Page 414 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 414
נייןק רפס שכנים הלכות פרק ה 3 92
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי א ֵּבית ַׁש ַער – לביאור ולאיור ,ראה
נזקי שכנים ה לעיל ב,דֶּ .ד ֶלת – שער החצר לנעול
אותה בלילהֹ .צֶרְך ָּגדֹול – כגון מנעול
השתתפות בהוצאות הנדרש לשמירת החצרְ .מ ִדי ָנה – עיר.
ִּכּיּור – תבליט אמנותי בקיר (פה"מ מידות
א ֲח ַצר ַהׁ ֻּש ָּת ִפין – ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ּכֹו ֶפה ֶאת ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות ד,ו; פה"מ ע"ז ג,ז)ֶ .א ָחד ֵמ ֶהן – מן הדברים
שאי אפשר לכפות עליהם ,כגון ציור
ָלּה ֵּבית ַׁש ַער ְו ֶד ֶלתְ ,ו ֵכן ָּכל ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ֶה ָח ֵצר ְצִרי ָכה ָל ֶהן וכיורְ .מ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו – מחייבין אותו
ֹצֶרְך ָּגדֹול ,אֹו ְּד ָבִרים ֶׁשָּנ ֲהגּו ְּב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה ַל ֲעׂשֹו ָתןֲ .א ָבל ְׁש ָאר
ַה ְּד ָבִריםְּ ,כגֹון ִצּיּור ְו ִכּיּור ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאינֹו ּכֹו ֵפהּוָ .עָׂשה גם בהוצאות הראשונות (כלעיל ג,א).
ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵמ ַע ְצמֹו – ִאם ְי ַגֶּלה ַהׁ ֵּש ִני ַּד ְעּתֹו ֶׁשּנֹו ַח לֹו ַּבֶּמה
ֶׁש ָעָׂשה ֲח ֵברֹוְ ,מ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו ֶאת ַהּכֹלְ ,ונֹו ֵתן ֶח ְלקֹו ַּבהֹו ָצ ָאה. ב ְּב ָח ֵצר ַא ֶחֶרת – ואינו דר בהֶ .נ ֶגר –
ב ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַּב ִית ְּב ָח ֵצר ַא ֶחֶרת – ְּב ֵני ָח ֵצר ְמַׁש ְעְּב ִדין קורה שמניחים לרוחב הדלת כדי לסגור
אותה (פה"מ :עירובין י,י; כלים יא,ב)ִּ .בְׁש ָאר
אֹותֹו ַל ֲעׂשֹות ִעָּמ ֶהן ֶּד ֶלת ְו ֶנ ֶגר ּו ַמ ְנעּולֲ ,א ָבל ִּבְׁש ָאר ַה ְּד ָבִרים ַה ְּד ָבִרים – כגון בית שער או לתקן את
ֵאין ְמַׁש ְעְּב ִדין אֹותֹוְ .ו ִאם ָה ָיה ָׁשרּוי ִעָּמ ֶהן ְּבאֹו ָתּה ָח ֵצר –
אמת המים.
ְמַׁש ְעְּב ִדין אֹותֹו ַעל ַהּ ֹכל.
ג ִּב ֵּקׁש – רצהְּ .ב ֵה ָמה אֹו ֵר ַח ִים וכו' –
שימוש בחצר וחזקת שימוש
שאף על פי שבדרך כלל אין השותפים
ג ֶא ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ֶּב ָח ֵצר ֶׁשִּב ֵּקׁש ְל ַה ֲע ִמיד ָּבּה ְּב ֵה ָמה אֹו מקפידים על הדבר (להלן ה) ,יכול למנוע
את חברו מלעשות כן ,מפני שלא נהוג
ֵר ַח ִים אֹו ְל ַג ֵּדל ָּבּה ַּתְר ְנ ֹג ִלין – ֲח ֵברֹו ְמ ַעֵּכב ָע ָליוְ .ו ֵכן ְׁש ָאר לעשות כן בחצרותְ .מ ַעְּכ ִבין ֶזה ַעל
ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ֵאין ֶּדֶרְך ַא ְנֵׁשי ַהָּמקֹום ַל ֲעׂשֹו ָתן ְּב ַח ְצרֹו ֵתי ֶהן – ֶזה – אפילו אחד מכל השותפים יכול
ְּב ֻכָּלן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ְמ ַעְּכ ִבין ֶזה ַעל ֶזה ,חּוץ ִמן ַהְּכ ִבי ָסהְ ,ל ִפי לעכב .חּוץ ִמן ַהְּכ ִבי ָסה וכו' – אפילו
אם באותו מקום הנשים נוהגות לכבס
ֶׁש ֵאין ַּדְרָּכן ֶׁשִּל ְבנֹות ִיְׂשָר ֵאל ְל ִה ְתַּבּזֹות ַעל ַּגב ַהָּנ ָהר. על שפת הנהר ,ולא בחצר ,אי אפשר
למנוע אותו מלכבס בחצר ,כיוון
ד ֶא ָחד ֲח ַצר ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ְו ֶא ָחד ָמבֹוי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ָּכל שהכיבוס בנהר אינו מנהג ראוי ,שהרי
חלק מאבריהן עלולים להיחשף ,ראה
ְּב ֵני ַהָּמבֹוי ְמ ַעְּכ ִבין ֶזה ַעל ֶזה ֶׁשֹּלא ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ַּבָּמבֹוי ֶאָּלא למשל" :אסור לאדם להסתכל בנשים
ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֶּדֶרְך ְּב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן ַּבְּמבֹואֹות. בשעה שהן עומדות על הכביסה" (איסורי
הֶ 1א ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ֶּב ָח ֵצר ֶׁש ֶה ֱע ִמיד ְּב ֵה ָמה אֹו ֵר ַח ִים ביאה כא,כא).
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֶּב ָח ֵצרְ ,וֹלא ִמ ָחה ּבֹו ֻׁש ָּתפֹו – ֲהֵרי ֶזה ד ָמבֹוי – מבוא או הסמטה הם מעבר
ְמ ַעֵּכב ָע ָליו ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצהְ .ו ִאם ֶה ֱע ִמיד ִּב ְפ ֵני ְּב ֵה ָמה
זֹו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ְמ ִחָּצה ְּגבֹו ָהה ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים – ֶה ֱח ִזיק, כמין רחוב צר וקצר הפתוח לרשות
הרבים ופתחי בתים וחצרות פונים אליו.
הלכה ד :מָבֹוי ֶׁשאֵינֹו מְפֻּלָׁש. ָמבֹוי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻפָּלׁש – ראה איור.
באיור מימין ניתן לראות לעומתו מבוי מפולש נחשב כרשות
מכלול של בתים ,חצרות
הרבים (להלן יב ,וראה שם איור).
ומבוי (=מבוא) .המבוי הוא
מעבר ,כמין רחוב צר וקצר הְ 1מ ַעֵּכב ָע ָליו ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצה –
הפתוח לרשות הרבים, אפילו אחר שלוש שנים ,כיוון שאילו
ובכתליו פתחי בתים וחצרות. דברים שאין דרך השותפים להקפיד
עליהם ,ולכן תמיד יכול לטעון
החצרות משותפות לבתים שמעולם לא מחל ושמעתה הוא מקפיד.
אחדים .שערי החצרות
והקורה האופקית נראים
בבירור בתוך המבוי.

