Page 460 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 460
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ו 4 38
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי הקדמה לפרק – בעמוד הקודם .
המתעסק במעות והחלוקה א 1נֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ְּב ָממֹון ַהׁ ֻּש ָּתפּות – ו
שניהם עוסקים בניהול הכסףָּ .פ ֲחתּו אֹו
שותפות לעומת עסק הֹו ִתירּו ֲהֵרי הּוא ָל ֶא ְמ ַצע – האחריות
על ההפסדים או על הרווחים משותפת.
אְׁ 1ש ַנ ִים ֶׁש ֵהן נֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ְּב ָממֹון ַהׁ ֻּש ָּתפּות – ַאף ַעל
ָׂש ָכר – רווח.
ִּפי ֶׁש ַהָּממֹון ֶׁשְּל ֶא ָחד ֵמ ֶהןֲ ,הֵרי זֹו ִנ ְקֵראת 'ֻׁש ָּתפּות'ְ ,ו ִאם
ָּפ ֲחתּו אֹו הֹו ִתירּו ֲהֵרי הּוא ָל ֶא ְמ ַצעְ .ו ֵיׁש ָל ֶהן ְל ַה ְתנֹות ַּבׂ ָּש ָכר אַּ 2ב ַעל ַהָּמעֹות – בלשוננו :המשקיע.
ּו ַב ֶה ְפ ֵסד ָּכל ַמה ׁ ֶּש ִּי ְרצּוְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ד,ג). בֲ 1ח ִצי ַהָּממֹון ְּבתֹוַרת ַה ְלָו ָאה...
ְו ַה ֵח ִצי ָה ַא ֵחר ְּבתֹוַרת ִּפ ָּקדֹון – זהו
אֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה ָה ֶא ָחד ִּב ְל ַבד הּוא ֶׁשּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ְּב ָממֹון "עסק למחצית שכר והפסד" – שכל
צד בו יכול להרוויח מחצית מן הרווח
ַהׁ ִּשּתּוף – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהָּממֹון ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהםֲ ,הֵרי זֹו ַהׁ ֻּש ָּתפּות ולהשתתף במחצית מן ההפסד .כאמור,
ִנ ְקֵראת ' ֵע ֶסק'ְ ,ו ֶזה ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ִנ ְקָרא ' ִמ ְת ַע ֵּסק'ֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא אם המשקיע משתתף גם בהפסד של
ְל ַבּדֹו ִמ ְת ַע ֵּסק ְּב ַמׂ ָּשא ּו ַמ ָּתןְ ,וֻׁש ָּתפֹו ֶׁש ֵאינֹו נֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ִנ ְקָרא העסק ,מותר לו ליטול חלק ברווח.
ותיקנו חכמים שבעסק הניתן בתנאי
של חלוקה שווה של הרווח או ההפסדַּ' ,ב ַעל ַהָּמעֹות'.
"מחצית שכר והפסד" ,העסק ,כלומר
חוזה העסק ההלכתי (עסקא)
הכסף המושקע ,מורכב משני חלקים:
בִּ 1תְּקנּו ֲח ָכ ִמיםֶׁ ,שָּכל ַהּנֹו ֵתן ָמעֹות ַל ֲח ֵברֹו ְל ִה ְת ַע ֵּסק ָּב ֶהן )1מחציתו הלוואה :כשיש הפסד בחלק
זה – רק הלווה אחראי לשלמו למלווה;
– ִי ְה ֶיה ֲח ִצי ַהָּממֹון ְּבתֹוַרת ַה ְלָו ָאהַ ,ו ֲהֵרי ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ַח ָּיב וכשיש רווח בחלק זה – רק הלווה
ְּב ַא ֲחָריּותֹו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ַבד ְּבאֹ ֶנסְ ,ו ַה ֵח ִצי ָה ַא ֵחר ְּבתֹוַרת מרוויח מכך )2 .מחציתו פיקדון כשל
שומר חינם (הפטור באבדה וגנבה)ִּ ,פ ָּקדֹוןַ ,ו ֲה ֵרי הּוא ְּב ַא ֲח ָריּות ַּב ַעל ַהָּמעֹותְ .ו ִאם ָא ַבד אֹו ִנ ְג ַנב
וההפסד והרווח מוטלים על המשקיע.
