Page 345 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 345
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כח 323
ט ִּגָּנה – אם הקרקע הנמכרת מיועדת ט ְו ִדין ֲח ִצי ַקב ַּבִּגָּנה ְּכ ִדין ִּתְׁש ַעת ַקִּבין ַּבׂ ָּש ֶדהֶׁ ,ש ִאם הֹו ִתיר
לגידול ירקות ותבליניםֲ .ח ִצי ַקב – שטח ַּבִּגָּנה ָּפחּות ֵמ ֲח ִצי ַקב ַעל ָהְר ָב ִעים – ֵאינֹו ַמ ֲח ִזיר לֹו ֶאָּלא
לזריעת חצי קב חיטים ,כ 52-מ"ר ,מפני ָּד ִמים .הֹו ִתיר ֲח ִצי ַקב – ַמ ֲח ִזיר לֹו ֶאת ָּכל ָהְר ָב ִעים ִעם ַה ָּי ֵתר,
ש"כל גינה שאין בה כדי זריעת חצי קב
ָּד ִמים אֹו ַקְר ַקע ְּכַׁש ַער ַהּזֹול ֶׁשְּל ֵעת ַה ֲח ָז ָרה.
– אינה קרויה גינה" (שכנים א,ד).
י ָמ ַכר ָׂש ֶדה ְו ַנ ֲעָׂשת ִּגָּנה ְּב ַיד לֹו ֵק ַח ,אֹו ִּגָּנה ְו ַנ ֲעָׂשת ָׂש ֶדה ְּב ַיד
י ְו ַנ ֲעָׂשת ִּגָּנה – שגידולי הירקות
לֹו ֵק ַח – ֲהֵרי ֶזה ָס ֵפק ִאם ְמ ַחׁ ֵּשב לֹו ְּכ ִדין ֶׁש ָה ְי ָתה ְּב ֵעת ַהֶּמ ֶכר
זקוקים למים יותר מן החיטים או מן אֹו ְּכ ִדין ֶׁש ִהיא ַע ָּתה.
האילנות ,ולכן אם החל לנבוע בה מעין
או שהטה לתוכה אמת מים המזרימה מכירת שדה בלשונות סותרות
מים בקביעות ,הקונה יכול לשנות את
ייעוד הקרקע מגידול חיטים לגידול יא ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ֵּבית ּכֹור ָע ָפר ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָךִ ,מ ָּדה ַּב ֶח ֶבל,
ירקות (מ"מ) .ובגינה גודל השטח המזערי
קטן יותר מבשדהְּ .ב ַיד לֹו ֵק ַח – בין ֵּבין ָח ֵסר ֵּבין ָי ֵתר' ,אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ֵּבית ּכֹור ָע ָפר ֲא ִני מֹו ֵכר
המכירה לבין המדידהֲ .הֵרי ֶזה ָס ֵפק ְלָךֵּ ,בין ָח ֵסר ֵּבין ָי ֵתרִ ,מ ָּדה ַּב ֶח ֶבל' – ַהֵּלְך ַא ַחר ַהָּפחּות
– ונראים הדברים שאי אפשר לחייב
את הקונה לתת מעות ,משום הכלל: ֶׁשַּבְּלׁשֹונֹותְ ,ו ֵאין לֹו ֶאָּלא ְּכ ִדין ִאם ָח ֵסר ִאם ָי ֵתר.
המוציא מחברו – עליו הראיה (מ"מ). יב ָמ ַכר לֹו ֵּבית ּכֹור ְו ָא ַמר לֹו ְּב ִסי ָמ ָניו ּו ִב ְמ ָצָריוָּ :פ ַחת
יא ַהָּפחּות ֶׁשַּבְּלׁשֹונֹות – התנאי ְׁשתּות אֹו הֹו ִתיר ְׁשתּות – ִהִּגיעֹו; ָּפ ַחת ָי ֵתר ַעל ְׁשתּות –
ְי ַנֶּכה לֹו ִמן ַה ָּד ִמים; הֹו ִסיף ָי ֵתר ַעל ְׁשתּות – ִי ֵּתן לֹו ָּד ִמים
בעל המשמעות המזערית ביותר ,מפני אֹו ַקְר ַקעַ ,הּכֹל ְל ִפי ַהׁ ִּשּיּורִ .אם ָה ָיה ַהִּנְׁש ָאר ַּבׂ ָּש ֶדה ָּפחּות
שוודאי זכה בו ,ואילו על היתרה חל ִמ ִּתְׁש ַעת ַקִּבין ּו ַבִּגָּנה ָּפחּות ֵמ ֲח ִצי ַקבְ ,וֹלא ָה ָיה ָסמּוְך ִלְׂש ֵדה
הכלל :המוציא מחברו – עליו הראיה.
