Page 416 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬שכנים הלכות‪  ‬פרק ה ‬ ‫‪3 94‬‬

‫י ְּב ֶפ ַתח ֶא ָחד ֲא ִני ָיכֹול ְל ִה ָּס ֵתר – הוספה בהיזק ראייה‬

‫י ָה ָיה ֶּפ ַתח ֶׁשְּל ֶא ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ָק ָטן – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַהְר ִחיבֹו‪,‬‬ ‫כשהוא נעול‪ ,‬אבל בשני פתחים‪ ,‬גם‬
‫אם אחד נעול‪ ,‬עלול השני להיות פתוח‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ֻׁש ָּתפֹו אֹו ֵמר לֹו 'ְּב ֶפ ַתח ָק ָטן ֲא ִני ָיכֹול ְל ִה ָּס ֵתר ִמְּמָך‬
‫ִּבְׁש ַעת ַּתְׁש ִמיִׁשי‪ְ ,‬ו ֵאי ִני ָיכֹול ְל ִה ָּס ֵתר ִמְּמָך ְּב ֶפ ַתח ָּגדֹול'‪ְ .‬ו ֵכן‬ ‫(רשב"ם ב"ב ס‪,‬א)‪.‬‬
‫ִאם ָה ָיה ַהֶּפ ַתח ָּגדֹול – ֹלא ַי ֲעֶׂשּנּו ְׁש ַנ ִים‪ֶׁ ,‬שהּוא אֹו ֵמר לֹו‬
‫יא ֵאין ֲח ֵברֹו ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ְמ ַעֵּכב ָע ָליו‬

‫– כיוון שממילא צריך להסתתר מן‬

‫'ְּב ֶפ ַתח ֶא ָחד ֲא ִני ָיכֹול ְל ִה ָּס ֵתר‪ִּ ,‬בְׁש ַנ ִים ֵאי ִני ָיכֹול'‪.‬‬ ‫העוברים ברשות הרבים‪.‬‬

‫יא ֲא ָבל ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֶּפ ַתח ָק ָטן ִלְרׁשּות ָהַרִּבים ְוָר ָצה‬ ‫יב ֶל ִחי – לוח עץ או עמוד העומד‬

‫בצד הכניסה למבוי‪ .‬קֹוָרה – המונחת‬
‫אופקית על פתח המבוי‪ .‬ראה איור‪ .‬מן ְל ַה ְר ִחיבֹו‪ ,‬אֹו ָה ָיה ָר ָחב ְו ָר ָצה ַל ֲעׂשֹותֹו ְׁש ַנ ִים – ֵאין ֲח ֵברֹו‬

‫התורה‪ ,‬המבוי מוגדר כרשות היחיד‪ֶׁ ,‬שְּכ ֶנ ְגּדֹו ְמ ַעֵּכב ָע ָליו‪ְ ,‬ו ֵאין ָצ ִריְך לֹו ַמר ְּב ֵני ְרׁשּות ָה ַרִּבים‬
‫ולכן מותר לטלטל בו בשבת‪ .‬אך‬
‫ֶׁש ֵאי ָנן ְיכֹו ִלין ְל ַעֵּכב ָע ָליו‪.‬‬ ‫תיקנו חכמים שלא יטלטלו בו בשבת‬

‫עד שיעשו בו מעשה של היכר‪ ,‬שהרי חובות בני המבוי וזכויותיהם‬

‫יב ּכֹו ִפין ְּב ֵני ָמבֹוי ֶזה ֶאת ֶזה ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהם ֶל ִחי ְוקֹוָרה‬ ‫הוא משמש את הרבים‪ .‬ההיכר בצורת‬
‫ַלָּמבֹוי‪ .‬יג ּו ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֶּפ ַתח ַּבָּמבֹוי – ֵאין ְּב ֵני ָמבֹוי‬ ‫קורה או לחי מתיר לטלטל בו בשבת‪,‬‬
‫אף על פי שאינו מחיצה גמורה אלא‬
‫ּכֹו ִפין אֹותֹו ַל ֲעׂשֹות ֶּד ֶלת ַלָּמבֹוי‪ֶׁ ,‬ש ָּיכֹול לֹו ַמר 'ְרצֹו ִני ֶׁש ֶאָּכ ֵנס‬ ‫רק סימון של גבולותיה של רשות‬

