Page 344 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 344
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כח 3 22
ד ְּכ ֵבית ּכֹור ָע ָפר – משמע שאינו ד ָא ַמר לֹו 'ְּכ ֵבית ּכֹור ָע ָפר ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ֲא ִפּלּו ָהיּו ָּבּה
מקפיד שיהיה בית כור ראוי לזריעה,
ֵּגי ָאיֹות ֲע ֻמּקֹות ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים אֹו ָי ֵתר אֹו ְס ָל ִעים ְּגבֹו ִהים וכאילו אמר 'בית כור כמות שהוא'
ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים אֹו ָי ֵתרֲ ,הֵרי ֵאּלּו ִנ ְמ ָּד ִדין ִעָּמּה.
(רשב"ם ב"ב קב,ב).
ה ִמ ָּדה ַּב ֶח ֶבל – תוספת זו מורה על מכירת שטח מדויק
ה ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ֵּבית ּכֹור ָע ָפר ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָךִ ,מ ָּדה ַּב ֶח ֶבל': ההקפדה והדיוק במדידת הקרקע (פה"מ
ב"ב ז,ב)ִ .אם ָּפ ַחת – אם מכר פחות מבית
ִאם ָּפ ַחת ָּכל ֶׁשהּוא – ְי ַנֶּכה לֹו ִמן ַה ָּד ִמים; ְו ִאם הֹו ִתיר ָּכל כורְ .י ַנֶּכה – יפחיתְ .ו ִאם הֹו ִתיר – אם
ֶׁשהּוא – ַי ֲח ִזיר לֹו. מכר לו יותר מדיַ .י ֲח ִזיר לֹו – ראה להלן
מדידה שגויה של השטח ז .ואף על פי שאין אונאה במכירת קרקע
(לעיל יג,ח) ,יש כאן טעות במדידת השטח
ו ָא ַמר לֹו 'ֵּבית ּכֹור ָע ָפר ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשֵּפֵרׁש הנמכר (כלעיל טו,א) ,ולכן חייב המוכר
ְו ָא ַמר 'ֵּבית ּכֹור ָע ָפרֵּ ,בין ָח ֵסר ֵּבין ָי ֵתר'; ְו ִאם ִּפ ֵחת ִמן ַהִּמ ָּדה להחזיר את ההפרש (מ"מ).
ו ֵּבין ָח ֵסר ֵּבין ָי ֵתר – אמירה זו משמעה ֶא ָחד ֵמ ַא ְרָּב ָעה ְו ֶעְׂש ִריםֶׁ ,שהּוא רֹ ַבע ְל ָכל ְס ָאה ,אֹו הֹו ִתיר
שאינו מקפיד על מדידת השטח הנמכר
ָּכְך רֹ ַבע ְל ָכל ְס ָאה – ִהִּגיעֹוָ .י ֵתר ַעל ֵּכן – ְי ַחׁ ֵּשב ִעּמֹו ַעל ָּכל (פה"מ ב"ב ז,ב) .רֹ ַבע ְל ָכל ְס ָאה – בסאה יש
ָהְר ָב ִעים ֻּכָּלן ֶׁש ָח ְסרּו אֹו ֶׁשהֹו ִסיפּוְ ,ו ָכל ֶׁשִּפ ֵחת ִמֵּבית ּכֹור – שישה קבים ,ורבע קב מסאה הוא .1/24
ִהִּגיעֹו – נסתיים המקח ונמחל ההפרשְ ,י ַנֶּכה לֹו ִמן ַה ָּד ִמיםְ ,ו ָכל ֶׁשהֹו ִסיף ַעל ֵּבית ּכֹורַ ,י ֲח ִזיר לֹו.
ואיש מהם אינו יכול לחזור בוָ .י ֵתר
זּ 1ו ַמה הּוא ַמ ֲח ִזיר לֹו? ִאם ָה ְי ָתה ַהּתֹו ֶס ֶפת ְּפחּו ָתה ִמ ִּתְׁש ַעת ַעל ֵּכן – אם ההפרש גדול מאחד חלקי
עשרים וארבעה משטח השדהַ .על ָּכל ַקִּבין – ַמ ֲח ִזיר לֹו ָּד ִמים ִּכְׁש ַעת ַהְּמ ִכי ָרהְ ,ל ַיּפֹות ּ ֹכ ַח ַהּמֹו ֵכר.