ַה ֵח ִצי ֶׁשַּלִּפ ָּקדֹון – ֵאין ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםּ ,ו ְל ִפי ָכְך ִי ְה ֶיה באופן טבעי ,הרווח וההפסד מתחלקים
ְׂש ַכר ֶזה ַה ֵח ִציִ ,אם ִהְרִויחּוֶׁ ,שְּל ַב ַעל ַהָּמעֹות. שווה בשווה בין המשקיע לבין
בּ 2ו ְל ִפי ַּת ָּק ָנה זֹוִ ,אי ֶא ְפָׁשר ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהׂ ָּש ָכר אֹו ַה ֶה ְפ ֵסד ֶׁשְּל ָכל המתעסק .כך יכול בעל המעות להרוויח
מכספו בלא לגבות ריבית על ההלוואה
אלא רק את רווחי הפיקדון ,ואין רווחיו ַהָּממֹון ָל ֶא ְמ ַצע ְּבָׁש ֶוה; ֶׁש ִאם ַא ָּתה אֹו ֵמר ֵּכן – ִנ ְמ ָצא ַּב ַעל
ַהָּמעֹות נֹו ֵטל ְׂש ַכר ֲח ִצי ְמעֹו ָתיו ֶׁש ֵהן ִּפ ָּקדֹון ְו ֵאינֹו עֹוֶׂשה מובטחים במחצית הכסף .דוגמה:
ְּכלּוםֶ ,אָּלא ֶזה ַהִּמ ְת ַע ֵּסק טֹוֵר ַח לֹו ַּב ֵח ִצי ֶׁשַּלִּפ ָּקדֹון ִמְּפ ֵני נניח שהשקיע בעל המעות 100שקלים,
ולאחר זמן ,המשקיע והמתעסק רוצים
ְמעֹו ָתיו ֶׁש ִה ְלָוהּוְ ,ו ִנ ְמ ְצאּו ָּב ִאין ִלי ֵדי ֲא ַבק ִרִּבית. לחשב את המאזן הכספי של העסק .אם
יש רווח של 20שקלים :הרווח מתחלק
ביניהם ,והמתעסק מרוויח 10שקלים (הרווח על ההלוואה) ,והמשקיע מרוויח 10שקלים (התשואה על הפיקדון) נוסף
על 100השקלים המגיעים לו ( 50כהחזר הקרן ו 50-כפירעון ההלוואה) .אם יש הפסד של 20שקלים :ההפסד מתחלק
כך שהמתעסק מפסיד 10שקלים שעליו לתת למשקיע ( 80נותרו בעסק ,והמתעסק צריך להחזיר לו 90שקלים ,מפני
ש 40-מהם הם חלק הפיקדון השייך למשקיע ו 50-הם החזר ההלוואה ,ובסך הכל 10שקלים יותר ממה שנותר בעסק,
וההפסד של המתעסק) ,והמשקיע מפסיד 10שקלים ,מפני שהוא מקבל לידיו החזר רק של 90מתוך ה 100-שנתן .אם
לא היו לא רווחים ולא הפסדים ,אין המתעסק מרוויח ואינו מפסיד.
בּ 2ו ְל ִפי ַּת ָּק ָנה זֹו – נוצרת בעיה :למתעסק כדאי לטרוח ולהרוויח עבור שניהם ,מפני שיש לו חלק ברווחים .אולם
מכיוון שחלק זה ברווחים נובע מחלק ההלוואה שבעסק ,והמתעסק טורח גם בחלקו של המשקיע ,יש כאן חשש ל'אבק
ריבית' ,מפני שנראה כאילו בתמורה למחצית ההלוואה שנותן המשקיע למתעסק ,הוא מתעסק וטורח גם במחצית
הפיקדון השייכת למשקיע ,וזהו 'אבק ריבית' ,הקרוב לריבית.
