Page 411 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 411
נייןק רפס שכנים הלכות פרק ג-ד 389
טְ 2ו ֵכן ָח ֵמׁש ֲח ֵצרֹות ֶׁשּׁשֹו ְפכֹות ַמ ִים ְל ִביב ֶא ָחדְ ,ו ִנ ְת ַק ְל ֵקל טִּ 2ביב – בור ניקוזֻּ .כָּלן ְמ ַתְּקנֹות ִעם
ַה ַּת ְחּתֹו ָנה – שהרי כולן מעוניינות שלא
ייסתם הניקוז בתחתונה ,מפני שייעצרו ַהִּביב – ֻּכָּלן ְמ ַתְּקנֹות ִעם ַה ַּת ְחּתֹו ָנה; ִנ ְמ ֵצאת ָה ֶע ְליֹו ָנה
ְמ ַת ֶּק ֶנת ִעם ֻּכָּלן ּו ְמ ַת ֶּק ֶנת ְל ַע ְצ ָמּהְ ,ו ַה ַּת ְחּתֹו ָנה ֵאי ָנּה ְמ ַת ֶּק ֶנת
השופכין בתחומם.
ִעם ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ָלּה ְוֹלא ִמׁ ְּש ִנ ָּיה ּו ְל ַמ ְע ָלה.
י ְּב ֵני ַהָּנ ָהר – בעלי שדות שעל שפת
נהרַ .מְׁש ִקין ַעל ַה ֵּס ֶדר – הקרוב יותר י ְּב ֵני ַהָּנ ָהר ַמְׁש ִקין ַעל ַה ֵּס ֶדרָ .ר ָצה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִל ְסּ ֹכר ְּכ ֵדי
למעיין הוא קודם מפני דרכי שלום.
ְּכ ֵדי ֶׁש ַּי ֲחזֹר לֹו ַהַּמ ִים – כדי שיזרמו כל ֶׁש ַּי ֲחזֹר לֹו ַהַּמ ִים ְו ַיְׁש ֶקה ְּת ִחָּלה ְו ַא ַחר ָּכְך ִי ְפ ַּתחְ ,ו ַא ֵחר רֹו ֶצה
המים רק לשטחוָּ .כל ַהִּמ ְתַּגֵּבר ָז ָכה – ְל ַהְׁשקֹות ְּת ִחָּלה – ָּכל ַהִּמ ְתַּגֵּבר ָז ָכהּ .ובֹור ַה ָּקרֹוב ָל ַאָּמה
עליהם להסתדר זה עם זה ,ובית הדין ִמ ְת ַמֵּלא ִראׁשֹוןִ ,מְּפ ֵני ַּדְר ֵכי ָׁשלֹום.
אינו מתערב בעניין ,מפני שהבור אינו
נמצא בחזקת איש ,ולא כל דבר אפשר וראוי להכריע הכרעה משפטית ,וכן לא הוכרע הדבר בתלמוד (תרומת הדשן סי'
שנב)ּ .בֹור ַה ָּקרֹוב ָל ַאָּמה – שהיו חופרים בורות בקרבת תעלות מים היוצאות מן הנהר ועוברות על פני השדות מחשש
להתייבשות התעלה ,והיו ממלאים את הבורות על ידי הזרמת מי התעלה אליהםִ .מְּפ ֵני ַּדְר ֵכי ָׁשלֹום – סדר חברתי שיש
בו כדי למנוע מריבות בין בעלי השדות ,מפני שהתורה "דרכיה דרכי נועם ,וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג,יז).
