Page 417 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬שכנים הלכות‪  ‬פרק ה ‪ 395‬‬ ‫ ‬

‫טו‪ְ 2‬ל ַה ֲח ִזירֹו ְל ָמבֹוי ַא ֵחר – לפתוח‬ ‫טו‪ְ 2‬ו ֵכן ֶא ָחד ִמְּב ֵני ָמבֹוי ֶׁשִּב ֵּקׁש ִל ְסּתֹם ִּפ ְתחֹו ּו ְל ַה ֲח ִזירֹו‬

‫לעצמו פתח במבוי אחר‪ ,‬שהתירו לו‬ ‫ְל ָמבֹוי ַא ֵחר – ְּב ֵני ַהָּמבֹוי ְמ ַעְּכ ִבין ָע ָליו‪ֶׁ ,‬שָּמא ָיבֹוא ָל ֶהן ַמס‪,‬‬
‫בני המבוי או במבוי מפולש‪ִ .‬מ ְת ַמ ֵעט‬ ‫ּו ִמ ְת ַמ ֵעט ֵמ ֶח ְל ָקן ִמן ַהַּמס ַה ָּקצּוב ַעל ְּב ֵני ַהָּמבֹוי‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‪,‬‬
‫ָמקֹום ֶׁש ֵאין ַהַּמס ָקצּוב ַעל ְּב ֵני ַהָּמבֹוי – ֲהֵרי ֶזה סֹו ֵתם ִּפ ְתחֹו‬
‫ֵמ ֶח ְל ָקן ִמן ַהַּמס ַה ָּקצּוב ַעל ְּב ֵני ַהָּמבֹוי‬
‫ְּב ָכל ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצה‪.‬‬
‫– במקום שמס המלך מוטל על הדרים‬
‫במבוי לפי מספר הדיירים‪ ,‬מי שסותם‬ ‫טז‪ָ 1‬ח ֵמׁש ֲח ֵצרֹות ַהְּפתּוחֹות ְל ָמבֹוי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ֻּכָּלן‬
‫את פתחו מחייב את האחרים לשלם את‬
‫חלקו‪ ,‬אף על פי שלא פרץ את פצימי‬ ‫ִמְׁש ַּתְּמׁשֹות ִעם ַה ִחיצֹו ָנה‪ְ ,‬ו ַה ִחיצֹו ָנה ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ְל ַע ְצ ָמּה; ְו ֵכן‬
‫פתחו‪ .‬אך אם גם פרץ את פצימיו‪ ,‬אין‬ ‫ַהְּׁש ִנ ָּיה ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ְל ַע ְצ ָמּה ּו ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ִעם ַה ִחיצֹו ָנה‪ְ ,‬ו ֵאי ָנּה‬
‫ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ִעם ַהׁ ְּש ָאר; ִנ ְמ ֵצאת ַהְּפ ִני ִמית ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ִעם ֻּכָּלן‬
‫להם עליו ולא כלום (כס"מ)‪.‬‬
‫ּו ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ְל ַע ְצ ָמּה‪.‬‬
‫טז‪ָ 1‬ח ֵמׁש ֲח ֵצרֹות וכו' – ראה איור‪.‬‬
‫טז‪ְ 2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָּב ָנה ַּב ַעל ַהְּׁש ִנ ָּיה ִא ְצ ַטָּבא ְּכ ֶנ ֶגד ִּפ ְתחֹו‪,‬‬
‫יש לאורך צד אחד של המבוי פתחים‬
‫אל החצרות‪ ,‬והפתח המרוחק ביותר‬ ‫ּו ְס ָתמֹו – ֵאין ַה ִחיצֹו ָנה ְיכֹו ָלה ְל ַעֵּכב ָע ָליו‪ֲ ,‬א ָבל ָּכל‬
‫הוא החצר הפנימית‪ .‬לכל חצר יש‬ ‫ַהְּפ ִני ִמּיֹות ְמ ַעְּכבֹות ָע ָליו‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשַּמְרֶּבה ָל ֶהן ְּב ֹאֶרְך ַה ֶּדֶרְך‪,‬‬
‫זכות להשתמש בחלק הסמוך לפתח‬ ‫ֶׁש ֲהֵרי ַמִּקי ִפין ָה ִא ְצ ַטָּבא‪ְ .‬ו ֵכן ַּב ַעל ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ֶׁשָּפ ַתח ַל ֲח ֵצרֹו‬
‫שלה לכיוון היציאה לרשות הרבים‪,‬‬ ‫ֶּפ ַתח ֵׁש ִני ֵּבינֹו ּו ֵבין ַה ִחיצֹו ָנה – ֵאין ַה ִחיצֹו ָנה ְמ ַעֶּכ ֶבת‬
‫כך שהחלק במבוי הסמוך לפתח החצר‬ ‫ָע ָליו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין לֹו ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ֶאָּלא ִמִּפ ְת ָחּה ְו ַלחּוץ‪ֲ .‬א ָבל‬
‫הפנימית משמש רק את אנשי החצר‬ ‫ִאם ָּפ ַתח ַהֶּפ ַתח ַהׁ ֵּש ִני ֵּבינֹו ּו ֵבין ַהׁ ְּש ִליִׁשית – ַהְּפ ִני ִמּיֹות‬
‫הפנימית‪ֶׁ .‬ש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ואילו במבוי‬ ‫ְמ ַעְּכבֹות ָע ָליו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין לֹו ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ַּבָּמבֹוי ֶאָּלא ִמֶּפ ַתח‬
‫מפולש‪ ,‬בני המבוי משתמשים בשווה‪,‬‬
‫שהרי הוא כרשות הרבים‪ְ .‬ו ַה ִחיצֹו ָנה‬ ‫ֲח ֵצרֹו ָהִראׁשֹון ְו ַלחּוץ‪ְ .‬ו ֵכן ַה ִּדין ְּב ֻכָּלן‪.‬‬
‫ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ְל ַע ְצ ָמּה – אנשי החצר‬
‫החיצונה משתמשים רק בשטח המבוי‬ ‫החצר‬ ‫החצר‬ ‫החצר‬ ‫החצר‬ ‫החצר‬
‫הסמוך לפתחם‪ ,‬ולא בשאר המבוי‪.‬‬ ‫החיצונה‬ ‫השנייה‬ ‫הפנימית‬
‫אנשי החצר השנייה משתמשים בשטח‬ ‫הרביעית השלישית‬
‫המבוי הסמוך לפתחם וגם בשטח המבוי‬ ‫ה‬
‫הסמוך לפתח החצר החיצונה‪ ,‬ועל זה‬ ‫‪21‬‬ ‫ד‬

