Page 471 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 471
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ט 449
ה ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָנ ַתן לֹו ָׂש ָכר ַעל ה ַהְּמַׁשֵּל ַח ְּב ַיד ֲח ֵברֹו ֵח ֶפץ ְל ָמ ְכרֹו ,אֹו ֶׁשׁ ָּש ַלח ְּב ָידֹו ָמעֹות
ֶזה – לא רק אם מקבל שכר ,שאין ִל ְקנֹות לֹו ְסחֹוָרה אֹו ֵּפרֹות – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָנ ַתן לֹו ָׂש ָכר
חשש שיוותר על שליחותו אם יצטרך ַעל ֶזהְ ,ו ֵאין לֹו ֵח ֶלק ְוֹלא ֲה ָנ ָיה ִּבְׁש ִליחּות זֹו ,הֹו ִאיל ְו ָנָׂשא
להישבע ,ואין חשש גדול שייטול ְו ָנ ַתן ְּב ָממֹון ֲח ֵברֹוֲ ,הֵרי ֶזה ְּכ ֶבן ַּב ִיתְ ,ו ֵיׁש לֹו ְל ַהְׁשִּביעֹו ִמ ָּס ֵפק
לעצמו .אלא אפילו אם הוא מתנדב ֶׁשֹּלא ְּג ָזלֹו ְּכלּום ְּב ֵעת ֶׁש ֵה ִביא לֹו ַה ְּסחֹוָרה ֶׁש ָּק ָנה אֹו ַהָּמעֹות
ואינו מקבל שכר ,ניתן להשביעו על
אף שאפשר שהדבר יגרום לאדם שלא ֶׁשָּמ ַכר לֹו ָּב ֶהן.
יסכים להיות שליח לחברו (סמ"ע צג,י),
אמנם מנגד הוא יכול להתנות אתו' :על ו ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ֶׁשּנֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ְּב ַי ַחד ,אֹו ֶׁש ָה ָיה ָה ֶא ָחד נֹוֵׂשא
מנת שאהיה פטור משבועה' (רדב"ז). ְונֹו ֵתן ּו ַמ ְפ ִקיד ַה ְּסחֹוָרה אֹו ִמ ְק ָצ ָתּה אֹו ַהָּמעֹות ִעם ַהׁ ֵּש ִני ְּבֹלא
ִמְׁש ָקל ְוֹלא ִמ ְנ ָין ְוֹלא ִמ ָּדה – ֲהֵרי ְׁש ֵני ֶהם ִנ ְכ ְנסּו ְל ָס ֵפקְ ,ו ֵיׁש
ו ִעם ַהׁ ֵּש ִני – אצל השני. ְל ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְל ַהְׁשִּבי ַע ֲח ֵברֹו ְׁשבּו ַעת ַהׁ ֻּש ָּת ִפיןֲ .א ָבל ִאם
ָה ָיה ָה ֶא ָחד הּוא ֶׁשּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתןְ ,ו ַהׁ ֵּש ִני ֹלא ִנ ְת ַע ֵּסק ִעּמֹו ְּכ ָלל –
זֵ 1אינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּו ְל ַהְׁשִּביעֹו – כיוון
ֵאין ִנְׁשָּבע ֶאָּלא ֶזה ֶׁשָּנָׂשא ְו ָנ ַתן.
ששתק בעל הבית בשעת החלוקה ,ניכר
שאינו חושד בו או שמחל לו. מתי לא ניתן להשביע
זּ 2ו ְמ ַג ְלֵּגל ָּבּה – כשהוא נשבע על זָ 1ח ְלקּו ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ְו ָה ֲאִרי ִסין ְו ִנ ְתָּגְרָׁשה ָה ִאׁ ָּשה ְו ִנ ְפַרד ֵמ ָע ָליו
טענתו ,יכול התובע לצרף לשבועת ֶּבן ַהַּב ִיתְ ,ו ֵה ִביא לֹו ַהׁ ָּש ִלי ַח ְסחֹוָרה ֶׁש ָּק ָנה לֹו אֹו ָמעֹות ֶׁשָּמ ַכר
הנתבע עוד הצהרות כנגד טענות לֹו ָּב ֶהןְ ,וָׁש ַתקְ ,ו ָה ְלכּו ָל ֶהן ְוֹלא ְּת ָבעֹו ִמ ָּיד – ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר
ממוניות אחרות ,שבדרך כלל אין
מחייבים אותו להישבע עליהןֵּ .בין ּו ְל ַהְׁשִּביעֹו ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפק.
ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהם – כל שבועה מתקנת חכמים
זֲ 2א ָבל ִאם ָה ְי ָתה לֹו ַט ֲע ַנת ַו ַּדאי – ַמְׁשִּביעֹו ָע ֶלי ָה
בין היסת בין שבועה על טענת ספק.
ּו ְמ ַג ְלֵּגל ָּבּה ָּכל ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצהְ .ו ֵכן ִאם ִנ ְת ַח ֵּיב לֹו ְׁשבּו ָעה
ח 1חֹובֹות ֵא ֶצל ֲא ֵחִרים – שאחרים ַא ַחר ְז ַמןֵּ ,בין ֶׁשַּלּתֹוָרה ֵּבין ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהםְּ ,כגֹון ֶׁשַּנ ֲעָׂשה לֹו
ֻׁש ָּתף אֹו ֶּבן ַּב ִית ַּפ ַעם ַא ֶחֶרת – ֲהֵרי ֶזה ָיכֹול ְל ַג ְלֵּגל ָע ָליו
חייבים להם כסףְ .ו ַהחֹוב ֶׁשִּנְׁש ַאר ָּד ָבר ֶׁש'ֹּלא ְּג ַז ְל ַּת ִני ְּבֻׁש ָּתפּות זֹו ֶׁשֵּבי ֵנינּוְ ,וֹלא ְּכֶׁש ָה ִיי ָת ֻׁש ָּת ִפי'
ָידּו ַע הּוא – אף על פי שאין סך החובות אֹו ' ֲאִרי ִסי' אֹו 'ֶּבן ֵּבי ִתי' אֹו ' ַאִּפ ְטרֹוִּפי' 'ָּבִראׁשֹו ָנה'ְ .ו ֵכן
ידוע עכשיו ,כיוון שהמעות נחשבות
כמחולקות ,מפני שכל אחד יכול לחלק ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
אותן לבדו (לעיל ה,ט; להלן ח ;3או"ש). חַ 1הׁ ֻּש ָּת ִפין ֶׁש ָח ְלקּוְ ,ו ִנְׁש ַאר ָל ֶהן חֹובֹות ֵא ֶצל ֲא ֵחִרים –
חַּ 2בִּכיס – בקופה המשותפת. ֵאי ָנן ְיכֹו ִלין ְל ַהְׁשִּבי ַע ֶזה ֶאת ֶזה ִמ ָּס ֵפקֶׁ ,ש ֲהֵרי ָח ְלקּוְ ,ו ַהחֹוב
ֶׁשִּנְׁש ַאר ָּד ָבר ָידּו ַע הּואָּ :כל ַמה ׁ ֶּש ִּי ְפְרעּו – ִי ַּקח ֶזה ֶח ְלקֹו ְו ֶזה
ֶׁש ַהָּמעֹות ַּכ ֲחלּו ִקין ֵהן – ראה לעיל
ה,ט.2 ֶח ְלקֹו ִמן ַהחֹוב.
חְ 2ו ֵכן ִאם ִנְׁש ַאר ָל ֶהן ָמעֹות ַּבִּכיס ּו ְכ ָבר ָי ְדעּו אֹו ָתןַ ,ו ֲע ַד ִין
ֹלא ָנ ַטל ָּכל ֶא ָחד ֶח ְלקֹו – ֵאין ַמְׁשִּבי ִעין ֶזה ֶאת ֶזהֶׁ ,ש ַהָּמעֹות
ַּכ ֲחלּו ִקין ֵהןְ .ו ֵכן ִאם ָעׂשּו ֶחְׁשּבֹון ָּכל ַהׁ ֻּש ָּתפּותְ ,ו ִנְׁש ַאר ְל ֶא ָחד
ֵמ ֶהן ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו ָּד ָבר ָקצּוב ְו ָידּו ַע – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא
ָנ ְטלּוֲ ,הֵרי ָח ְלקּו.