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי
ד
שיפוץ בית דו-קומתי; שדות שכנות
קריסת בית דו-קומתי
א ִמי ֶׁש ָה ְי ָתה לֹו ֲע ִל ָּיה ְל ַמ ְע ָלה ִמֵּביתֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹוְ ,ו ָנ ַפל ּכֹ ֶתל א ֲע ִל ָּיה – קומה שנייהַּ .ב ִית – קומה
ראשונהְ .י ִציאֹו ָתיו – הוצאות תיקון ִמָּכ ְת ֵלי ַהַּב ִית – ֵאין ַּב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה נֹו ֵתן לֹו ִּבי ִציאֹו ָתיו ְּכלּום,
הכותלּ .כֹו ֶפה וכו' – לא זו בלבד ְוכֹו ֶפה ֶאת ַּב ַעל ַהַּב ִית ִל ְבנֹותֹו ְּכֶׁש ָה ָיהֲ .א ָבל ֵאין ַּב ַעל ַהַּב ִית
שהעליון אינו משתתף בהוצאות ּכֹו ֶפה ְל ַב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה ִל ְבנֹות ּכֹ ֶתל ֲע ִל ָּיה ֶׁשָּנ ַפלְ .ו ַה ִּת ְקָרה
הבנייה ,אלא אף מחייב את התחתון ֶׁשַּלַּב ִית – ֲהֵרי ִהיא ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִיתְ .ו ַהַּמ ֲע ֵז ָבה ֶׁש ַעל ַה ִּת ְקָרה
לבנות על ידי בית דין שיורדים לנכסיו
(מ"מ) ,מפני שהעלייה בנויה על קירות – ֲהֵרי ִהיא ֶׁשְּל ַב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה.
הביתֲ .א ָבל ֵאין ַּב ַעל ַהַּב ִית ּכֹו ֶפה ְל ַב ַעל
ָה ֲע ִל ָּיה וכו' – מפני שאין התחתון ב ָנ ְפלּו ְׁש ֵּתי ֶהןַ ,הַּב ִית ְו ָה ֲע ִל ָּיה – ֲהֵרי ְׁש ֵני ֶהן חֹו ְל ִקין ָּב ֵע ִצים
ניזוק מכך .אדרבה ,הבית שווה יותר
ּו ָב ֲא ָב ִנים ּו ֶב ָע ָפרְ .ו ִאם ִנְׁש ַּתְּברּו ִמ ְק ָצת ָה ֲא ָב ִנים – רֹו ִאין ֵאי זֹו כשאין עליו עלייה (מ"מ)ַ .הַּמ ֲע ֵז ָבה
ֶׁש ַעל ַה ִּת ְקָרה – טיט ואבנים הניתנים
על קורות התקרה (סוכה ה,ח)ֲ .ה ֵרי ִהיא ְראּויֹות ְל ִהְׁש ַּתֵּברִ ,אם ַא ְב ֵני ַהַּב ִית אֹו ַא ְב ֵני ָה ֲע ִל ָּיה; ְו ָד ָבר ֶזה
ֶׁשְּל ַב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה – שהמעזבה משמשת ִיָּו ַדע ִמ ֶּדֶרְך ַהְּנ ִפי ָלהִ ,אם ָנ ַפל ָה ֶע ְליֹון ַעל ַה ַּת ְחּתֹון ַו ֲהָרסֹו ,אֹו
לו רצפה (והשווה לאחריות השוכר שהמעזבה ִנְׁש ַמט ַה ַּת ְחּתֹון ְו ָנ ַפל ָה ֶע ְליֹון ְו ֶנ ֱהַרסְ .ו ִאם ֵאי ָנן יֹו ְד ִעין ֵּכי ַצד
באה לחזק את תקרתו ,שכירות ו,ד). ָנ ַפל – חֹו ְל ִקין ָה ֲא ָב ִנים ַהׁ ְּש ֵלמֹות ְו ַהׁ ְּשבּורֹות.
ב חֹו ְל ִקין – בשווה ,כשכל האבנים
שבורות או שלמות .ואם חלקן שבורות וחלקן שלמות ,רֹו ִאין וכו' – בודקים ומשערים למה נשברו חלק מהן וחלק
מהן נותרו שלמות ,כדי לדעת למי הן שייכותְ .ו ִאם ֵאי ָנן יֹו ְד ִעין ֵּכי ַצד ָנ ַפל – כגון שנפלו בלילה ופונו ,ולא ניתן לקבוע
כיצד נשברו (בבלי ב"מ קטז,ב).

