Page 470 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 470
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק ט 448
ב ְׁש ֵּתי ָמ ִעין ֶׁשְּל ֶכ ֶסף – שהן 64סכום התביעה בשבועה
ב ְו ֵאין ֶא ָחד ִמָּכל ֵאּלּו ִנְׁשָּבע ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפקַ ,עד ֶׁש ַּי ֲחׁשֹד פרוטות במשקל 1.41גרם כסף (ראה
נספח מידות ומשקלות)ֵ .אין ִנְׁשָּב ִעין – כדין
ַהַּמְׁשִּבי ַע אֹו ָתן ִּבְׁש ֵּתי ֶּכ ֶסףֶׁ ,ש ֵהן ְׁש ֵּתי ָמ ִעין ֶׁשְּל ֶכ ֶסף ְּכמֹו
שבועה מן התורה במודה במקצת.
ג ִמָּכאן – בעקבות הדרישה לשתי ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (טוען ונטען ג,א-ב)ֲ .א ָבל ִאם ֲחָׁש ָדן ְּב ָפחּות ִמ ֶּזה – ֵאין
כסף בתביעהַ .רּבֹו ַתי – ראה לעיל ביאור ִנְׁשָּב ִעין.
א,חֶׁ .ש ֲהֵרי ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַה ָּד ָבר ֶׁש ֲחָׁשדֹו –
ג ִמָּכאן הֹורּו ַרּבֹו ַתיֶׁ ,ש ִאם ֵמת ַהׁ ֻּש ָּתף ָה ֶא ָחד – ֵאין ַהּיֹוֵרׁש היורש אינו יודע אם חשד אביו בשותפו
בדבר השווה שתי כסףְ .ו ֵיׁש ִמי ֶׁשהֹוָרה ָיכֹול ְל ַהְׁשִּבי ַע ֻׁש ָּתפֹו ֶׁשְּל ָא ִביו ְּב ַט ֲע ַנת ֶׁשָּמאֶׁ ,ש ֲה ֵרי ֵאינֹו יֹו ֵד ַע
ֶׁשַּמְׁשִּבי ַע אֹותֹו ַהּיֹוֵרׁש ְּב ַט ֲע ַנת ֶׁשָּמא –
ַה ָּד ָבר ֶׁש ֲחָׁשדֹו ּבֹו ָא ִביו ְּבַו ַּדאי ְּכ ֵדי ֶׁש ַּי ֲחׁשֹד אֹותֹו ֶזה ַהּיֹוֵרׁש "הואיל וחשד זה אינו אלא דרך סברא,
ִּבְׁש ֵּתי ֶּכ ֶסףְ .ו ֵיׁש ִמי ֶׁשהֹוָרה ֶׁשַּמְׁשִּבי ַע אֹותֹו ַהּיֹוֵרׁש ְּב ַט ֲע ַנת לא משום ידיעה ,אף היורש יכול לחשדו
במה שירצה" (המאירי שבועות מח,ב)ְ .וֹלא ֶׁשָּמא; ְוֹלא ָר ִאינּו ִמי ֶׁש ָּדן ֵּכן*.
ָר ִאינּו ִמי ֶׁש ָּדן ֵּכן* – בכ"י מ'ְ" :ו ָכ ֶזה
שבועה כשאין עדים שהיה שותפו ָראּוי ָלדּוןֶׁ ,ש ֲהֵרי ַהּיֹוְרִׁשין ַמְׁשִּבי ִעין ֶאת
ָה ִאׁ ָּשה ֶׁשַּנ ֲעָׂשת ַאִּפ ְטרֹוְּפ ָיא ְּב ַח ֵּיי ַּב ְע ָלּה"
דַ 1אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָׁשם ֵע ִדים ֶׁש ֶּזה ֻׁש ָּתפֹו אֹו ֲאִריסֹו אֹו ֶּבן
(ולדעת ק' ,הוא נוסח מהדורא קמא).
ֵּביתֹוֶ ,אָּלא ֲהֵרי הּוא מֹו ֶדה ִמִּפי ַע ְצמֹוְ ,ו ָא ַמר 'ֻׁש ָּתפֹו' אֹו
' ֲאִריסֹו' אֹו 'ֶּבן ֵּביתֹו' ' ֲא ִניֲ ,א ָבל ֹלא ָּג ַז ְל ִּתי ְּכלּום' – ֲהֵרי ֶזה דֶׁ 1ש ֵאין ָׁשם – שאין .המילה 'שם'
ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץֶׁ ,ש ֵאין אֹו ְמִרים ' ִמּגֹו' ְל ָפ ְטרֹו ִמּ ְׁשבּו ָעה
היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון
ֶאָּלא ְל ָפ ְטרֹו ִמָּממֹון. הערבי ,ואין משמעותה ציון מקום.
