Page 420 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 420
נייןק רפס שכנים הלכות פרק ו 398
הבאים והולכים .סֹו ֵפר – הכותב שטרי ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַּב ִית ַּב ֲח ַצר ַהׁ ֻּש ָּת ִפין – ֹלא ַיְׂשִּכי ֶרּנּו ֹלא ְלרֹו ֵפא
מכירה ,כתובות ,גטין וכיוצא בזה.
ְוֹלא ְל ֻאָּמן ְוֹלא ְל ַגְר ִּדי ְוֹלא ְלסֹו ֵפר ְיהּו ִדי ֶׁשּכֹו ֵתב ַהׁ ְּש ָטרֹות
ְוֹלא ִל ְמ ַלֵּמד ִּתינֹוקֹות ֶׁשַּלּגֹו ִיים. יבֲ 1חנּות ֶׁשֶּב ָח ֵצר – אף אם מתחילה
שתקו ולא מיחו או אף אם הסכימו
יבֲ 1חנּות ֶׁשֶּב ָח ֵצר – ְיכֹו ִלין ַהׁ ְּש ֵכ ִנים ְל ַמחֹות ְּב ָידֹו ְולֹו ַמר לֹו והחזיק – עדיין הם יכולים למחות (מ"מ).
ֶׁש ֲהֵרי ֶה ֱח ִזיק – עשה כך זמן מה ולא
' ֵאין ָאנּו ְיכֹו ִלין ִליַׁשן ִמּקֹול ַהִּנ ְכ ָנ ִסין ְו ַהּיֹו ְצ ִאין'ֶ ,אָּלא עֹוֶׂשה מיחו בידו ,ומשתמע משתיקתם שמחלו
לו .אך אם לא החזיק – יכולים למנוע ְמ ַלא ְכּתֹו ַּב ֲחנּותֹו ּומֹו ֵכר ַּבּׁשּוקֲ .א ָבל ֵאי ָנן ְיכֹו ִלין ְל ַמחֹות
ממנו גם מלאכה שעושה בתוך ביתו
ְּב ָידֹו ְולֹו ַמר לֹו ' ֵאין ָאנּו ְיכֹו ִלין ִליַׁשן ִמּקֹול ַהַּפִּטיׁש' אֹו בטענה שהרעש מפריע להם.
' ִמּקֹול ָהֵר ַח ִים'ֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶה ֱח ִזיק ַל ֲעׂשֹות ֵּכן.
יבְ 2ל ַלֵּמד ִּתינֹוקֹות ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל ּתֹוָרה –
יבְ 2ו ֵכן ֵיׁש לֹו ְל ַלֵּמד ִּתינֹוקֹות ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל ּתֹוָרה ְּבתֹוְך ֵּביתֹו, ללמד ילדי ישראל מתקנת חכמים ,כדי
שתרבה תורה בישראל .אך שאר חכמות,
ְו ֵאין ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ְיכֹו ִלין ְל ַמחֹות ְּב ָידֹו ְולֹו ַמר לֹו ' ֵאין ָאנּו ְיכֹו ִלין כגון חשבון או הנדסה ,יכולים למנוע
ִליַׁשן ִמּקֹול ַה ִּתינֹוקֹות ֶׁשְּל ֵבית ַרָּבן'. אותו מללמד אותן (פה"מ ב"ב ב,ג).
מעבר דרך רשות חברו יג ּבֹור – של מיםִ .ל ְפ ִנים ִמֵּביתֹו
יג ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ּבֹור ִל ְפ ִנים ִמֵּביתֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – ִנ ְכ ָנס ְּבָׁש ָעה ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – בתוך חצרו של חברו ,אם
קנה ממנו או שהתנו כן בעת המכירה
או החלוקה ,שיש לו רשות לעבור לבורו ֶׁש ֶּד ֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ִנ ְכ ָנ ִסיןְ ,ויֹו ֵצא ְּבָׁש ָעה ֶׁש ֶּד ֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם יֹו ְצ ִאין,
דרך החצרִ .נ ְכ ָנס ְּבָׁש ָעהְ ...ויֹו ֵצא ְּבָׁש ָעה
ְו ֵאינֹו ַמ ְכ ִניס ְּב ֶה ְמּתֹו ּו ַמְׁש ֶקה ִמּבֹורֹוֶ ,אָּלא ְמ ַמֵּלא ּו ַמְׁש ֶקה ֶׁש ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם יֹו ְצ ִאין – בשעות היום,
שדרך בני אדם לבוא בהן אל חבריהםִ ,מַּבחּוץּ .וְׁש ֵני ֶהן עֹוִׂשין ּפֹו ַת ַחת ַעל ַהּבֹורַּ :ב ַעל ַהּבֹור ְּכ ֵדי
אבל אינו יכול להטריחו לקום לפתוח ִלְׁש ֹמר ֶאת ֵמי ָמיוּ ,ו ַב ַעל ֶה ָח ֵצר ִמּׁשּום ֲחַׁשד ִאְׁשּתֹוֶׁ ,שֹּלא
לו את השער בלילה או השכם בבוקר.
