Page 468 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 468
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ח 4 46
ְל ִטּפּו ָלה ֶׁשַּלׁ ָּש ָנה ָה ַא ֶחֶרתֶׁ ,שהּוא מּו ָעט ְו ָהֶרַוח ְמֻרֶּבהֶׁ ,ש ֲהֵרי דַ 3הְּב ֵה ָמה ַהּׁשּו ָמה – הבהמה ששמו
ִהיא ִמְׁש ַּתֶּמ ֶנת ַהְרֵּבה ּומֹו ֶס ֶפת ְּב ָכל יֹוםְ ,ל ִפי ָכְך ְמ ַעֵּכב ָע ָליו
אותהַּ .ב ַּד ָּקה – בבהמה דקה ,כלומר
ַעד סֹוף ָׁש ָנה ְׁש ִנ ָּיה. צאן ,היינו כבשים ועזיםּ .ו ַבַּג ָּסה –
ובבהמה גסה ,כלומר בקר .הזמנים
דָ 3י ְל ָדה ַהְּב ֵה ָמה ַהּׁשּו ָמה ֶא ְצלֹו – ֲהֵרי ַהָּו ָלד ִמְּכ ַלל ָהֶרַוח בהלכה זו הם עד שיגדל הוולד מעט
ָל ֶא ְמ ַצעּ .ו ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ְל ַג ֵּדל ַהְּו ָלדֹות – ְי ַג ְּדלּו ְו ַא ַחר ָּכְך (בכורות א,יד).
ִי ְמְּכרּוָ .מקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ֶׁשֹּלא ְל ַג ֵּדל – ַח ָּיב ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ְל ִהַּטֵּפל
דִּ 4ב ְפ ֵני ְׁשלָׁשה – שהם בית דין
ַּבְּו ָלדֹותַּ ,ב ַּד ָּקה ְׁשלִׁשים יֹום ּו ַבַּג ָּסה ֲח ִמׁ ִּשים יֹוםְ ,וחֹו ְל ִקין.
להערכת השוויָ .מ ַחל – ויתר על
דָ 4ר ָצה ְל ִהַּטֵּפל ָּב ֶהן ָי ֵתר ַעל ְז ַמן ֶזה – ָׁשם אֹו ָתם ִּב ְפ ֵני זכויותיוֲ .הֵרי ְׁשלָׁשה ְר ָב ִעים – ואינו
מקבל דמי טיפול ,כיוון שיש לו עסק
ְׁשלָׁשה ְּביֹום ְׁשלִׁשים ּו ְביֹום ֲח ִמׁ ִּשיםְ ,ו ָכל ֶׁש ַּיְרִויחּו ַא ַחר ָּכְך אחר ,שהוא חצי הוולד ,והרי הוא
– ִיּטֹל ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ְׁשלָׁשה ֲח ָל ִקיםַ ,ו ֲח ֵברֹו ְר ִבי ַע ָהֶרַוחֶׁ ,ש ֲהֵרי כמו אריס שלו (לעיל א ,)4מפני שהוא
ֵיׁש לֹו ֲח ִצי ַהָּו ָלדּ ,ו ִמְּפ ֵני ֶׁשִּנ ְת ַע ֵּסק ַּב ֵח ִצי ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ,נֹו ֵטל ֲח ִצי משועבד לעסק האם ,וטרחת הטיפול
אֹותֹו ַה ֵח ִציֲ ,הֵרי ְׁשלָׁשה ְר ָב ִעיםְ .ו ִאם ֹלא ִה ְת ָנה ֵּכן ִּב ְפ ֵני ברביע הוולד היא טרחה מועטה שאין
ְׁשלָׁשה – ֲהֵרי ָמ ַחלְ ,ו ַהְּו ָלדֹות ֵּבי ֵני ֶהם ְּבָׁשֶוה ְּכמֹות ֶׁש ֵהם. מקבלים עליה שכר מיוחד (לח"מ).