‫הדרך שאר החצרות‪.‬‬ ‫פתח‬ ‫כיוון היציאה מהמבוי‬
‫המבוי‬
‫טז‪ִ 2‬א ְצ ַטָּבא – ספסל או מדף להניח‬
‫הלכה טז‪ :1‬באיור חמש חצרות‪ .‬בשטח ה' יכול להשתמש רק בעל‬
‫עליו חפצים‪ְּ .‬כ ֶנ ֶגד – מול‪ֶׁ .‬שָּפ ַתח ַל ֲח ֵצרֹו‬ ‫החצר הפנימית; בשטח ד' יכולים להשתמש בעל החצר הרביעית‬
‫ֶּפ ַתח ֵׁש ִני – שפתח לאורך המבוי עוד‬ ‫ובעל החצר הפנימית‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ .‬בעל החצר השנייה יכול‬
‫פתח כניסה לחצרו‪ֵּ .‬בינֹו ּו ֵבין ַה ִחיצֹו ָנה‬ ‫לפתוח עוד פתח במקום המסומן ‪ ,2‬אך במקום המסומן ‪ ,1‬צריך‬
‫– בין הפתח הקודם שלו לפתח של‬
‫החיצונה‪ֵ .‬אין ַה ִחיצֹו ָנה ְמ ַעֶּכ ֶבת ָע ָליו‬ ‫ליטול רשות מבעלי החצרות השלישית‪ ,‬הרביעית והפנימית‪.‬‬
‫– וכן נראה שאין הפנימיות מעכבות‪,‬‬
‫מפני שיכול להשתמש מן הפתח שלו‬

‫ולחוץ (כס"מ)‪.‬‬