"ואינו מוציא אלא בדבר שאין בו ספק" ַהּמֹו ֵכר – ַמ ֲח ִזיר לֹו ָּד ִמים.
(מלווה ולווה כז,טז). המוכר שדה ידועה
יב ְו ָא ַמר לֹו ְּב ִסי ָמ ָניו ּו ִב ְמ ָצָריו – כתב יג ַהּמֹו ֵכר ַל ֲח ֵברֹו ָׂש ֶדה ֶׁש ַהּלֹו ֵק ַח יֹו ֵד ַע אֹו ָתּה ְו ֶאת ְמ ָצֶרי ָה
את גבולות השטח הנמכרְׁ .שתּות – ּו ְכ ָבר ֻהְרַּגל ָּבּה – ֲא ִפּלּו ָא ַמר לֹו ' ֵיׁש ִּב ְמִׁשי ָח ָתּה ָמא ַת ִים'
שישיתִ .הִּגיעֹו – ראה לעיל וָ .י ֵתר ַעל ְו ִנ ְמ ֵצאת ֵמ ָאה ַו ֲח ִמׁ ִּשיםִ ,הִּגי ַעּתּו; ֶׁש ֲהֵרי ְי ָד ָעּהְ ,ו ִקֵּבל ָע ָליו,
ְׁשתּות – לא מטעם אונאה ,שאין אונאה ְו ֶזה ֶׁש ִה ְזִּכיר לֹו ַה ֶחְׁשּבֹון – ְּכלֹו ַמר ֶׁש ִהיא ָי ָפה ְּכמֹו ָׂש ֶדה
בקרקעות ,אלא משום מקח טעותַ .הּ ֹכל
ְל ִפי ַהׁ ִּשּיּור – השארית שלאחר ניכוי ַא ֶחֶרת ֶׁש ֵּיׁש ִּב ְמִׁשי ָח ָתּה ָמא ַת ִים.
השתותִ .אם ָה ָיה ַהִּנְׁש ָאר ַּבׂ ָּש ֶדה וכו'
המוכר שטח הנקרא 'בית כור'
– לאופן ההחזרה ,ראה לעיל ז.
ידָ 1האֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ֵּבית ּכֹור ְּפלֹו ִני ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ַאף ַעל
יג יֹו ֵד ַע – מכירְ .מִׁשי ָח ָתּה – מדידתה.
ִּפי ֶׁש ֵאין ִּב ְמִׁשי ָחתֹו ֶאָּלא ֶל ֶתְךִ ,הִּגיעֹוֶׁ ,שֹּלא ָמ ַכר לֹו ֶאָּלא
ָי ָפה – שווה. ָמקֹום ַהִּנ ְקָרא 'ֵּבית ּכֹור'ְ .ל ִפי ָכְך ָצִריְך ַהּמֹו ֵכר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה
ידֶ 1ל ֶתְך – חצי כורָ .צִריְך ַהּמֹו ֵכר ֶׁשהּוא ִנ ְקָרא 'ֵּבית ּכֹור'.
ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה – ולהוכיח ששטח מעין ידְ 2ו ֵכן ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ֶּכֶרם ֶׁשִּלי ְּב ָמקֹום ְּפלֹו ִני ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך'
זה נקרא 'בית כור'.
– ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ּבֹו ְּג ָפ ִניםִ ,הִּגיעֹוְ ,והּוא ֶׁש ִּי ְהיּו קֹוְר ִאין אֹותֹו
ידַּ 2פְר ֵּדס – בלשון חז"ל פירושו מטע 'ֶּכֶרם'ְ .ו ֵכן ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ַּפְר ֵּדס ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ֲא ִפּלּו ֵאין ּבֹו
של רמונים ,כמו שמצינו במקרא "פרדס ִרּמֹו ִניםִ ,הִּגיעֹוְ ,והּוא ֶׁש ִּי ָּקֵרא 'ַּפְר ֵּדס'ְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
רמונים" (שיר השירים ד,יג) .ומדובר שאמר
'במקום פלוני' כמו בכרם (טור ריח,יד).