מנהג המקום דֶׁ 5שָּנ ֲהגּו ְל ַה ֲעלֹות – אם נהגו לשלם
דָ 5מקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ְל ַה ֲעלֹות ְׂש ַכר ַּכ ָּתף ִל ְמעֹות ָה ֵע ֶסק – ַמ ֲע ִלין, בנפרד למתעסק על שכר נשיאת
הסחורה על כתפו ,יהיה זה שכר עמלו
ְו ִי ְה ֶיה ָּכל ַהׂ ָּש ָכר ֶׁשּנֹו ֵטל ַהִּמ ְת ַע ֵּסק ִּבְׂש ַכר ֶׁשּנֹוֵׂשא ַעל ְּכ ֵתפֹו (רדב"ז)ְׂ .ש ַכר ַהָּמעֹות – הרווחְ .ל ַה ֲעלֹות
ִּב ְכ ַלל ְׂש ַכר ַהָּמעֹותְ .ו ֵכן ִאם ַּדְרָּכן ְל ַה ֲעלֹות ְׂש ַכר ַהְּב ֵה ָמה ְׂש ַכר ַהְּב ֵה ָמה – כבמשפט הקודם ,אלא
– ַמ ֲע ִליןָ .מקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ְל ַה ֲעלֹות ְו ָלדֹות ִּבְׂש ַכר ֲע ָמלֹו – שכאן מדובר בעבודת סבלות בבהמה.
ַמ ֲע ִליןְ .ו ָכל ַהִּמ ְת ַע ֵּסק אֹו ַהִּמְׁש ַּת ֵּתף ְס ָתם – ֹלא ְיַׁשֶּנה ִמִּמ ְנ ַהג ְס ָתם – בלי לפרש את ההסכםְ .מ ִדי ָנה
ַהְּמ ִדי ָנה. – עיר.
אריס הָּ 1כל ֶזה ֻמ ָּתר – אף על פי שהאריס
הְ 1ראּו ֵבן ֶׁש ָה ְי ָתה לֹו ָׂש ֶדהְ ,והֹוִריד ִׁש ְמעֹון ְלתֹו ָכּה ְל ָזְר ָעּה לא מקבל שכר כפועל בטל בנוסף
לחלקו ברווחים כפי הדין בעסקת מעות
אֹו ְל ָנ ְט ָעּה ּו ְלהֹו ִציא ָע ֶלי ָה הֹו ָצאֹות ְו ִל ְמּכֹר ַהֵּפרֹותְ ,ו ָכל ומטלטלין (לעיל א .)3משום שהקרקע
ַה ָּי ֵתר ַעל ַההֹו ָצ ָאה ִי ְה ֶיה ֵּבי ֵני ֶהםֵּ ,בין ֶׁש ִה ְתנּו ֶׁש ַּי ְח ְלקּו ְּבָׁשֶוה אינה יכולה להיחשב כהלוואה ,מפני
ֵּבין ֶׁש ִה ְתנּו ֶׁש ִּיּטֹל ְראּו ֵבן ָי ֵתרֵּ ,בין ֶׁש ָה ְי ָתה ַההֹו ָצ ָאה ֻּכָּלּה שאינה עוברת לרשות הלווה (כס"מ).
ִמּ ֶׁשִּלְראּו ֵבן ֵּבין ֶׁש ָה ְי ָתה ִמׁ ֶּשְּלִׁש ְמעֹון – ָּכל ֶזה ֻמ ָּתרְ ,ו ֵאין ָעִריס – לפעמים נכתב 'אריס' לפעמים
ָּכאן ֲא ַבק ִרִּביתְ .וִׁש ְמעֹון ַהִּמַּטֵּפל ַּב ֲעבֹו ַדת ָה ָאֶרץ ּו ַבהֹו ָצ ָאה
'עריס'.
ּו ִב ְמ ִכיַרת ַהֵּפרֹות – הּוא ַהִּנ ְקָרא ' ָעִריס'.
ו ִאם ָה ָיה ַהַּב ַעל ָעִריס – שאף
הָ 2עִריס אֹו ֵמר ' ְל ֶמ ֱח ָצה ָי ַר ְד ִּתי'ּ ,ו ַב ַעל ַהׂ ָּש ֶדה אֹו ֵמר ' ִלְׁש ִליׁש
בלעדיהם היה הבעל מעבד השדה
הֹוַר ְד ִּתיו' – הֹו ְל ִכין ַא ַחר ִמ ְנ ַהג ַהְּמ ִדי ָנה; ְו ֶזה ֶׁשָּט ַען ֶׁשֹּלא כאריס ,והרי הם ממלאים את מקומו
ַּכִּמ ְנ ָהג – ָע ָליו ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה.
ו ַּב ַעל ֶׁשהֹוִריד ֲעִרי ִסין ְּב ִנ ְכ ֵסי ִאְׁשּתֹוְ ,ו ֵגְרָׁשּהִ :אם
ָה ָיה ַהַּב ַעל ָעִריס – הֹו ִאיל ְו ִנ ְס ַּתֵּלק ַּב ַעלִ ,נ ְס ַּתְּלקּו ֵהם,