ָהְר ָב ִעים ֻּכָּלן – ולא רק על מה שהוא
ְו ִאם ָה ְי ָתה ַהּתֹו ֶס ֶפת ְסמּו ָכה ְלָׂש ֶדה ַא ֶחֶרת ֶׁשַּלּמֹו ֵכר – ַמ ֲח ִזיר יותר מאחד מעשרים וארבעהַ .י ֲח ִזיר
לֹו אֹו ָתּה ַהּתֹו ֶס ֶפת ַקְר ַקעֶׁ ,ש ֲהֵרי סֹו ֵמְך אֹו ָתּה ִלְׁש ָאר ְׂשדֹו ָתיו
לֹו – יחיזר הקונה למוכר.
זִּ 1תְׁש ַעת ַקִּבין – שטח שזורעים בו ְו ֵאינֹו ַמ ְפ ִסיד ְּכלּום.
זָ 2ה ְי ָתה ַהּתֹו ֶס ֶפת ְי ֵתָרה ַעל ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – נֹו ְת ִנין רֹ ַבע ְל ָכל תשעה קבים של זרעי חיטה ,כ937-
מ"ר (ראה נספח מידות ומשקלות) ,מפני ש"כל
ְס ָאה ּו ְס ָאה; ְו ַהִּנְׁש ָאר ָי ֵתר ַעל ָּכל ָהְר ָב ִעים – ִאם ֵיׁש ּבֹו ִּתְׁש ַעת שדה שאין בה כדי זריעת תשעת קבין
– אינה קרויה שדה" (שכנים א,ד) .ואינו ַקִּבין ,נֹו ֵתן לֹו ָּכל ָה ְר ָב ִעים ֻּכָּלן ִעם ַה ָּי ֵתר ִמן ַה ַּק ְר ַקעְ ,ונֹו ְת ָנּה
מחזיר לו חלקה שאינה ראויה לכלום.
לֹו ְּכָׁש ָעה ֶׁשְּל ָק ָחּה ִמֶּמּנּו. ִּכְׁש ַעת ַהְּמ ִכיָרה – לפי שווי תוספת
ח ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָה ְי ָתה ְּבזֹול ִּבְׁש ַעת ִמ ְמָּכר השדה בשעה שנמכרה ,גם אם אחר כך
התייקרה (להלן ח)ְ .ל ַיּפֹות ּכֹ ַח ַהּמֹו ֵכר –
ְוהֹו ִקיָרה ִּבְׁש ַעת ַה ֲח ָז ַרת ַה ָּי ֵתרֲ .א ָבל ִאם ָה ְי ָתה ְּביֹ ֶקרְ ,והּו ְז ָלה תקנה לתועלת המוכר שעדיף לו לקבל
– אֹו ְמִרין ַלּלֹו ֵק ַח ' ִאם ָר ִצי ָת ִל ֵּתן לֹו ְּד ֵמי ַהּתֹו ֶס ֶפת ֻּכָּלּה – ֵּתן כסף תמורת השטח ,משום שאין טעם
לעבד שדה בגודל מעין זה ,שהרווח לֹו ָּד ִמים ְל ִפי ַהִּמ ְמָּכר; ְו ִאם ָר ִצי ָת ִל ֵּתן לֹו ַק ְר ַקע – ֵּתן לֹו ְּכ ִפי
ממנה אינו כדאי כלכלית (תוספות ב"ב
ַמה ׁ ֶּשׁ ָּשָוה ַע ָּתה'. יא,א; פה"מ ב"ב ז,ב).
ז 2נֹו ְת ִנין רֹ ַבע ְל ָכל ְס ָאה ּו ְס ָאה – מחסרים את החלק האחד מעשרים וארבעה לשדה ,שהרי הסכימו לוותר על חלק זה
'בין חסר בין יתר'ִ .אם ֵיׁש ּבֹו ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – שנקרא שדה ואין מוותרים עליוְ .ונֹו ְת ָנּה לֹו ְּכָׁש ָעה ֶׁשְּל ָק ָחּה ִמֶּמּנּו – שאם
הוא מחזיר לו מעות ,מחזיר לו כשווי הקרקע בשעת המכירה (המאירי ב"ב קד,א).
ח ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שהקונה "מחזיר לו דמים כשעת המכירה" (לעיל ז .)1הֹו ִקיָרה – התייקרהָ .ה ְי ָתה ְּביֹ ֶקר
ְוהּו ְז ָלה וכו' – וכעת הקרקע שווה פחות ,הקונה הוא שקובע אם להחזיר את שוויה בשעת המכירה או את הקרקע
עצמה (במחירה הזול) ואין המוכר רשאי לדרוש קרקע גדולה יותר עקב ההוזלה (בבלי ב"ב קד,א).
