Page 340 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 340
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כו-כז 318
ו ְו ֵכן ָה ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּוְ ,ו ָז ָכה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַּבׂ ָּש ֶדה – ָז ָכה ְּב ֻכָּלן. ו ָה ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּו – ביניהם את ירושת
ַהַּמ ֲח ִזיק ְּב ִנ ְכ ֵסי ַהֵּגרֶ :ה ֱח ִזיק ַּבׂ ָּש ֶדה – ָז ָכה ְּב ֻכָּלן; ְו ַהַּמ ְק ִּדיׁש אביהםַ .הַּמ ֲח ִזיק ָז ָכה ְּב ֻכָּלן – "כיון
ֶאת ַהׂ ָּש ֶדה – ִה ְק ִּדיׁש ֶאת ֻּכָּלן. שחלקו ,לא נשאר לאחד מהן זכות
בחלק חברו" (שכנים ב,יב)ְּ .ב ִנ ְכ ֵסי ַהֵּגר
הכלל כשיש מנהג או מינוח מוגדר – "גר שמת ולא הוליד בנים בישראל
אחר שנתגייר – אין לו יורשין [ושדותיו
זַ 1אף ְּבמֹו ֵכר ְולֹו ֵק ַח ֵאין ָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן הפקר] ,אלא כל הקודם והחזיק בנכסיו,
זכה בהן" (זכייה ומתנה א,ו)ָ .ז ָכה ְּב ֻכָּלן –
ֵמ ִע ְנ ָי ָנם ֲאמּוִרים ֶאָּלא ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאין ָׁשם ִמ ְנ ָהג ְוֹלא ֵׁשמֹות זכה בכל מה שיש בשדהִ .ה ְק ִּדיׁש ֶאת
ְידּו ִעים ְל ָכל ָּד ָבר ְו ָד ָבר ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹוֲ .א ָבל ְּב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ֻּכָּלן – "שכל המקדיש – בעין יפה הוא
ֶׁש ַהּמֹו ֵכר ָּכְך ָמ ַכר ָּכְך – ֲהֵרי ֶזה ָמכּורְ ,וסֹו ְמ ִכין ַעל
מקדיש" (ערכים וחרמים ד,טו).
ַהִּמ ְנ ָהג.
זִ 1מ ְנ ָהג – הכללים המקובלים בכל
זְ 2ו ֵכן ָמקֹום ֶׁש ֵאין קֹוִרין 'ַּב ִית' ֶאָּלא ַלַּב ִית ְל ַבּדֹו ,אֹו
מקום.
ֶׁשּקֹוִרין 'ַּב ִית' ַלַּב ִית ּו ְל ָכל ֶׁש ְּס ִביבֹו ָתיו ּו ְל ָכל ֶׁש ַעל ַּגָּביו –
הֹו ְל ִכין ַא ַחר ְלׁשֹון ַא ְנֵׁשי ַהָּמקֹוםְ .ו ֵכן ַה ִּדין ְּבמֹו ֵכר ָח ֵצר חִּ 2ב ְפ ָר ִקים ֵאּלּו – כה-כח (וראה לעיל
אֹו ָׂש ֶדה אֹו ִעיר אֹו ִמַּט ְל ְט ִלין – ַּבּ ֹכל הֹו ְל ִכין ַא ַחר ַהׁ ֵּשמֹות
כז,יא).
ָה ֲערּוכֹות ְּב ִפי ַהּ ֹכל .חְ 1ו ֶזה ִע ָּקר ָּגדֹול ְּב ָכל ִּד ְבֵרי ַמׂ ָּשא
ּו ַמ ָּתן :הֹו ְל ִכין ַא ַחר ְלׁשֹון ְּב ֵני ָא ָדם ְּבאֹותֹו ַהָּמקֹוםְ ,ו ַא ַחר
ַהִּמ ְנ ָהג.
חֲ 2א ָבל ָמקֹום ֶׁש ֵאין ּבֹו ִמ ְנ ָהג ָידּו ַע ְוֹלא ֵׁשמֹות ְמ ֻי ָח ִדיןֶ ,אָּלא
ֵיׁש ֶׁשּקֹוִרין ָּכְך ְו ֵיׁש ֶׁשּקֹוִרין ָּכְך – עֹוִׂשים ְּכמֹו ֶׁשֵּפְרׁשּו ֲח ָכ ִמים
ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו.
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ְב ָעה ְו ֶע ְׂש ִרים
כז
הנכלל במכירת כלי רכב ,בהמה ועבד
אַ 1הּמֹו ֵכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה – הכלל :הנכלל במכירת ספינה
אַ 1הּמֹו ֵכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה – ָמ ַכר ֶאת ַהּ ֹתֶרןְ ,ו ֶאת ַהֵּנסְ ,ו ֶאת המוכר את הספינה – מכר את כל הכלים
ההכרחיים להשטת הספינהֹ ּ .ת ֶרן –
ָה ֲע ִגי ִנין ֶׁשָּלּהְ ,ו ֶאת ָּכל ַהְּמׁשֹו ִטין ַהַּמ ְנ ִהי ִגין אֹו ָתּהְ ,ו ֶאת עמוד גבוה המשמש לתליית המפרׂשֵ .נס
ַהֶּכ ֶבׁש ְו ָה ַא ְסָּכ ָלה ֶׁשעֹו ִלין ָּב ֶהן ַל ְּס ִפי ָנה ְויֹוְר ִדין ֲע ֵלי ֶהןְ ,ו ֶאת – מפרׂשֲ .ע ִגי ִנין – עוגנים .כלים כבדים
מחוברים לספינה שמשלשלים אותם ֵּבית ַהַּמ ִים ֶׁשְּבתֹו ָכּה.
לקרקעית הים כשמבקשים להעמיד
אֲ 2א ָבל ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהִּבִּציתְ ,ו ִהיא ַה ְּס ִפי ָנה ַהְּק ַטָּנה ֶׁשהֹו ְל ִכין אותה במקום אחד (פה"מ ב"ב ה,א)ֶּ .כ ֶבׁש
– לוח משופע לעלות בו אל הספינה
ולרדת ממנהַ .א ְסָּכ ָלה – סולם לעלות בו מבטן הספינה אל הסיפון ולרדת בו מן הסיפון אל בטן הספינה (סמ"ע חושן
משפט ,סימן רכ ,ס"ק ד)ֵּ .בית ַהַּמ ִים – מאגר המים המתוקים שבספינה.

