Page 340 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 340

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כו‪-‬כז	‬                                                         ‫‪	318‬‬

‫ו  ְו ֵכן ָה ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּו‪ְ ,‬ו ָז ָכה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַּבׂ ָּש ֶדה – ָז ָכה ְּב ֻכָּלן‪.‬‬         ‫ו   ָה ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּו – ביניהם את ירושת‬

‫ַהַּמ ֲח ִזיק ְּב ִנ ְכ ֵסי ַהֵּגר‪ֶ :‬ה ֱח ִזיק ַּבׂ ָּש ֶדה – ָז ָכה ְּב ֻכָּלן; ְו ַהַּמ ְק ִּדיׁש‬  ‫אביהם‪ַ .‬הַּמ ֲח ִזיק ָז ָכה ְּב ֻכָּלן – "כיון‬
                           ‫ֶאת ַהׂ ָּש ֶדה – ִה ְק ִּדיׁש ֶאת ֻּכָּלן‪.‬‬                               ‫שחלקו‪ ,‬לא נשאר לאחד מהן זכות‬
                                                                                                     ‫בחלק חברו" (שכנים ב‪,‬יב)‪ְּ .‬ב ִנ ְכ ֵסי ַהֵּגר‬
                                           ‫הכלל כשיש מנהג או מינוח מוגדר‬                             ‫– "גר שמת ולא הוליד בנים בישראל‬
                                                                                                     ‫אחר שנתגייר – אין לו יורשין [ושדותיו‬
‫ז‪ַ   1‬אף ְּבמֹו ֵכר ְולֹו ֵק ַח ֵאין ָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‬                 ‫הפקר]‪ ,‬אלא כל הקודם והחזיק בנכסיו‪,‬‬
                                                                                                     ‫זכה בהן" (זכייה ומתנה א‪,‬ו)‪ָ .‬ז ָכה ְּב ֻכָּלן –‬
‫ֵמ ִע ְנ ָי ָנם ֲאמּוִרים ֶאָּלא ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאין ָׁשם ִמ ְנ ָהג ְוֹלא ֵׁשמֹות‬                    ‫זכה בכל מה שיש בשדה‪ִ .‬ה ְק ִּדיׁש ֶאת‬
‫ְידּו ִעים ְל ָכל ָּד ָבר ְו ָד ָבר ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו‪ֲ .‬א ָבל ְּב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו‬              ‫ֻּכָּלן – "שכל המקדיש – בעין יפה הוא‬
‫ֶׁש ַהּמֹו ֵכר ָּכְך ָמ ַכר ָּכְך – ֲהֵרי ֶזה ָמכּור‪ְ ,‬וסֹו ְמ ִכין ַעל‬
                                                                                                                ‫מקדיש" (ערכים וחרמים ד‪,‬טו)‪.‬‬
                                              ‫ַהִּמ ְנ ָהג‪.‬‬
                                                                                                     ‫ז‪ִ   1‬מ ְנ ָהג – הכללים המקובלים בכל‬
‫ז‪ְ  2‬ו ֵכן ָמקֹום ֶׁש ֵאין קֹוִרין 'ַּב ִית' ֶאָּלא ַלַּב ִית ְל ַבּדֹו‪ ,‬אֹו‬
                                                                                                                                  ‫מקום‪.‬‬
‫ֶׁשּקֹוִרין 'ַּב ִית' ַלַּב ִית ּו ְל ָכל ֶׁש ְּס ִביבֹו ָתיו ּו ְל ָכל ֶׁש ַעל ַּגָּביו –‬
‫הֹו ְל ִכין ַא ַחר ְלׁשֹון ַא ְנֵׁשי ַהָּמקֹום‪ְ .‬ו ֵכן ַה ִּדין ְּבמֹו ֵכר ָח ֵצר‬                    ‫ח‪ִּ  2‬ב ְפ ָר ִקים ֵאּלּו – כה‪-‬כח (וראה לעיל‬
‫אֹו ָׂש ֶדה אֹו ִעיר אֹו ִמַּט ְל ְט ִלין – ַּבּ ֹכל הֹו ְל ִכין ַא ַחר ַהׁ ֵּשמֹות‬
                                                                                                                                   ‫כז‪,‬יא)‪.‬‬
‫ָה ֲערּוכֹות ְּב ִפי ַהּ ֹכל‪   .‬ח‪ְ  1‬ו ֶזה ִע ָּקר ָּגדֹול ְּב ָכל ִּד ְבֵרי ַמׂ ָּשא‬