ִּתָּכ ֵנס ְלָׁשם ֶאָּלא ִמ ַּד ְעּתֹו. ּפֹו ַת ַחת – מנעול (פה"מ ב"ב ו,ה)ּ .וְׁש ֵני ֶהן
ידִ 1מי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִּגָּנה ִל ְפ ִנים ִמִּגָּנתֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – ִנ ְכ ָנס ְּבָׁש ָעה עֹוִׂשין וכו' – שני מנעוליםִ .לְׁש ֹמר ֶאת
ֵמי ָמיו – שלא יגנוב מהם בעל החצר.
ֶׁש ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ִנ ְכ ָנ ִסיןְ ,ויֹו ֵצא ְּבָׁש ָעה ֶׁש ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם יֹו ְצ ִאין, ִמּׁשּום ֲחַׁשד ִאְׁשּתֹו – שלא תוכל להיכנס
למקום הבור בשעה שאינו בבית מחשש ְו ֵאין ַמ ְכ ִניס ְלתֹו ָכּה ַּתָּג ִריםְ ,וֹלא ִיָּכ ֵנס ִמּתֹו ָכּה ְלָׂש ֶדה ַא ֶח ֶרת.
התייחדות וזנות.
ְו ַה ִחיצֹון זֹוֵר ַע ֶאת ַה ֶּדֶרְך.
ידַּ 1תָּגִרים – סוחרים (הקונים ירקות).
ידֶ 2ה ֱח ִזירּו ֶאת ַה ֶּדֶרְך ִמן ַהַּצד ִמ ַּד ַעת ְׁש ֵני ֶהם – ֲהֵרי ֶזה
ְו ֵאין ַמ ְכ ִניס ְלתֹו ָכּה וכו' – שאין לפנימי
ִנ ְכ ָנס ְּבָׁש ָעה ֶׁשהּוא רֹו ֶצהְ ,ויֹו ֵצא ְּבָׁש ָעה ֶׁשהּוא רֹו ֶצה, זכות קניין בדרך זו אלא כדי להגיע
ּו ַמ ְכ ִניס ְלתֹו ָכּה ַּתָּגִריםְ ,וֹלא ִיָּכ ֵנס ִמּתֹו ָכּה ְלָׂש ֶדה ַא ֶחֶרת. לגינתו ,שהרי בדריסת רגלו שם מזיק
לגינת חברוַ .ה ִחיצֹון – בעל הגינה
החיצונה ,מי שהדרך עוברת בשדהוְ .ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵיׁש לֹו ְל ַעֵּכב ַעל ֲח ֵברֹו ִּב ְז ִרי ַעת ַה ֶּד ֶרְך ֶׁשָּנ ְתנּו
זֹוֵר ַע ֶאת ַה ֶּדֶרְך – המובילה לגינה
ִמן ַהַּצד. הפנימית ,מפני שהיא רכושו.
ידֶ 2ה ֱח ִזירּו ֶאת ַה ֶּדֶרְך ִמן ַהַּצד – שהעבירו את הדרך למקום אחר בצד השדהֲ .הֵרי ֶזה ִנ ְכ ָנסְ ...ויֹו ֵצאּ ...ו ַמ ְכ ִניס
וכו' – שהרי כבר אין חשש שיגרום נזק לגינתוְ .וֹלא ִיָּכ ֵנס ִמּתֹו ָכּה ְלָׂש ֶדה ַא ֶחֶרת – כיוון שאין לו רשות לעבור
שלא לצורך גינתוְ .ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵיׁש לֹו ְל ַעֵּכב וכו' – אף בעל השדה אינו יכול לזרוע באותה הדרך ,מפני
שאינה מיועדת לזריעה.