ֲא ָבל ֹלא ָּג ַז ְל ִּתי ְּכלּום – והיה יכול
הגדרת הנשבעים לכפור ולטעון שאינו אריסו או שותפו,
שהרי אין עדים על הדברִּ .ב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ
דֵ 2אי ֶזה הּוא ֶּבן ַהַּב ִית ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְל ַהְׁשִּביעֹו ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפק? ֶזה – באחיזת ספר תורה בעת השבועה או
ֶׁשַּמ ְכ ִניס ּפֹו ֲע ִלים ּומֹו ִציא ּפֹו ֲע ִליםַ ,מ ְכ ִניס לֹו ֵּפרֹות ּומֹו ִציא תפילין בתלמיד חכמים (שבועות יא,ח;
לֹו ֵּפרֹותֲ .א ָבל ֶּבן ַהַּב ִית ֶׁש ֵאינֹו נֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ֶאָּלא ִנ ְכ ָנס ְּבַר ְג ָליו יא,יב) .ובמקום צורך ,אפשר להשביעו על
התנ"ך (שו"ת סג)ִ .מּגֹו – טענה משפטית
ְויֹו ֵצא ִּב ְל ַבד – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַהְׁשִּביעֹו ִמ ָּס ֵפק. להאמנת הדובר ,מתוך (=מיגו בארמית)
דְ 3ו ֵכן ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ֶׁשִּמָּנהּו ֲא ִבי ְיתֹו ִמים – ֵאין ַה ְּיתֹו ִמים שאילו היה שקרן ,היה יכול לטעון טענה
אחרת שהוא נאמן בה .ואם לא טען
אותה ,מאמינים לו שטענתו הנוכחית ַמְׁשִּבי ִעין אֹותֹו ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפקְ .ו ֵכן ָה ִאׁ ָּשה ֶׁשֹּלא ַנ ֲעָׂשת
ַאִּפ ְטרֹוְּפ ָיא ְּב ַח ֵּיי ַּב ְע ָלּהְ ,וֹלא ָנְׂש ָאה ְו ָנ ְת ָנה ַא ַחר ְקבּוַרת ַּב ְע ָלּה אמת ,אף על פי שהיא לעצמה אינו נאמן
– ֵאין ַמְׁשִּבי ִעין אֹו ָתּה ִמ ָּס ֵפקְ .ו ֵכן ִאם ָנְׂש ָאה ְו ָנ ְת ָנה ֵּבין ִמי ָתה בהֶׁ .ש ֵאין אֹו ְמִרים ִמּגֹו ְל ָפ ְטרֹו ִמּ ְׁשבּו ָעה
ִל ְקבּוָרה – ֵאין ַמְׁשִּבי ִעין אֹו ָתּה ַעל ֶזה ֶׁשִּנְׁש ַּתְּמָׁשה ּבֹו ֵּבין – הטעם לכלל זה הוא :השבועה באה
לברר את האמת ,ואף אם הוא טוען
טענת מיגו ,אינה נחשבת כראיה ממשִ ,מי ָתה ִל ְקבּו ָרה; ֶׁש ִאם ַא ָּתה אֹו ֵמר ִּתׁ ָּש ַבע ַעל ֶזה – ֹלא ִּת ְמּ ֹכר
וראוי לברר את האמת גם בשבועה (ט"ז
ִל ְקבּוָרהְ ,ו ִנ ְמ ָצא ַהֵּמת ִמ ְת ַנֵּול. חו"מ רצו,א).
דֶׁ 2שַּמ ְכ ִניס ּפֹו ֲע ִלים ּומֹו ִציא ּפֹו ֲע ִלים וכו' – שמנהל את עבודת הפועלים במשק הבית ואת הקניות והמכירותֵ .אינֹו
ָיכֹול ְל ַהְׁשִּביעֹו ִמ ָּס ֵפק – שזה אינו מורה היתר לעצמו כראשון (בבלי ב"ק מח,ב).
דֵ 3אין ַה ְּיתֹו ִמים ַמְׁשִּבי ִעין אֹותֹו ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפק – "כל בני אדם רוצים שימנו אותם בית דין ,כדי שתתפרסם נאמנותם
אצל בני אדם ,ואפילו אם תחייב אותם שבועה ,לא ירתעו בכך ,אבל האפטרופוס שממנה אבי היתומים ,אם תחייבנו
שבועה ,כלומר שישביעוהו היתומים בטענת שמא ,לא יקבל עליו את האפטרופסות ,ויפסידו היתומים .לפיכך פטרוהו
משבועה ,מפני תיקון העולם [יצירת מציאות חברתית טובה]" (פה"מ גטין ה,ד)ִ .מ ְת ַנֵּול – מתבזה.
