Page 464 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 464
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ז 442
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי
ממון שאבד; פרטי דיני מתעסק ז
הפסד גדול בעסק
אַ 1הּנֹו ֵתן ָמעֹות ַל ֲח ֵברֹו ְס ָתם ְל ִה ְת ַע ֵּסק ָּב ֶהן ,אֹו ֶׁש ִה ְתנּו אְ 1ס ָתם – בלא להתנותֶׁ .ש ְּיַׁשֵּלם
ְּב ֵפרּוׁש ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהׂ ָּש ָכר ְו ַה ֶה ְפ ֵסד ֵּבי ֵני ֶהם ְּבָׁשֶוהְ ,ו ָא ַבד ָּכל ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ְׁש ִליׁש – מכל ההפסדֵ .י ָר ֶאה
ַהָּממֹון – ֵיׁש ִמי ֶׁשהֹוָרה ֶׁש ְּיַׁשֵּלם ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ְׁש ִליׁשְּ ,כמֹו
ִלי – הצהרת הרמב"ם שהלכה זו מדעתו
ואין לה מקור מפורש (איגרת לר' פנחס הדיין,
ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ִאם ָא ַבד ִמ ְק ָצת ַהָּממֹון (לעיל ו,ג)ְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁשהּוא מהדורת שילת ,עמ' תמג)ֶׁ .שהּוא ְּבתֹו ַרת
ְמַׁשֵּלם ֶמ ֱח ָצהֶׁ ,שהּוא ְּבתֹוַרת ִמ ְלָוה; ְו ֶזה ֶׁש ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ִמ ְלָוה – ובאחריותו של הלווה־המתעסק
ֶׁשהּוא ְמַׁשֵּלם ְׁש ִליׁש ַּב ֶה ְפ ֵסד – ְּבֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ַה ֶה ְפ ֵסד ִלּ ֹטל להחזיר את כל המלווה שאבדְּ .בֶׁשֹּלא
ִהִּגי ַע ַה ֶה ְפ ֵסד וכו' – חלק ההלוואה,
,50%הוא החלק המוגן למלווה־ ַּב ַעל ַהָּמעֹות ָּפחּות ֵמ ֲח ִצי ָממֹונֹו.
המשקיע; חלק הפיקדון ,50% ,הוא
החלק המוגן ללווה־המתעסק .המתעסק אֵּ 2כי ַצד? ְראּו ֵבן ֶׁשָּנ ַתן ְלִׁש ְמעֹון ֵמ ָאה ְו ֶעְׂש ִריםְ ,ו ָנָׂשא ְו ָנ ַתן
משלם את הפסד חלק ההלוואה (המגיע
ּו ָפ ַחת ִּתְׁש ִעים – ֲהֵרי ִׁש ְמעֹון ְמַׁשֵּלם ְׁשלִׁשיםְ ,ו ִנ ְמ ָצא ְראּו ֵבן עד חצי מסכום ההשקעה) ומקבל שכר
נֹו ֵטל ִׁשׁ ִּשיםֲ .א ָבל ִאם ָּפ ַחת ִׁש ְמעֹון ֵמ ָאה ַו ֲח ִמׁ ָּשה – ֵאין המופחת מן ההפסד .שכר זה משולם רק
אֹו ְמִריםַ :י ְפ ִסיד ִׁש ְמעֹון ֲח ִמׁ ָּשה ּוְׁשלִׁשים; ֶׁש ִאם ַא ָּתה אֹו ֵמר מחלק הפיקדון שנותר .ואם לא נותר מן
ֵּכן – ִנ ְמ ָצא ְראּו ֵבן נֹו ֵטל ֲח ִמׁ ִּשיםּ ,ו ְלעֹו ָלם ֹלא ִיּטֹל ְראּו ֵבן הפיקדון דבר ,אינו מקבל שכר.
ָּפחּות ִמׁ ִּשׁ ִּשים.
