                                                            ‫הנהגת השותפים ודינים אחרים‬  ‫ה‬

‫א‪ֹ  1‬לא ְיַׁשֶּנה ִמִּמ ְנ ַהג ַהְּמ ִדי ָנה – אסור‬                                                                      ‫תנאי השותפות‬

‫לשנות מן המנהג המקובל בכל מקום‬                              ‫א‪ַ   1‬הִּמְׁש ַּת ֵּתף ִעם ֲח ֵברֹו ִּב ְס ָתם – ֹלא ְיַׁשֶּנה ִמִּמ ְנ ַהג ַהְּמ ִדי ָנה‬
‫בלא הסכמת השותף‪ ,‬אף על פי שייתכן‬
‫שיהיה רווח‪ ,‬כגון שאם קיבל מעות‬                              ‫ְּבאֹו ָתּה ַה ְּסחֹוָרה‪ְ ,‬וֹלא ֵי ֵלְך ְל ָמקֹום ַא ֵחר‪ְ ,‬וֹלא ִיְׁש ַּת ֵּתף ָּבּה ִעם‬
‫לקנות בהן חטים‪ ,‬לא יקנה בהן שעורים‬                          ‫ֲא ֵחִרים‪ְ ,‬וֹלא ַי ְפ ִקיד ְּב ַיד ֲא ֵחִרים‪ְ ,‬וֹלא ִי ְת ַע ֵּסק ִּב ְסחֹוָרה ַא ֶחֶרת‪,‬‬
‫(להלן ב‪ְ .)2‬וֹלא ֵי ֵלְך ְל ָמקֹום ַא ֵחר – שלא‬             ‫ְוֹלא ִי ְמּכֹר ַּב ֲה ָק ָפה*‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ֵּכן ִה ְתנּו ַּב ְּת ִחָּלה אֹו ֶׁש ָעָׂשה‬
‫יסתכן בדרך‪ְ .‬וֹלא ַי ְפ ִקיד ְּב ַיד ֲא ֵחִרים –‬
‫מפני שהשותף עלול לטעון‪' :‬אין רצוני‬                                                                   ‫ִמ ַּד ַעת ֲח ֵברֹו‪.‬‬
‫שיהיה פקדוני ביד אחר' (לעיל ג‪,‬ח; שכירות‬
‫א‪,‬ד‪ ,)1‬והשותף הוא כשומר וכשליח‪ְ .‬וֹלא‬                                                                                 ‫חריגה מן התנאים‬
‫ִי ְמּכֹר ַּב ֲה ָק ָפה* – שהתשלום עתידי‪.‬‬
‫בכ"י מ' נוסף היתר‪ֶ :‬אָּלא ָּד ָבר ֶׁש ַּדְרּכֹו‬             ‫א‪ָ   2‬ע ַבר ְו ָעָׂשה ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ַעת ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך הֹו ִדיעֹו ְו ָא ַמר לֹו‬

               ‫ְל ִהָּמ ֵכר ָּת ִמיד ַּב ֲה ָק ָפה‪.‬‬         ‫' ָעִׂשי ִתי ָּכְך ְו ָכְך'‪ְ ,‬ו ִה ְסִּכים ְל ַמ ֲעָׂשיו – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪ְ .‬ו ֵאין ָּכל‬
                                                                        ‫ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְצִרי ִכין ִק ְנ ָין ֶאָּלא ִּב ְד ָבִרים ִּב ְל ַבד‪.‬‬
‫א‪ְ  2‬ו ֵאין ָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְצִרי ִכין ִק ְנ ָין‬
                                                            ‫ב‪ֶ   1‬א ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ֶׁש ָע ַבר ּו ָמ ַכר ַּב ֲה ָק ָפה‪ ,‬אֹו ֵּפֵרׁש ַּב ָּים‪,‬‬
‫– מפני שכאשר הסכים למעשיו‪ ,‬ויתר לו‬
‫על החיובים המוטלים על מי שמשנה מן‬                           ‫אֹו ָה ַלְך ְל ָמקֹום ַא ֵחר‪ ,‬אֹו ֶׁשָּנָׂשא ְו ָנ ַתן ִּב ְסחֹוָרה ַא ֶחֶרת‪ְ ,‬ו ָכל‬
‫ההסכם (להלן ב)‪ ,‬והמחילה (=הוויתור)‬                          ‫ַּכּיֹו ֵצא ְּב ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים‪ָּ :‬כל ְּפ ָחת ֶׁש ָּיבֹוא ֵמ ֲח ַמת ֶׁש ָע ַבר – ַח ָּיב‬
                                                            ‫ְלַׁשֵּלם ְל ַבּדֹו; ְו ִאם ִי ְה ֶיה ָׁשם ָׂש ָכר ֵמ ֲח ַמת ֶׁש ָע ַבר – ַהׂ ָּש ָכר‬
        ‫אינה צריכה קניין (מכירה ה‪,‬יא)‪.‬‬
                                                                              ‫ָל ֶא ְמ ַצע‪ְּ ,‬כ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהן ַּבׂ ָּש ָכר‪.‬‬
‫ב‪ֵּ  1‬פֵרׁש ַּב ָּים – הפליג‪ַ .‬ח ָּיב ְלַׁשֵּלם‬
                                                            ‫ב‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ַ ,‬הּנֹו ֵתן ָמעֹות ַל ֲח ֵברֹו ְּבתֹוַרת ֻׁש ָּתפּות ִל ְקנֹות ָּב ֶהן‬
‫ְל ַבּדֹו – משום שהוא כמזיק (ש"ך קפג‪,‬ט)‪.‬‬
                                                            ‫ִחִּטים ִל ְסחֹוָרה ְו ָה ַלְך ְו ָק ָנה ְׂשעֹוִרים‪ ,‬אֹו ֶׁשָּנ ַתן לֹו ִל ְקנֹות‬
‫ב‪ֲ   3‬א ָבל ִאם ִנְׁש ַּת ֵּתף ִעם ַא ֵחר ְּב ָממֹון‬        ‫ְׂשעֹוִרים ְו ָק ָנה ִחִּטים‪ִ :‬אם ָּפ ֲחתּו – ָּפ ֲחתּו ָל ֶזה ֶׁש ָע ַבר; ְו ִאם‬