‫ּו ַמ ָּתן‪ :‬הֹו ְל ִכין ַא ַחר ְלׁשֹון ְּב ֵני ָא ָדם ְּבאֹותֹו ַהָּמקֹום‪ְ ,‬ו ַא ַחר‬
                                              ‫ַהִּמ ְנ ָהג‪.‬‬

‫ח‪ֲ   2‬א ָבל ָמקֹום ֶׁש ֵאין ּבֹו ִמ ְנ ָהג ָידּו ַע ְוֹלא ֵׁשמֹות ְמ ֻי ָח ִדין‪ֶ ,‬אָּלא‬

‫ֵיׁש ֶׁשּקֹוִרין ָּכְך ְו ֵיׁש ֶׁשּקֹוִרין ָּכְך – עֹוִׂשים ְּכמֹו ֶׁשֵּפְרׁשּו ֲח ָכ ִמים‬
                                         ‫ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ִׁש ְב ָעה ְו ֶע ְׂש ִרים‬  ‫	‬

                                    ‫כז‬

‫הנכלל במכירת כלי רכב‪ ,‬בהמה ועבד‬

‫א‪ַ   1‬הּמֹו ֵכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה – הכלל‪ :‬הנכלל במכירת ספינה‬

‫א‪ַ   1‬הּמֹו ֵכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה – ָמ ַכר ֶאת ַהּ ֹתֶרן‪ְ ,‬ו ֶאת ַהֵּנס‪ְ ,‬ו ֶאת‬                     ‫המוכר את הספינה – מכר את כל הכלים‬
                                                                                                     ‫ההכרחיים להשטת הספינה‪ֹ ּ .‬ת ֶרן –‬
‫ָה ֲע ִגי ִנין ֶׁשָּלּה‪ְ ,‬ו ֶאת ָּכל ַהְּמׁשֹו ִטין ַהַּמ ְנ ִהי ִגין אֹו ָתּה‪ְ ,‬ו ֶאת‬               ‫עמוד גבוה המשמש לתליית המפרׂש‪ֵ .‬נס‬
‫ַהֶּכ ֶבׁש ְו ָה ַא ְסָּכ ָלה ֶׁשעֹו ִלין ָּב ֶהן ַל ְּס ִפי ָנה ְויֹוְר ִדין ֲע ֵלי ֶהן‪ְ ,‬ו ֶאת‬     ‫– מפרׂש‪ֲ .‬ע ִגי ִנין – עוגנים‪ .‬כלים כבדים‬

‫מחוברים לספינה שמשלשלים אותם ֵּבית ַהַּמ ִים ֶׁשְּבתֹו ָכּה‪.‬‬
                                                                                                     ‫לקרקעית הים כשמבקשים להעמיד‬
‫א‪ֲ   2‬א ָבל ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהִּבִּצית‪ְ ,‬ו ִהיא ַה ְּס ִפי ָנה ַהְּק ַטָּנה ֶׁשהֹו ְל ִכין‬            ‫אותה במקום אחד (פה"מ ב"ב ה‪,‬א)‪ֶּ .‬כ ֶבׁש‬

                                                                                                     ‫– לוח משופע לעלות בו אל הספינה‬

‫ולרדת ממנה‪ַ .‬א ְסָּכ ָלה – סולם לעלות בו מבטן הספינה אל הסיפון ולרדת בו מן הסיפון אל בטן הספינה (סמ"ע חושן‬

‫משפט‪ ,‬סימן רכ‪ ,‬ס"ק ד)‪ֵּ .‬בית ַהַּמ ִים – מאגר המים המתוקים שבספינה‪.‬‬
   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345