אֵ 2מ ָאה ְו ֶעְׂשִרים – 60מלווה ו60-
אְ 3ל ִפי ָכְךְׁ ,ש ַטר ֵע ֶסק ַהּיֹו ֵצא ַעל ַה ְּיתֹו ִמים ֶׁש ָה ָיה ֲא ִבי ֶהם
פיקדוןּ .ו ָפ ַחת ִּתְׁש ִעים – הפסיד 90
ִמ ְת ַע ֵּסק ּבֹו – ִנְׁשָּבע ַּב ַעל ַהׁ ְּש ָטרְ ,וגֹו ֶבה ֶמ ֱח ָצה ֶׁשהּוא ְּבתֹוַרת
ִמ ְלָוהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשְּלעֹו ָלם טֹו ֲע ִנין ַלּיֹוֵרׁשִ .הֵּנה ָל ַמ ְד ָּת ֶׁש ֵאינֹו ונשארו .30ההפסד מורכב מ45-
הפסד פיקדון ו 45-הפסד הלוואה.
ִׁש ְמעֹון ְמַׁשֵּלם ְׁשלִׁשים – הפסד חלק
ההלוואה ( 45דינרים) ,ומקזזים ממנו
את שכרו ,שהוא 15דינרים (שליש נֹו ֵטל ְלעֹו ָלם ָּפחּות ִמֶּמ ֱח ָצה.
מהפסד הפיקדון) .בדוגמה שלפנינו
שמעון מפסיד שליש מן ההפסדְ .ראּו ֵבן אְ 4ו ָלָּמה ֲא ִני אֹו ֵמר ֶׁש ֵאין ּפֹו ֲח ִתין לֹו ָּכאן ְּכ ֶנ ֶגד ְׂש ָכרֹו
נֹו ֵטל ִׁשׁ ִּשים – לוקח את ה 30-שנותרו,
ֶׁשִּנ ְת ַע ֵּסק ַּבִּפ ָּקדֹון? ֶׁש ֲהֵרי ָא ַבד ָּכל ַה ֵח ִצי ֶׁשַּלִּפ ָּקדֹוןְ ,וֹלא ועוד 30ממה שהחזיר שמעוןֲ .ח ִמׁ ָּשה
ִנְׁש ַאר ָּכאן ִּפ ָּקדֹון ְּכ ָללְּ ,כ ֵדי ֶׁשּנֹא ַמרִ :אם ֹלא ִיּטֹל ְׂש ָכרֹו ֵי ָר ֶאה ּוְׁשלִׁשים – שליש מכל ההפסדֲ .ח ִמׁ ִּשים
– 35משמעון ועוד 15שנותרוּ .ו ְלעֹו ָלם ְּכ ִרִּבית; ֶׁש ֲה ֵרי ֲח ִצי ַהִּמ ְל ָוה ִּב ְל ַבד נֹו ֵטל.
ֹלא ִיּטֹל ְראּו ֵבן ָּפחּות ִמׁ ִּשׁ ִּשים – שהרי
ההלוואה ,שהיא ,60לעולם מובטחת לו כהחזר ההלוואה.
אְ 3ל ִפי ָכְך – אפשר להבין את פסק ההלכה הבא בתלמודְׁ .ש ַטר ֵע ֶסק ַהּיֹו ֵצא ַעל ַה ְּיתֹו ִמים – שקיבל האב כסף לנהלו
כעסק שבטל עקב מותו (לעיל ה,יא) ,וההלוואה היא בגדר חוב על היתומים היורשיםִ .נְׁשָּבע – שכל הבא לגבות מן
היתומים נשבע שחייבים לו מה שהוא עתיד ליטול (מלווה ולווה יד,א; טוען ונטען ט,ח) .טֹו ֲע ִנין ַלּיֹו ֵרׁש – שאף על פי שלא
טען היורש טענה הפוטרת אותו ,טוענים אותה במקומו (אישות יב,יח; טוען ונטען ח,ג ועוד) .לעניין הפיקדון ,טוענים ליורשים
את הטענה שהיה יכול אביהם לטעון ,שנאנסה ממנו ,ולכן הוא פטור מלהחזיר את מחצית הסכום ,שהוא הפיקדון.
אך לעניין ההלוואה ,אין לו טענה שתפטור אותו מהחזרת ההלוואה .והנה הוכחה לדברי הרמב"ם שאין בעל הממון
נוטל פחות מן המחצית .שאילו היה הדין כן ,ניתן היה לטעון כן עבור היתומים.