‫ַע ְצמֹו – אף על פי שעבר על התנאי‬                                                        ‫הֹו ִתירּו – הֹו ִתירּו ָל ֶא ְמ ַצע‪.‬‬
‫שהתנו‪ ,‬שלא יתעסק בסחורה אחרת‬
                                                            ‫ב‪ְ  3‬ו ֵכן ִאם ָה ַלְך ְו ִנְׁש ַּת ֵּתף ִעם ַא ֵחר ְּב ָממֹון ַהׁ ֻּש ָּתפּות‪ִ :‬אם‬
                           ‫(לעיל א‪.)1‬‬
                                                            ‫ִה ְפ ִסיד – ִה ְפ ִסיד ְל ַע ְצמֹו; ְו ִאם ִנְׂש ַּתֵּכר – ַהׂ ָּש ָכר ָל ֶא ְמ ַצע‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ג   ְל ַמ ֲח ִצית ָׂש ָכר – לקנות בהן פירות‬                 ‫ִאם ִנְׁש ַּת ֵּתף ִעם ַא ֵחר ְּב ָממֹון ַע ְצמֹו‪ִ :‬אם ָּפ ַחת – ָּפ ַחת ְל ַע ְצמֹו;‬
                                                            ‫ְו ִאם ִהְרִוי ַח – ִהְרִוי ַח ְל ַע ְצמֹו‪ְ .‬ו ִאם ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהן – ַהּכֹל ְל ִפי‬
‫ולמכרם תמורת מחצית מן הרווחים‪.‬‬
‫ַרׁ ַּשאי ִל ַּקח – המתעסק רשאי לקנות‬                                                                     ‫ַה ְּת ַנאי‪.‬‬
‫לעצמו פירות בכספו‪ .‬ואף על פי שאין‬
‫השותף רשאי להתעסק בסחורה אחרת‬                                                                                    ‫שותף הקונה גם לעצמו‬
‫(לעיל א‪ ,)1‬הדבר מותר‪ ,‬מפני שיש כאן‬
‫שותפות רק לדבר מסוים (ש"ך יו"ד‬                              ‫ג   ַהּנֹו ֵתן ָמעֹות ַל ֲח ֵברֹו ִל ַּקח ָּב ֶהן ֵּפרֹות ְל ַמ ֲח ִצית ָׂש ָכר –‬
‫קעז‪,‬סז)‪ֹ .‬לא ִי ְמּכֹר ְׁש ֵני ֶהם ְּכ ֶא ָחד – לא‬
‫יערב אותם יחד‪ ,‬שמא פירות חברו‬                               ‫ַרׁ ַּשאי ִל ַּקח ְל ַע ְצמֹו ֵמאֹותֹו ַהִּמין‪ּ .‬ו ְכֶׁשהּוא מֹו ֵכר‪ֹ ,‬לא ִי ְמּ ֹכר‬
‫טובים יותר מפירותיו‪ ,‬ונמצא חברו‬                             ‫ְׁש ֵני ֶהם ְּכ ֶא ָחד‪ֶ ,‬אָּלא מֹו ֵכר ֵאּלּו ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמן ְו ֵאּלּו ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמן‪.‬‬
‫מפסיד (כס"מ)‪ְ .‬וֹלא ִי ַּקח ְל ַע ְצמֹו ִחִּטים‬             ‫ְוֹלא ִי ַּקח ְל ַע ְצמֹו ִחִּטים ְו ַל ֲח ֵברֹו ְׂשעֹוִרים‪ֶ ,‬אָּלא אֹו ְּב ֻכָּלן ִחִּטים‬
‫ְו ַל ֲח ֵברֹו ְׂשעֹוִרים – ממעות השותפות‪.‬‬
‫ָׁשִוין ַּב ֲח ִבי ָלה – יחד ברווח ובהפסד‪,‬‬                    ‫אֹו ְּב ֻכָּלן ְׂשעֹוִרים‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו ָמעֹות ְׁש ֵני ֶהן ָׁשִוין ַּב ֲח ִבי ָלה‪.‬‬
‫שלא יאמרו שעשה לעצמו ולא לחברו‪.‬‬
   452   453   454   455   456   457   458   459   460   461   462