‫ַּב ֲח ִבי ָל ִתי ַעד ִּפ ְת ִחי'‪ּ .‬ו ָמבֹוי ַהְּמ ֻפָּלׁש ִלְרׁשּות ָהַרִּבים‪ּ ,‬ו ִבְּקׁשּו‬ ‫ההיתר‪ ,‬שניתן להשלימם בבירור‬
‫ְּב ֵני ַהָּמבֹוי ְל ַה ֲע ִמיד ָל ֶהם ְּד ָלתֹות – ְּב ֵני ְרׁשּות ָהַרִּבים ְמ ַעְּכ ִבין‬ ‫בדעתו של אדם (ראה שבת יז‪,‬ב‪-‬ג)‪ .‬מבוי‬
‫מפולש (הפתוח מצד לצד) צריך‬
‫ֲע ֵלי ֶהן‪ֶׁ ,‬שְּפ ָע ִמים ּדֹו ֲח ִקין ָהַרִּבים ְו ִנ ְכ ָנ ִסין ּבֹו‪.‬‬ ‫שתהיה לו גם צורת פתח באחד‬

‫יד ִמי ֶׁשִּב ֵּקׁש ִל ְפּ ֹת ַח לֹו ֶּפ ַתח ְּב ָמבֹוי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ְּב ֵני‬ ‫מצדדיו‪ .‬יג ֵאין‪ּ ...‬כֹו ִפין אֹותֹו‬

‫ָמבֹוי ְמ ַעְּכ ִבין ָע ָליו‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשַּמְרֶּבה ֲע ֵלי ֶהם ֶאת ַה ֶּדֶרְך‪ְ .‬ו ִאם‬ ‫ַל ֲעׂשֹות ֶּד ֶלת – בניגוד לחצר‪ ,‬אין‬
‫טענת היזק ראייה במבוי (לעיל א)‪ְ .‬רצֹו ִני‬

‫ֶׁש ֶאָּכ ֵנס וכו' – ושלא אצטרך לטרוח ָה ָיה ָמבֹוי ְמ ֻפָּלׁש – ּפֹו ֵת ַח ָּכל ֶּפ ַתח ֶׁש ִּי ְר ֶצה ְל ַכ ְּת ִחָּלה‪.‬‬
‫ולהניח את חבילתי לפני שאפתח את‬
‫טו‪ָ 1‬ה ָיה לֹו ֶּפ ַתח ָסתּום ְּב ָמבֹוי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ֲהֵרי ֶזה‬ ‫הדלת‪ .‬ולכן לא רק שאין לחייב אותו‪,‬‬

‫אלא הוא יכול לעכב אותם אף ּפֹו ְתחֹו ְּב ָכל ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצה‪ְ .‬ו ִאם ָּפַרץ ֶאת ַּפִּצי ָמיו – ְּב ֵני ַהָּמבֹוי‬
‫מלהעמיד דלת (מ"מ)‪ָ .‬מבֹוי ַהְּמ ֻפָּלׁש‬
‫ְמ ַעְּכ ִבין ָע ָליו‪.‬‬ ‫ִלְרׁשּות ָהַרִּבים – הפתוח לרשות‬

‫הרבים ומשמש את הרבים לעבור דרכו‬

‫בשעות העומס‪ ,‬כגון ביום השוק‪ּ .‬דֹו ֲח ִקין ָהַרִּבים – שבגלל‬

‫העומס ברשות הרבים‪ ,‬הם משתמשים במבוי‪.‬‬

‫יד ֶׁשַּמְרֶּבה ֲע ֵלי ֶהם ֶאת ַה ֶּדֶרְך – ראה לעיל ח‪ּ .‬פֹו ֵת ַח ָּכל ֶּפ ַתח‬

‫– אין להם עליו טענת ריבוי הדרך‪ ,‬מפני שהוא כרשות הרבים‪.‬‬

‫טו‪ֶּ 1‬פ ַתח ָסתּום – שהיה פתוח בעבר ונסתם‪ֲ .‬הֵרי ֶזה ּפֹו ְתחֹו‬

‫וכו' – מפני שלא הפסיד את זכותו כשנסתם הפתח‪ָּ .‬פַרץ‬

‫ֶאת ַּפִּצי ָמיו – עקר את מסגרת הפתח (המזוזות‪ ,‬המשקוף‬

‫והמפתן)‪ ,‬ולאחר מכן אטם את הפתח כשאר קירות הבית‪,‬‬

‫וברור שאין דעתו לשוב ולפתוח אותם (מ"מ‪ .‬לאיור‪ ,‬ראה לעיל הלכה יב‪ :‬מָבֹוי מְפֻּלָׁש ובו לחי בצד אחד וצורת פתח‬

‫בצד שני‪ .‬למבוי שאינו מפולש המוכשר בקורה‪ ,‬ראה‬ ‫ב‪,‬ז)‪ְ .‬מ ַעְּכ ִבין – שהרי הוא כפותח פתח חדש (ראה הלכה יד)‪.‬‬
‫לעיל איור בהלכה ד‪.‬‬